פוטוסינתזה במעבדה, מזרק חדשני, כיבוש אמריקה, קבלת החלטות ואופטיקה מהפכנית: חדשות מדע לוהטות מהתנור על קצה המזלג


חוקרים מצליחים להגביר את היעילות של תהליך הפוטוסינתזה במעבדה, תוך שימוש בזרז מתכתי המונע תמותה של החיידקים הפוטוסינטטיים.

אלכס אברוטין

צמחים, אצות וחיידקים שעושים פוטוסינתזה ממירים את אנרגיית השמש לאנרגיה כימית, תוך שימוש במים ופחמן דו חמצני. חוקרים מנסים לייצר כבר עשרות שנים מערכות פוטוסינתזה מלאכותיות, כדי לייצר בעזרתן דלקים וחומרים אחרים. התהליך כולל בין השאר פירוק המים לחמצן ומימן. אטום חמצן חופשי הוא חומר רעיל מסוכן (רדיקל חופשי), ופעמים רבות הוא קוטל חיידקים שבהם נעשה שימוש בתהליך התעשייתי, וקוטע את התהליך.

חוקרים מאוניברסיטת הרוורד בארה"ב השתמשו בזרז המבוסס על המתכת קובלט, המייעל את התהליך ומונע הצטברות חמצן חופשי הפוגע בחיידקים. במאמר בכתב העת Science הם מדווחים כי שימוש בחיידקים עם מערכת המכונה "עלה מלאכותי", הניבה תהליך פוטוסינתטי יעיל יותר מאשר בטבע.
 
 


חוקרים זיהו גן שמשפיע על הסיכויים ללקות בטרשת נפוצה, מחלה אוטואימונית הגורמת לשיתוק, שעד היום לא יודעים את הגורמים לה.

ד"ר ארז גרטי

חוקרים קנדים גילו לראשונה גורם תורשתי פוטנציאלי למחלת הטרשת הנפוצה, מחלה אוטואימונית הפוגעת במעטפת של תאי עצב וגורמת לשיתוק. במחקר שהתפרסם בכתב העת Neuron, מדווחים החוקרים על מוטציה בגן NR1H3  המקודד לחלבון בקרתי המעורב בתהליכים דלקתיים בתאי דם לבנים מסוג מאקרופאג'ים. במחקר אתרו החוקרים משפחה עם אחוזים גבוהים יחסית של תחלואה בטרשת נפוצה וזיהו אצלם את הנשאות למוטציה. לאחר מכן הם זיהו את הנשאות לאותה המוטציה אצל חולי טרשת נפוצה במשפחה אחרת בה אחוז התחלואה היה גבוה יחסית. מדובר במקרה ראשון בו מזהים גן האחראי למחלה, וגם אם לא מדובר בגורם יחיד זהו פתח להבנה טובה יותר מה גורם למחלה.

 


הרגלי החיזור של עכבישים מתהפכים בעקבות תופעת הקניבליזם המיני, בו הנקבה טורפת את הזכר לאחר הזדווגות.

אלכס אברוטין

עבור מרבית מיני בעלי החיים, הדרך המקובלת בנוגע להזדווגות והקמת דור הצאצאים הבא, היא בחירת בן הזוג על ידי הנקבה. הסיבה לכך היא שהיחס בין מספר הביציות המוגבל של הנקבות בהשוואה לכמות הזרע הגבוהה של הזכרים הוא גורם מגביל להעמדת צאצאים במרבית המקרים. לכן, הזכרים מרוויחים מהפריה עם כמה שיותר נקבות במקביל ואילו הנקבות צריכות לבחור בקפידה את בן זוגן מכיוון שכל ביצית וביצית חשובה. במחקר שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, בדקו החוקרים את הרגלי הרבייה במין עכבישים אשר קיימת בו תופעת הקניבליזם המיני. החוקרים מדווחים על היפוך מיני: הזכרים, הם אלו שבוחרים את הנקבה להזדווג עמה. תופעה בה הנקבה אוכלת את בן הזוג שלה לאחר ההזדווגות, מצמצת את כמות הזרע הזמינה באוכלוסייה ומטה את המאזניים לכיוון ההפוך. כתוצאה מכך, הזכר - הוא זה שצריך לבחור בקפידה את מי להפרות, ולמעשה וכך מתהפכות היוצרות.  חקר התופעה של היפוך תפקידים מיני וההתפתחות שלה, בעלי חשיבות ביולוגית מאחר שהתהליך משפיע על המגוון הגנטי ועל האבולוציה של המין כולו.