נחירות, ועוד יותר מכך דום נשימה בשינה, פוגעים מאוד באיכות החיים של מי שסובלים מהם. הפתרונות הקיימים הם חלקיים בלבד

האדם הממוצע יקדיש כמעט שליש מחייו לשינה. השינה חשובה מאוד לתפקודנו, ובמיוחד המנוחה שאנחנו מעניקים למוח שלנו – על פי ההשערות במהלך השינה המוח מעבד את החוויות שצברנו לאורך היום, שומר בזיכרון את האירועים החשובים וגורס את כל השאר. הסינון הזה חיוני כדי שהמוח יוכל לתפקד. כשאיננו ישנים מספיק או כששנתנו אינה איכותית, התהליך נפגם ואנו עלולים לחוש עייפות, חוסר ריכוז ובעיות זיכרון.

אחת הסיבות המרכזיות לירידה באיכות השינה אצל מבוגרים היא נחירות במהלך הלילה. ההערכה היא ש-44 אחוז מהגברים ו-28 אחוז מהנשים מעל גיל 30 נוחרים.

מדוע אנו נוחרים?

במצב של שינה עמוקה, שרירינו מתרפים. כשהשרירים בדרכי הנשימה העליונות נהיים רפויים, הם עלולים לחסום כמעט לגמרי את מעבר האוויר בקנה הנשימה. האוויר העובר בפתח הצר שנותר מרעיד את הרקמות הרכות המקיפות אותו, והרעד הזה הוא מקור הרעש שנוצר. נחירות נשמעות בדרך כלל כשהנוחר שואף אוויר, מכיוון שאז הוא מנסה להכניס בכוח אוויר לנתיב האוויר שהוצר.

נתיב האוויר באדם נוחר | איור: CLAUS LUNAU / SCIENCE PHOTO LIBRARY
נחירות נשמעות בדרך כלל כשהנוחר שואף אוויר. נתיב האוויר באדם נוחר | איור: CLAUS LUNAU / SCIENCE PHOTO LIBRARY

 

נחירות עלולות להעיד לפעמים על סכנה לבריאותנו, מכיוון שהשרירים הרפויים עלולים להוביל לדום נשימה חסימתי. דום נשימה כזה עלול להימשך עשר שניות ואף למעלה מכך ולחזור על עצמו 30-5 פעמים בשעה. בזמן הזה כניסת החמצן לגוף תפחת מאוד. כשהמוח מזהה את הירידה ברמת החמצן הוא מגביר בתגובה את רמת הערנות שלנו, כדי לחדש את מתח השרירים האופייני למצב ערות ולפתוח מחדש את נתיב האוויר. בדרך כלל אפילו לא נזכור שהתעוררנו, אך איכות השינה שלנו תיפגע.

הסכנה החמורה ביותר במקרה כזה היא פגיעה בתפקוד הלב. כשרמת החמצן בדם יורדת (היפוקסמיה), מערכת העצבים הסימפתטית, המנהלת את התהליכים הפיזיולוגים שנועדו לאפשר לנו פעילות נמרצת, גורמת לכלי הדם להתכווץ כדי להאיץ את זרימת הדם וכך להביא יותר חמצן לתאים. כיווץ כלי הדם יוביל לעלייה בלחץ הדם. בנוסף, המערכת תאיץ את קצב פעימות הלב על מנת להזרים יותר דם לרקמות הגוף. השילוב של התהליכים האלה עם מחסור בחמצן בשריר הלב עלול להוביל לכשל לבבי.

 

קוצב לזיהוי ומניעת דום נשימה חסימתי | איור: BSIP / JACOPIN / SCIENCE PHOTO LIBRARY
דום נשימה חסימתי עלול להוביל לכשל לבבי. קוצב לזיהוי ומניעת דום נשימה חסימתי | איור: BSIP / JACOPIN / SCIENCE PHOTO LIBRARY

איך מזהים דום נשימה חסימתי?

בדרך כלל בני הזוג הם אלה שמזהים שאדם נוחר או שנשימתו נעצרת מדי פעם במהלך הלילה. דום נשימה במהלך הלילה נשמע כמו השתנקות רגעית, מלווה בהתעוררות זמנית קצרה. אם בנוסף לכך האדם הנוחר מתחיל לחוש במהלך היום עייפות, חוסר אנרגיה ונטייה בלתי נשלטת להירדם, מומלץ לפנות לרופא ולבדוק אם הנחירות מלוות בדום נשימה חסימתי.

