לאחרונה התבשרנו על חידוש הפלרת המים, שמעוררת מחלוקת בציבור למרות הקונצנזוס המדעי על הצורך בה. אין פלא שגם חברות המים המינרליים מעורבות בוויכוח, ואחת מהן פרסמה מאמרים נגד ההפלרה שכוללים אי דיוקים רבים, ניסיונות הפחדה והמלצה על... מים בבקבוקים. הנה התשובות
החלטתו של שר הבריאות יעקב ליצמן להחזיר את חובת הפלרת מי השתייה – פיקוח על רמות הפלואוריד במים במטרה למנוע עששת, עוררה תגובות רבות בתקשורת וברשתות החברתיות. תומכי ההפלרה שמחו על ההחלטה, התואמת את המלצות המומחים בתחום, ואילו המתנגדים העלו טענות על סכנות שנובעות לדעתם מההפלרה והצביעו על מחלוקות במדע בנוגע ליעילותה. חלק מהמתנגדים הסתמכו על מאמרים מהאתר של אחת מחברות המים המבוקבקים בישראל, שמוכרת מים שרמת הפלואוריד בהם נמוכה מאוד באופן טבעי.
למה צריך הפלרה?
פלואוריד – היון השלילי של היסוד פלואור – נמצא במים באופן טבעי, אך ריכוזו משתנה מאזור לאזור. בישראל, הריכוז הטבעי של הפלואוריד בצפון בארץ נמוך ועומד על כ-0.1 מיליגרם פלואוריד לליטר מים. הריכוז הולך ועולה ככל שמדרימים ומגיע עד לשני מיליגרם לליטר באילת ובערבה. לשם השוואה, בטנזניה, מדינה שיש בה סלעים רבים עשירים בפלואוריד, ריכוזו הטבעי במים מגיע ל-95 מיליגרם לליטר.
פלואוריד הוא מינרל חיוני שמחזק את השיניים ומגן עליהן מעששת. עם זאת, מעט מדי או יותר מדי פלואוריד עלולים להזיק. מחסור בפלואוריד גורם להיחלשות השיניים והעצמות ואילו עודף קל בפלואוריד עלול לגרום לפלואורוזיס – הופעת כתמים לבנים או צהובים על השיניים. רק מומחה מסוגל להבחין בפלואורוזיס ברמה נמוכה. עודף גדול בפלואוריד, של מעל ל-4 מ"ג לליטר, עלול גם הוא להזיק לשיניים ולעצמות.
הפלרת המים מאפשרת לשמור על ריכוז הפלואוריד בהם ברמה מיטבית. כשריכוזו נמוך מדי מוסיפים פלואוריד למי השתייה וכשריכוזו גבוה מסננים אותו מהמים.
על פי משרד הבריאות וארגוני מומחים בארץ ובעולם, שמבססים את עמדתם על מחקרים רבים וסקירות נרחבות, הפלרת המים היא האמצעי היעיל, הבטוח והזול ביותר להפחתת עששת. בשנת 2007 קבעה ועדת עדין, ועדת מומחים שהקים מנכ"ל משרד הבריאות כדי לבדוק את הסכנות והיתרונות של ההפלרה המלאכותית, שאין כל סכנה לבריאות בהפלרה מלאכותית ושהיא אכן יעילה במניעת עששת.
מדוע בפרסומי חברת המים מופיעות טענות אחרות?
נראה שמקור הטענות בפירוש שגוי של מחקרים שלא עסקו בהפלרה מלאכותית של מים, אלא בהשפעות של ריכוזים טבעיים גבוהים במיוחד של פלואוריד במים. החברה פירשה למשל באופן שגוי סקירה שפרסמה ועדת המומחים של המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית (NRC) בשנת 2006. לפי הנאמר באתר החברה, הסקירה קבעה לכאורה כי פלואוריד שמוחדר למים עלול לגרום נזקים לבריאות. בפועל, הסקירה לא עסקה כלל בהפלרה מלאכותית, אלא רק בנזקים אפשריים מפלואוריד שקיים במים באופן טבעי בריכוז שעולה בהרבה על הריכוז המיטבי.
