התרופה שהולידה מיליוני ילדים

בפברואר 1967 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את השימוש בתרופה קלומיפן ציטרט (Clomifene citrate), המוכרת גם בשמות המסחריים איקקלומין או כלומיד, לטיפול בנשים המתקשות להרות  עקב ליקוי בביוץ. התרופה שינתה את חייהן של נשים רבות שעד אז האפשרות היחידה שלהן להקים משפחה הייתה אימוץ ילדים.

ביוץ הוא תהליך טבעי המתרחש בגוף האישה בגיל הפוריות, אחת ל-28 יום בממוצע, ובמהלכו משתחררת ביצית בשלה מהשחלה כחלק מהמחזור החודשי. לאחר הביוץ נודדת הביצית מהשחלה אל החצוצרה , שם עשוי להפרות אותה תא זרע, אם הוא נקלע למקום בעיתוי מתאים. הביצית המופרית נודדת אל הרחם, ובמקביל רירית הרחם (Endometrium) מתעבה ומתכוננת לקראת קליטה של ביצית מופרית, באופן שיאפשר את ראשית התפתחותו של העובר במהלך ההיריון. אם לא מתרחשת הפריה, נפלטת הביצית יחד עם חלק מרירית הרחם דרך הנרתיק, בדימום הווסת,  ומתחיל מחזור חדש.

בעיות בתהליך הביוץ הן תופעה נפוצה, הנגרמת בין היתר כתוצאה מחוסר איזון הורמונלי, והן עלולות לגרום לאי-פוריות באישה.

תהליך של 11 שנות פיתוח. המבנה המולקולרי של קלומיפן. מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל

השחקנים הראשיים – הורמונים

תהליך הביוץ מתחיל במוח, באזור ההיפותלמוס המפריש הורמון משחרר (GnRH). ההורמון הזה משפיע ישירות על בלוטת יותרת המוח – ההיפופיזה, שבבסיס הגולגולת. בעקבות זאת ההיפופיזה  מפרישה הורמונים אחרים, המכונים גונדוטרופינים: הורמון מגרה זקיק (FSH) והורמון הביוץ (LH) אל זרם הדם. בתחילת המחזור, בלוטת יותרת המוח מפרישה FSH המוביל להתפתחות זקיק השחלה, המכיל את הביצית. לקראת אמצע המחזור החודשי מופרש ההורמון LH וכתוצאה מכך מתרחש הביוץ. הגונדוטרופינים משפיעים גם על ייצור ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, הגורמים להתפתחותה של רירית הרחם לקראת השרשת העובר.

האתגר – הריון

תקופת הפוריות של האישה מתחילה בגיל ההתבגרות ונמשכת עד הפסקת המחזור החודשי, אך הסיכוי להתעבר יורד עם הגיל. הפריון בשיאו בשנות העשרים לחיי האישה, ולאחר מכן ניתן לראות ירידה והיא הופכת משמעותית יותר מעל גיל 35. עם זאת, נשים בכל גיל עלולות להיתקל בקושי להתעבר, שמקורו יכול להיות באישה, בגבר או בבעיה משולבת. כאשר מתעוררת בעיית פריון, יפנה הרופא את שני בני הזוג לבדיקות רלוונטיות כדי לאתר את הבעיה ולטפל בהתאם. אחת הבעיות  הנפוצות היא ביוץ לא סדיר כתוצאה משינויים הורמונליים, הגורם לכ-40 אחוז ממקרי האי-פוריות בקרב נשים. מכאן החשיבות האדירה של פיתוח תרופה המסדירה את הביוץ, כמו הקלומיפן, המסייעת לזוגות רבים לממש את הרצון להביא ילדים לעולם.

קלומיפן – איך זה עובד?

התרופה אושרה בתום תהליך מורכב של מחקר, פיתוח ובדיקה שנמשך 11 שנה, מייצור הנוסחה הראשונית, דרך עבודה של חוקרים במעבדה ורופאים שבדקו את השפעת התרופה על נשים מתאימות. היא חוסמת את הקולטנים לאסטרוגנים בבלוטת יותרת המוח, וכתוצאה מכך מפרישה הבלוטה את ההורמונים הגונדוטרופינים, המגרים הבשלת זקיקים בשחלה וביוץ. כלומר קלומיפן לא גורם באופן ישיר לביוץ, אלא מגביר את התהליכים הטבעיים שמובילים לביוץ. התרופה ניטלת דרך הפה בטבליות ונחשבת בטוחה יחסית לשימוש, אך בשל פעילותה בדיכוי השפעת האסטרוגן, עלולות להיות תופעות לוואי מסוימות. ידוע כי לנשים הנוטלות אותה סיכוי מוגבר ללידת תאומים.

תרופה אחת נולדה – ובעקבותיה ילדים רבים

לאחר אישורה, צירף ארגון הבריאות העולמי את הקלומיפן לרשימת התרופות החיוניות – היעילות והבטוחות ביותר במערכת הבריאות, כטיפול יחיד להשריית ביוץ. בדו"ח וועדת המסחר של הסנאט  האמריקאי ב-1972, נכנסה התרופה לרשימה המכובדת של 15 תרופות מרשם חדשות בחזית הפיתוח הרפואי.

התרופה קלומיפן ציטרט פרצה את הדרך לתחום טיפולי הפוריות, כתב פרופסור אלי אדשי מאוניברסיטת בראון שברוד איילנד, ארה"ב במאמר בכתב העת Fertility and Sterility  לרגל חגיגות היובל לשימוש בה. אדשי, רופא וחוקר מוערך שעוסק בתחום הפריון למעלה מארבעים שנה, חקר את התרופה במעבדה ובקליניקה, טיפל באמצעותה באלפי נשים, וסקר את התפתחותה משלב הרעיון, דרך אישורה לשיווק ועד להוכחת השפעתה המשמעותית  והנרחבת שהקנתה לה את המעמד בלתי מעורער עד היום.  לאי-פוריות יכולים להיות מגוון גורמים המטופלים בגישות שונות (למשל הפריה חוץ גופית), אומר אדשי, אך מעריכים כי מיליוני אנשים בני חמישים או פחות הגיעו לעולם בזכות הקלומיפן.