מחקר גנטי בציפורי שיר העלה כי הפרטים הסקרנים והפתוחים לחידושים הם בעלי סיכוי טוב יותר להתאים את עצמם להישרדות נוכח שינויי האקלים
הסִבְּכִי האמריקאי הצהוב (Setophaga petechia) הוא ציפור קטנה וחמודה, שמקננת ברחבי ארצות הברית וקנדה ונודדת בחורף למרכז אמריקה ולדרום אמריקה. אוכלוסיות שונות של הסבכי הצהוב מקוננות באזורים שונים, מהרמות הקרות של קנדה ועד החופים שטופי השמש של קליפורניה, ומותאמות לתנאים בכל מקום. אך שינויי האקלים הופכים על פיהם את התנאים שהסבכים הורגלו אליהם. מחקר חדש בחן כיצד הגֵנים של האוכלוסיות השונות משפיעים על יכולתם לשרוד נוכח השינויים, והראה שהגנים החשובים ביותר עשויים להיות אלו העוזרים לציפורים לשנות את התנהגותן בהתאם.
החוקרים אספו דגימות DNA מ-229 ציפורים, מ-21 אזורים שונים. הם בדקו אלו גֵנים היו קשורים לאלו תנאים סביבתיים, כמו למשל, מה הרקע הגנטי שמאפשר חיים באזורים מרובי גשמים לעומת אזורים יבשים, או באזורים קרים יותר לעומת חמים. הצעד הבא היה לחזות כיצד אותם תנאים ישתנו בשנים הקרובות, לפי מודלים של חוקרי אקלים. אזורים מסוימים, למשל, יהפכו להיות חמים יותר, או כמות הגשמים בהם תשתנה.
כך יכלו החוקרים לחשב עבור כל אוכלוסייה את הפער בין הגנים שלה כיום, לגנים הדרושים לה בשביל לחיות באותו אזור אחרי שהתנאים בו ישתנו. לפער הזה הם קוראים "הפגיעות הגנומית" (genomic vulnerability) של האוכלוסייה, וככל שהוא גדול יותר כך הסיכוי של האוכלוסייה להסתגל לשינויי האקלים קטן יותר. אוכלוסיות שבהן הפער הזה גדול במיוחד עלולות להיכחד לחלוטין.
לא מדובר על העתיד הרחוק: החוקרים הראו שכבר היום יש אוכלוסיות של סבכים שמתקשות להתרגל לתנאים המשתנים, ומספרם נמצא בירידה. זה המצב למשל באוכלוסיות הסבכי בכמה אזורים בהרי הרוקי, שסבלו מבצורת חמורה בשנים האחרונות.
הגנים לנדידה
בנוסף, החוקרים מצאו שני גֵנים שהיו קשורים בצורה הדוקה לסיכויי השרידה של הסבכים, ושניהם גנים שמחקרים קודמים הראו שהם קשורים לנדידה. אחד מהם, DRD4, הוא גן שנחקר רבות ומעבר לנדידה נראה שהוא משפיע על הנטייה של ציפורים לחקור את סביבתן ולהימשך אל אזורים וחפצים חדשים. מחקרים הראו שהגֵן הזה משפיע על נטיות דומות גם אצל יונקים, כולל האדם.
לגן DRD4 יש כמה צורות: פרטים שיש להם צורה מסוימת של הגן יהיו סקרנים ו"אמיצים" יותר, ויתקרבו בשמחה אל דברים שלא ראו קודם לכן. אלו שקיבלו מהוריהם צורה אחרת יהיו חששניים יותר, ויעדיפו להיצמד למה שהם כבר מכירים. המחקר החדש הראה שהציפורים בעלות הנטייה הגנטית לחיפוש אחר חידושים מסוגלות להתמודד טוב יותר עם שינויים בסביבתם – יכול להיות שהוא מאפשר להן לעבור לקנן באזורים שונים, שנפגעו פחות משינוי האקלים, או לאכול מזון אחר.
החוקרים מדגישים שכדי לזהות אוכלוסיות בסיכון ולסייע להן חשוב מאוד לקחת בחשבון את הגנטיקה של בעלי החיים. "בעזרת המחקר הזה אנחנו יכולים לומר, 'בהתבסס על היחסים בין הסביבה לבין הגנים, כך האוכלוסיות האלו יצטרכו להתאים את עצמם לשינויי האקלים. ואנחנו יכולים גם לומר 'אלו הן האוכלוסיות שיצטרכו להשתנות יותר מהאחרות'", אמרה קריסטן רואג (Ruegg), שהובילה את המחקר.
ולאוכלוסיות הסִבְכִים לא יהיה זמן רב להתאים את עצמן. "זו הייתה קריאת אזהרה בשבילנו" אמר תום סמית (Smith), אחד מכותבי המאמר. "אנחנו מבלים הרבה זמן בלשאול מה יקרה בעקבות שינוי האקלים, מה יהיו ההשפעות ומה אנחנו צריכים לעשות כדי למתן אותן. התוצאות היכו אותנו בהלם: זה קורה כבר עכשיו".
צפו בסרטון של New Scientist על המחקר (באנגלית):
