אין תרופות פלא להרזיה

השבוע (10.4.16) התפרסם תחקיר הדיאטות המסוכנות בתכנית "עושות חשבון". הצפייה זימנה לנו הפתעה נעימה כאשר התכנית, ובפרט העיתונאיות סיון קלינגבייל ולינוי בר-גפן, עסקו באופן מקצועי בשוק הדיאטות הטרנדיות והייעוץ הלא-מקצועי הנלווה אליהן.

התכנית נפתחה בסקירה של מוצרים המשווקים כ"תרופות להרזיה". כפי שהוזכר בתכנית, בישראל מוכר מוצר אחד בלבד המאושר לשימוש לצורך הרזיה, התרופה קסניקל (החומר הפעיל – אורליסטאט). תרופה זו מונעת ספיגה של שומן מהמזון וכך מפחיתה את צריכת הקלוריות ומסייעת בהפחתת המשקל. אך אליה וקוץ בה, שומן שאינו נספג במעי הדק מגיע אל המעי הגס ושם הוא גורם לשתי תופעות לוואי : ראשית, חיידקי המעי מתסיסים חלק מהשומן וגורמים לתחושת נפיחות ולגזים מרובים בעלי ריח רע. שנית, תכולת השומן בצואה עולה, ועל כן עלול להיגרם שלשול שומני ואפילו דליפת צואה. שתי תופעות הלוואי מאוד לא-נעימות, ולכן השימוש בתרופה מחייב ליווי רפואי והתאמה של תזונה דלת שומן כדי להפחית את התופעות. כפי שסופר בתכנית, מרבית המטופלים אינם מצליחים להתמיד בטיפול.

כל חומר אחר שינסו לשווק לכם אינו מוכר מדעית בחומר יעיל ואינו מאושר בידי רשויות הבריאות לשימוש להרזיה. בתכנית דנו בכמה חומרים כאלה:

ריטלין –  תרופה ותיקה ומוכרת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. התאמת הטיפול, שיכול להיות חיוני ומשמעותי מאוד לאיכות החיים של המטופלים, מחייבת אבחון מסודר ומלא הכולל, מלבד מפגש עם רופא ומילוי שאלונים, גם הערכה פסיכולוגית וכמה פגישות עם הצוות המאבחן. התרופה, השייכת לקבוצת החומרים הממריצים, מפעילה את הקולטנים לדופמין במוח, שאינם פעילים מספיק אצל מי שסובל מההפרעה. כך היא מסייעת  בהגברת הקשב והריכוז הנחוצים, למשל, ללמידה. הפעלת הקולטנים אכן כרוכה גם בדיכוי התאבון וכן בתחושת ערנות מוגברת, ולכן יש ליטול את הריטלין בשעות הבוקר, כדי לא להפריע לשינה. אך כאשר השפעת התרופה פגה, התיאבון חוזר בעוצמה מוגברת,  ורבים מהמשתמשים בריטלין אוכלים כמויות מזון גדולות מיד כשהשפעתה חולפת. לכן הטיפול בריטלין אינו מתאים להשמנה, ומכיוון שזו תרופה פסיכיאטרית, היא אינה מתאימה לכל אחד.

סיבוטרמין/רדוקטיל –  זו תרופה פסיכיאטרית הפועלת כטיפול משולב למניעת ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין. התרופה אכן שימשה בעבר במשך תקופה קצרה לדיכוי התיאבון כדי לסייע בהפחתת משקל, אך נמשכה מהשוק ב-2010,כשהתברר שהשימוש בה מגביר במידה ניכרת את הסיכון לאירועי לב ולהפרעת קצב, וכי בשילוב עם תרופות אחרות היא עלולה לגרום ל"סינדרום סרוטונין" העשוי להוביל לפסיכוזה ואפילו למוות.

חומרים משלשלים/תה טיבטי – כפי שהוסבר בכתבה, חומרים משלשלים אינם מסייעים בהרזיה אלא גורמים לאבדן נוזלים ועלולים לפגוע קשות בתפקוד המעי, ולפיכך השימוש בהם מחייב התייעצות ברופא וקבלת מרשם. אכילת מזונות משלשלים בניסיון לעקוף את  הנהלים,  מסוכנת ועלולה לפגוע בבריאותכם.

חלקה השני של התכנית הוקדש לייעוץ תזונתי ולבחירת איש המקצוע המתאים לעשות זאת. חשוב לדעת כי בישראל, "חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008" מגדיר את התנאים לקבלת הכרה מקצועית כדיאטן (תזונאי):

1. תואר אקדמי בתזונה. המוסדות המוכרים בישראל ללימודי תזונה הם:
   • האוניברסיטה העברית, רחובות
   • המכללה האקדמית תל חי
   • אוניברסיטת אריאל בשומרון       
      
2. הכשרה מעשית של ששה חודשים.  ההכשרה נערכת בפיקוח דיאטניות מנחות בבתי חולים, בלשכות בריאות, במוסדות אשפוז ובמִרפאות בקהילה.
3.  עמידה בבחינות הרישוי הממשלתי וקבלת תעודת הדיאטן.

רק מי שיש ברשותו תעודת תזונאי תקפה מטעם משרד הבריאות זכאי להציג עצמו כתזונאי בישראל. אם באתם ליועץ  שאינו מציג את עצמו כך,  גם אם הוא מרשים וכריזמטי במיוחד,  דרשו לראות את תעודת המקצוע התקפה שלו. כפי שאינכם מעוניינים שבבית המשפט ייצג אתכם "מאמן משפטי" אלא עו"ד מוסמך, כך גם בכל הקשור לתזונה. מסלול ההכשרה של הדיאטנים ארוך ומורכב כדי שאכן יוכלו לסייע לכם. כותבת שורות אלה, בעלת תואר שני בתזונה מהאוניברסיטה העברית, אינה דיאטנית ולעולם אינה מציגה את עצמה כך.

בסוף המשדר ניתנו קישורים לשתי רשימות חשובות שכתבה הדיאטנית טובה קראוזה:

• כיצד תזהו דיאטה מסוכנת
• טיפים לבחירת דיאטה אמינה

בקצרה: דיאטה אמינה היא דיאטה מאוזנת המשלבת שינוי תזונתי ופעילות גופנית ומביאה לירידה אטית במשקל. לעומת זאת, דיאטה מסוכנת מבטיחה הרזיה מהירה וכדי לבצעה אתם מתבקשים לרכוש שלל "תוספים" יקרים, שאולי יעשו דיאטה לארנקכם, אך לא לגופכם.

כרגיל – רק בריאות.