לאחרונה נשמעים – בעיקר מפי פוליטיקאים – קולות לבדיקת יהדותם של עולים חדשים באמצעים גנטיים. הקריאות מתבססות על מחקרים הטוענים כי התגלה גן או אוסף של גנים שמעידים כי מוצאו של אדם משושלת יהודית – "הגן היהודי". מחקרים כאלה בודקים בדרך כלל אוסף של גנים באוכלוסיות שונות ומחפשים התאמה בין גֵן ספציפי למוצא יהודי. על פניו יש בכך הגיון. צאצא של אם יהודייה נחשב ליהודי, ולכן באופן תאורטי ניתן לטעון שהדת היהודית עוברת בתורשה מאם לצאצאיה ולא מופרך לחשוב שבאוכלוסיות יהודיות קדומות שחיו באזורנו לפני כ-2000 שנים היו הבדלים גנטיים מאוכלוסיות אחרות, ושהבדלים אלו נשמרו לאורך שנות הגלות.
המקום העיקרי שבו מחפשים גנים כאלו הוא המיטוכונדריה. אלה אברונים המצויים בכל התאים שלנו ואחראים, בין השאר, על ייצור אנרגיה לתא. למיטוכנדריה יש DNA עצמאי, אשר משתכפל גם הוא כאשר התא מתחלק. בתאי המין קורה דבר מעניין. הביציות מכילות מיטוכונדריה רבים מאוד, אך תאי הזרע מכילים רק מיטוכונדריה מעטים שנועדו בעיקר לספק אנרגיה לתנועת תא הזרע אל עבר הביצית. כאשר הזרע מתאחה עם הביצית בתהליך ההפריה, המיטוכונדריה שלו נותרים בחוץ, כך שהעובר מקבל את הרוב המכריע של המיטוכונדריה מהביצית. התוצאה היא ש-DNA מיטוכונדרי יעבור בתורשה מאם לצאצאיה. לכן דווקא ה-DNA הזה הוא מקום טוב לחיפוש סמנים גנטיים המשותפים ליהודים.
מחקרים שחיפשו מאפיינים גנטיים שאופייניים רק ליהודים מצאו מכנה משותף כלשהו, גֵנים, או ליתר דיוק גרסאות מסוימות של גנים, שאכן מצויים בשכיחות גבוהה אצל יהודים. הבעיה שהם מצויים גם בעמים אחרים שהגיעו מהאזור שלנו כמו למשל הדרוזים או הקפריסאים.
אותם מחקרים הראו שיהודים ממוצא שונה באירופה ועדות ספרד חולקים מוצא משותף עם עמים במזרח התיכון – עדות גנטית להגליית אוכלוסייה מאזור ארץ ישראל לארצות רבות אחרות. מחקרים אלו הולידו גם מספר ממצאים מעניינים נוספים למשל שאצל כ-80 אחוז מקהילות יהדות אשכנז יש DNA מיטוכונדרי שמקורו לא במזרח התיכון, כלומר יתכן שגברים יהודים שהוגלו העמידו צאצאים עם נשים מקומיות שהתגיירו. מחקר אחר, גם הוא על יהדות אשכנז, הראה כי יש ארבעה מקורות עיקריים ל-DNA מיטוכונדרי מזרח תיכוני דבר שעשוי להעיד על ארבע שושלות מייסדות. חשוב לציין שרוב המחקרים הללו קטנים ונערכו על מספר מצומצם של יחסית של נבדקים, לא יותר מאלפים בודדים ולכן ייתכנו הטיות בתוצאות. כמו כן DNA יכול לצבור מוטציות, כך שמאפיינים גנטיים כאלה יכולים להופיע ולהעלם במרוצת הדורות. נערכו גם לא מעט מחקרים על מאפיינים גנטיים שעוברים בהורשה אבהית, או בהורשה רגילה, וגם הם מצאו מקטעים שאופייניים לאוכלוסיות ממוצא מזרח תיכוני. מדובר, אם כן, בפאזל גדול ומסובך מאוד.
מערבבים גנים
אפשר ללמוד על ההיסטוריה של העם היהודי מהמידע הגנטי הכללי המבדיל בינו לבין עמים מקומיים, כפי שניתן לעשות זאת גם לגבי אירועים היסטוריים משמעותיים אחרים כמו למשל כיבושי המונגולים, או התפשטות האבעבועות השחורות באירופה. הבעיה מתעוררת כאשר רוצים ללכת בכיוון ההפוך ולקבוע אם אדם יהודי על סמך הפרופיל הגנטי שלו. מוצא יהודי אמנם עובר בתורשה מאם לילדיה, אך כאשר אישה מתגיירת היא לא רוכשת את המאפיינים הגנטיים של "יהודים מקוריים". באופן דומה כאשר אישה מעמידה צאצאים עם אדם שאינו יהודי, ומתנצרת או מתאסלמת, ה"פרופיל היהודי" לא נעלם וממשיך לעבור בתורשה לצאצאיה במשך דורות רבים.
בנוסף לכך, מוטציות שמתרחשות כל הזמן באופן טבעי יכולות תיאורטית "להחליש את הפרופיל היהודי". לכל זאת יש להוסיף את העובדה שאותו "פרופיל גנטי יהודי" לא ייחודי רק ליהודים וחלקים ממנו מצויים גם אצל עמים אחרים ממוצא מזרח תיכוני.
לכל אלה יש להוסיף את העובדה כי יהודים ממוצא אשכנזי דומים פיזית באופן מחשיד לאנשים מאותו מוצא שאינם יהודים. זה נכון גם לגבי יהודים ממוצא תימני, אתיופי, עיראקי וכו'. התאמות כל כך טובות לסביבה, כמו שינוי בצבע העור או השיער לא מתרחשות תוך 2000 שנה בלבד. גם אם זה היה קורה, הדמיון בתכונות נוספות כמו תווי הפנים אינו משאיר מקום רב לספק: אותו גרעין גנטי שהגיע מהמזרח התיכון לפני כ-2000 שנים, נמהל בגנים מקומיים בכל אזור שהיהודים הגיעו אליו. יש כיום חברות מסחריות אשר בודקות DNA של אנשים ובעזרת סמנים גנטיים מנסות לזהות שייכות לאזורים גיאוגרפים, ובמידה מסוימת את ההסתברות שהאדם הוא ממוצא יהודי, אבל זה עדיין רחוק מלהיות מדויק מהסיבות שמנינו למעלה. בשורה התחתונה: אין גן יחיד שמשותף לכל היהודים. לכל היותר יש גנים המאפיינים קבוצות ממוצאים מסוימים, וגם שם יש שונות בעקבות התגיירות והתבוללות. קשה להניח שתימצא בדיקה גנטית שתוכל לקבוע בדיוק מספיק גבוה אם אדם הוא יהודי או לא.
תודה לעידו חדי על העזרה בתחקיר לכתבה.