חומרים מצמח הקנביס מורידים דלקת ומסלקים חלבון המעורב במחלת האלצהיימר. מחקר במימון הצי האמריקאי לשימוש בחגבים כגלאים כימיים. עדות ראשונה לטפיל הנמצא בתוך מעיים של דינוזאור מאובן. לראשונה פינגווין מצוייץ בוקע מתוך ביצה שהופרתה באופן מלאכותי. בדומה לבני האדם, גם קופים, נהיים בררנים יותר בעת זקנתם
החומר הפעיל בקנביס מסלק מהמוח חלבון רעיל שמעורב במחלת אלצהיימר
מחקר חדש מצא שהחומר הפעיל בקנביס, THC, מסלק מתאי עצב צברים רעילים של חלבון בטא-עמילואיד, הנחשב לאחד הגורמים העיקריים שמעוררים את מחלת אלצהיימר.
כבר ב-2006, מצאו חוקרים ש-THC מעכב את היווצרות הצברים האלה, באמצעות חסימת פעילותו של האנזים האחראי לייצורם. המחקר הנוכחי מספק עדות ראשונה להשפעה של חומרים מצמח הקנביס גם הצטברות בטא-עמילואיד, וגם על היווצרות דלקת. מחקרים קודמים הצביעו על קשר אפשרי בין הצטברות החלבון הרעיל לתהליכים דלקתיים במוח.
אף על פי שהממצא מעניין ומרגש, יש לזכור שמדובר רק בתאי עצב בודדים בתרבית, ולא במוח שלם. עדיין יש לאשש את הממצאים בבעלי חיים וכמובן בבני אדם. החוקרים מתכננים לבדוק זאת בעזרת חומר המכונה J147, תחליף מלאכותי של THC בעל השפעות דומות, שיעילותו הוכחה במודלים של אלצהיימר בבעלי חיים והוא אף מועמד לשמש תרופה למחלה.
(ד"ר עידו מגן)
לגלות חומרי נפץ בעזרת חוש הריח של חגבים
הצי האמריקאי הקציב 750 אלף דולר למחקר שנועד לבחון אפשרות של שימוש בחגבים כגלאים לכימיקלים, למשל חומרי נפץ. באראנידהאראן ראמאן (Raman) ועמיתיו באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס חיברו למוחות של חגבים שבבים המסוגלים לאפיין פעילות מוחית ולשדר אותה. הם גילו שבמוח של הצרצר נוצרות תבניות ייחודיות לריחות השונים וכעת הם מנסים לקשר בין ריח מסויים לתבנית המתאימה לו. אם יצליחו, יוכלו לשלב בין הטכנולוגיה הזאת לשיטות שכבר קיימות המאפשרות שליטה מרחוק בתנועת החרק. שילוב זה יאפשר לכוון חגבים למקומות מסוימים ולזהות שם כימיקלים מסויימם באמצעות חוש הריח של החגב.
(פבלו סקלי)
תולעי מעיים של דינוזאורים
בשנת 2000 התגלה במונטנה שבארצות הברית מאובן שמור היטב של דינוזאור ברכילופוזאורוס (Brachylophosaurus Canadensis). נוסף על העצמות, השתמרו היטב דפוסים של הרקמות הרכות שלו – העור, השרירים ואפילו תכולת המעי. הפלאונטולוג ג'סטין טוויט (Tweet) בחנו את המעיים המאובנים של הדינוזאור, המכונה "לאונרדו", ומצאו בהם תעלות זעירות. בדפנות התעלות יש סימנים שנראים כאילו נגרמו על ידי מברשת עדינה וזעירה והן מצופות בסידן פחמתי, שמקורו ככל הנראה בריר שהתייבש והתאבן.
טוויט ועמיתיו מדווחים בכתב העת Journal of Paleontology כי ההסבר הסביר ביותר לסימנים שמצאו הוא תולעי מעי טפיליות: קטנות, מפרישות ריר ומכוסות בשערות זעירות. בעבר נמצאו תולעים מאובנות כאלה בצואת דינוזאורים מאובנת, אך זו העדות הראשונה לטפיל מעי בדינוזאור (שאינו עוף) במעיים עצמם. היא התגלתה בזכות בחינה מחדש של מאובן ישן – מי יודע אילו סודות נוספים מסתתרים במאובנים שכבר התגלו?
(ד"ר נעם לויתן)
הפריה מלאכותית מוצלחת ראשונה בפינגווינים המצוייצים
בפעם הראשונה, ביצה של פינגווין מצוייץ מערבי (Eudyptes chrysocome) שנוצרה בהפריה מלאכותית בקעה בהצלחה. הפינגווינים המצויצים חיים באיים בחצי הכדור הדרומי, וידועים בנוצות הצהובות מעל עיניהם, שגם נתנו להם את שמם. את ההפריה עשו חוקרים מאוניברסיטת קובה ביפן. הפריות כאלה יכולות לעזור לגני חיות לשמור על אוכלוסיות בריאות בעלות מגוון גנטי עשיר. אפשר בקלות להעביר זרע בין גני חיות שונים ברחבי העולם, וכך להימנע מבעיות הנגרמות מרביה בין קרובי משפחה באוכלוסיות קטנות. אמנם הפינגווינים הללו אינם נמצאים בסכנה קיומית הצלחת השיטה יכולה לסייע בעתיד לשימור מינים אחרים הנמצאים בסכנת הכחדה.
(ד"ר יונת אשחר)
קופים זקנים לא רוכשים חברים חדשים
בני אדם אינם נוטים ליצור קשרים חברתיים חדשים בזקנתם, ומחקר חדש מגלה שגם קופים זקנים לא רוכשים חברים חדשים. מדענים מהמכון לחקר פרימטים בגרמניה חקרו את ההתנהגות החברתית של קופי מקוק ברברי (Macaca sylvanus), וכיצד היא משתנה עם הגיל. הם מצאו כי ככל שהקוף זקן יותר, הוא מקדיש פחות תשומת לב לחפצים ולשינויים בסביבה, המעוררים בדך כלל סקרנות רבה אצל קופים צעירים. לעומת זאת, גם הקופים הזקנים מתעניינים בקופים אחרים, אך הם מייחדים את רוב תשומת הלב לאלו שהם קרובים אליהם במיוחד. הדמיון הזה להתנהגות אנושית מצביע על כך שקופים עשויים להיות מודל מחקר טוב לתופעות זיקנה, לא רק פיזיולוגיות אלא גם נפשיות והתנהגותיות.
(ד"ר יונת אשחר)