האבחנה נעשית במכון שינה, שם מחברים את הנבדק למכשירים שמודדים את קצב הלב, קצב הנשימה, לחץ הדם, גלי המוח וריווי חמצן בדם. אם מתגלה שהנבדק סובל מדום נשימה חסימתי בודקים כמה פעמים בלילה זה מתרחש. אם דום הנשימה חוזר יותר מעשר פעמים בשעה, יש צורך בהתערבות רפואית.

 

אדם הסובל מדום נשימה חסימתי מחובר למכשיר במהלך ניסוי | צילום:  PETER MENZEL / SCIENCE PHOTO LIBRARY
המכשיר CPAP מכניס אוויר לקנה הנשימה ומונע נחירות. אדם הסובל מדום נשימה חסימתי מחובר למכשיר במהלך ניסוי | צילום:  PETER MENZEL / SCIENCE PHOTO LIBRARY

להיפטר מהנחירות

הדרך הפשוטה ביותר למנוע נחירות היא לשנות את תנוחת השינה. שינה על הצד, במקום על הגב, מקטינה את הסיכוי ששרירי קנה הנשימה הרפויים יחסמו את נתיב הנשימה. עצה נוספת היא לא לשתות אלכוהול לפני השינה. אלכוהול מרפה את השרירים וכך יכול להעלות את הסיכוי לנחירות. גם ירידה במשקל יכולה לעזור למי שנחירותיהם קשורות לעודפי שומן בצוואר.

אם השיטות האלה לא מספיקות, מומלץ לפנות לרופא מומחה. אחד הכלים שרופאים עשויים להציע הוא מכשיר בשם CPAP – ראשי תיבות של "לחץ חיובי מתמשך בדרכי הנשימה". המכשיר מכניס אוויר לקנה הנשימה וכך מונע חסימה נשימתית. כשהנחירות נובעות מבעיה אנטומית, עשוי להידרש ניתוח.

אף אחת מהאפשרויות הללו אינה פותרת את הבעיה לחלוטין, אלא רק משפרת את המצב הקיים. יתר על כן, רבים ממשתמשי ה-CPAP לא מצליחים להתרגל אליו ומתקשים לישון כשהם מחוברים אליו, כך שהם מפסיקים להשתמש בו והבעיה מתחדשת.

בשנת 2018 נערך מחקר ראשוני בשיטה תרופתית לפתרון נחירות. כ-20 משתתפים שסבלו מדום נשימה חסימתי קיבלו שילוב של שתי תרופות: אחת שמיועדת במקור לסובלים מבריחת שתן והשנייה מטפלת בהפרעות קשב וריכוז. אף ששתי התרופות אינן קשורות ישירות למערכת הנשימה, שילובן אמור לגרום לשרירי הנשימה להתרחב וכך להפחית את הנחירות. ואכן המשתתפים חוו ירידה משמעותית מאוד, של 74 אחוז, בהפרעות הנשימה במהלך הלילה. מספר ההפרעות הנשימתיות עמד בממוצע על 28.5 פעמים בשעה לפני לקיחת התרופות וירד במהלך הניסוי ל-7.5 פעמים בשעה בלבד. עם זאת, לשתי התרופות עלולות להיות תופעות לוואי לא נעימות ואין לקחת אותן בלי להתייעץ עם רופא.

נראה, אם כן, כי מתחילים לראות התקדמות בדרך למציאת תרופה לדום נשימה חסימתי בשינה. ומי יודע? אולי בעתיד יימצא פתרון גם לבעיית הנחירות, לרווחתם של הנוחרים שבינינו ובני זוגם. 

שימו לב: הכתבה מספקת מידע מדעי כללי בלבד ואין לראות בתוכנה תחליף לייעוץ רפואי אישי אצל אנשי מקצוע
 

5 תגובות

  • אנונימי

    גבי חלפון

    מדהים, ממש רלוונטי
    אנסה בתקווה שהאישה תישן בלילה

  • דקלה

    כתבה מעולה! אראה לבעלי, נויר

    כתבה מעולה! אראה לבעלי, נויר כמו משאית.

  • יעל

    טוב לדעת! מתי יהיה אפשר

    טוב לדעת! מתי יהיה אפשר להשתמש בתרופות האלו?

  • שירה

    מצוין

    כתבה מעולה עזרתם לי מאוד! אשלח לבעלי😀

  • מוטי ווציה

    מוטי ווציה

    מעולה, כל המשפחה לא ישנה בלילה בגללי