צפירת הרגעה להורים: מחקר שנעשה על אלפי בני נוער לא מצא כמעט שום ראיה לקשר בין שימוש מרובה במחשב ובטלוויזיה לפני השינה לבין מצוקות רגשיות

נתונים שנאספו על למעלה מ-17 אלף בני נוער מראים עדות מועטה לקשר בין הזמן שמתבגרים מבלים מול המסך לבין רווחתם. המחקר מטיל ספק באמונה הרווחת שבילוי באינטרנט, במשחקי מחשב ובצפייה בטלוויזיה, בייחוד לפני השינה, פוגע בבריאותם הנפשית של צעירים

המחקר פורסם בכתב העת "Psychological Science" של האגודה למדעי הפסיכולוגיה. "השתמשנו בשיטות הסטטיסטיות הטובות ביותר אך מצאנו עדות מעטה לקשר שלילי ניכר בין השימוש של מתבגרים במסך דיגיטלי לבין רווחתם", אומרת איימי אורבן (Orben), חוקרת במכון האינטרנט של אוקספורד ומרצה בקולג' קווין של אוניברסיטת אוקספורד.

"חקר הפסיכולוגיה יכול להיות כלי חזק להבנת הקשר בין השימוש במסך לרווחת מתבגרים. בפועל הוא נכשל שוב ושוב במתן ידע מועיל, מבוסס מחקרית, אובייקטיבי ובאיכות גבוהה לציבור ולמקבלי ההחלטות, בנוגע לטכנולוגיות דיגיטליות. ניתוח של שלושה מאגרי נתונים, שכללו מדידות איכותיות של זמן המסך, מצא מעט מאוד ראיות לכך שזמן מסך פוגע בשלומם הנפשי של המתבגרים, אפילו כשהשימוש בטכנולוגיה הדיגיטלית נעשה מיד לפני השינה", אומר אנדרו פז'יבילסקי (Przybylski), שותפה של אורבן בביצוע המחקר.

המחקר מצא שלזמן המסך הכללי של המתבגרים יש השפעה מעטה לכל היותר על בריאותם הנפשית. עוד נמצא שלשימוש במסכים דיגיטליים למשך בין חצי שעה לשעתיים לפני השינה אין קשר ברור לירידה ברווחת המתבגרים, כפי שנמדדה בשאלונים שהועברו למתבגרים ולהוריהם, גם אם בכלי התקשורת ובדיונים ציבוריים מתייחסים לזה כאל עובדה מוכחת.

החוקרים נתחו נתונים של שלושה מאמרים: הראשון, כלל למעלה מ-5,000 בני נוער באירלנד שתושאלו בשנים 2011-2011; בשני היו 790 אנשים בגילים שונים בארצות הברית בשנים 2015-2014, ובשלישי, כ-12 אלף מתבגרים והוריהם בבריטניה. ובסך הכל נבחנו נתוניהם של למעלה מ-17 אלף נבדקים. תחילה החוקרים ניסחו השערות על סמך שני המחקרים הראשונים, ואז בחנו אותן על המחקר השלישי מבריטניה, שהיה הגדול ביותר.

החוקרים אספו נתונים על זמן המסך היומי של בני נוער ביום על פי יומנים שניהלו הנשאלים על משך השימוש במסכים, ודיווחים עצמיים אחרים בתגובה לשאלונים ששאלו על פעילויות ספציפיות שנעשות מול המסך, כמו כתיבת הודעות דואר אלקטרוני או משחק במחשב. השיטות האלה נועדו לספק תמונה מדויקת יותר מזו שהתקבלה במחקרים קודמים שבהם התברר בדיעבד שרק כשליש מהנבדקים דיווחו במדויק על הזמן שבילו מול המסך. כדי לברר את רווחת המתבגרים בחנו החוקרים את התפקוד החברתי, תסמינים דיכאוניים, הערכה עצמית ומצב רוח על סמך נתונים שסיפקו הצעירים והוריהם.

"כיוון שהטכנולוגיות הדיגיטליות מוטמעות היטב בחיינו החברתיים והמקצועיים, חקר השימוש במסך דיגיטלי והשפעותיו על רווחת המתבגרים נבחן בשבע עיניים",אומרת אורבן. ופז'יבילסקי מוסיף כי "כדי לשמר את אמון הציבור במחקרים הללו ולאפשר להם להשפיע, פרקטיקות מחקר מבוססות ושקופות צריכות להיות הנורמה ולא היוצא מן הכלל. אנו מקווים שהגישה שלנו תקבע סטנדרט חדש לחקר ההשפעות הפסיכולוגיות של הטכנולוגיה".

המחקר מצטרף למחקר קודם שפרסמו השניים בינואר האחרון. אז נמצא שכאשר בודקים מגוון רחב של משתנים, השפעתו של זמן מסך על רווחתם של מתבגרים נמוכה לעומת משתנים אחרים – כגון אכילת ארוחת בוקר, שינה ואפילו הרכבת משקפיים.

תוצאות המחקר התפרסמו ימים ספורים לפני ההצהרה של ממשלת בריטניה על נזקי השימוש באינטרנט, שעשויה להניב יוזמות חקיקה חדשות שישפיעו על חברות מדיה חברתית.

 

 

תגובה אחת

  • אנונימי

    התיחסות מאד לא מדעית

    מי עומד מאחורי המחקר ? אלו מדדים נבדקו ? כיצד הוא מסביר את כל המחקרים הסותרים ?