בנוסף, חלק מהמקורות לטענות חברת המים המבוקבקים הם אתרי חדשות או סרטונים שיצרו אתרים בחו"ל של אנשים וגופים המתנגדים להפלרה ולרפואה המודרנית בכלל.
פלואוריד=רעל?
אחת הטענות המופיעות באתר נראית כמו ניסיון הפחדה שמציג את הפלואוריד כרעל, ומכך שכשמוסיפים פלואוריד למי השתייה מתווספים בדרך גם חומרים נוספים. הטענה הזו מתעלמת מהעובדה כי רעל תלוי במינון: אחרי הכול, אפילו מים רגילים רעילים לנו במינונים גבוהים של שישרה ליטרים ומעלה בפרק זמן קצר. לעומת זאת הבוטולינום, שהוא הרעל המסוכן ביותר המוכר לאדם, רעיל כבר במינונים של מיליוניות הגרם, אך משמש בריכוזים נמוכים יותר לטיפול בקמטים (בוטוקס).
אם כן, יש כאן שאלה של מינון, וכל עוד שומרים על רמה מיטבית של פלואוריד במים אין בו כל סכנה – הוא פשוט לא רעיל בריכוזים האלה. כמות המים המופלרים שצריך לשתות כדי למות מהרעלת פלואוריד היא עצומה, ומי שינסה לעשות את זה ימות מהרעלת מים זמן רב לפני שייחשף לרמות פלואוריד שיסכנו את חייו. גם החומרים האחרים שמתווספים למים עם הפלואוריד נמהלים לריכוז אפסי, מתחת לרמות הטבעיות שלהם במי השתייה ה"נקיים" ואף מתחת לסף רגישות המדידות שבהן משרד הבריאות מנטר את איכות מי השתייה.
פלואוריד ותינוקות
טענה לא מדויקת אחרת של החברה היא כי שיש להרחיק תינוקות ממים עם פלואוריד. לדבריה, ההמלצה הזו מגיעה מלא אחר מאשר ארגון רופאי השיניים בארצות הברית (ADA), שהמליץ כביכול להורים לתינוקות עד גיל שנה, להשתמש בהכנת תחליפי החלב (תמ"ל: תרכובת מזון לתינוקות) במים שאינם מכילים פלואוריד.
בדיקה באתר ה-ADA מראה אחרת – כתוב שם במפורש שאין כל סכנה בשימוש במים מופלרים להכנת תחליפי חלב. ההסתייגות היחידה היא שהם מציינים שאם עיקר התזונה של התינוקות הוא תמ"ל, שימוש במים מופלרים עלול להגדיל במעט את הסיכוי להופעת פלואורוזיס, אך גם כאן הם מדגישים שהתופעה הזו אינה משפיעה לרעה על בריאות הילד ועל בריאות שיניו. יתר על כן, שימוש במים עם ריכוז נמוך של פלואוריד לא מבטל את הסיכון להופעת פלואורוזיס, אך עשוי להקטין אותו. בארגון ממליצים להורים שחוששים מפלואורוזיס להתייעץ עם רופאי השיניים בקשר לבריאות שיני ילדיהם.
גם משרד הבריאות מציין ש"ניתן להשתמש במים מופלרים להכנת פורמולות מזון לתינוקות. עם זאת, אם התינוק ניזון אך ורק מפורמולות אלו, ניתן להכין חלק ממנות הפורמולה עם מים דלי פלואוריד."
באתר החברה מזכירים גם את ההמלצה של משרד הבריאות להימנע ממתן תוספי פלואוריד לילדים מתחת לגיל 3, אך נראה שבלבלו שם בין תוספי פלואוריד לבין מים מופלרים. המלצת משרד הבריאות מתייחסת למתן תוספי פלואוריד בנפרד מהפלואוריד שהילדים מקבלים מהמים שהם שותים, היא לא מתייחסת כלל לשתיית מים מופלרים, שעל פי משרד הבריאות וארגוני המומחים הם הדרך הזולה, היעילה והבטוחה ביותר למנוע עששת ולחסוך סבל ואשפוזים הנובעים מסיבוכי המחלה.
ההצעה שלנו – המלצות לגבי בריאות הפה כדאי לקבל מרופאי השיניים, רופאים רגילים וממשרד הבריאות, לא מחברות שמבקשות למכור מים בבקבוקים.
