בזכות כמה תופעות אסטרונומיות צורתו וגודלו של הירח זהים כשמסתכלים עליו מכל מקום על כדור הארץ ובכל זמן שעושים זאת

לבני אדם קשה לתפוס את המרחקים העצומים שבהם נמצאים גרמי השמים, אך כולנו יודעים שהירח הוא הגוף האסטרונומי הקרוב ביותר אלינו. הוא נמצא במרחק של בין 360 ל-400 אלף קילומטרים מכדור הארץ, מרחק השווה לכ-60 פעמים הרדיוס של כוכב הלכת שלנו.

התצפיות בירח מתקיימות כבר אלפי שנים. אחת השאלות שעניינו את בני האדם במיוחד הייתה אם פני הירח זהים כשמתבוננים בהם ממקומות שונים על כדור הארץ, והתשובה הפשוטה היא כן – ויש לכך כמה סיבות שביחד יוצרות את התופעה הזו.

כדי להבין מה ההבדל בין נקודות מבט שונות כשצופים בירח, יש לחשוב על משולש: בסיסו הוא קוטר כדור הארץ, וזווית הראש שלו נמצאת בירח. זווית זו צרה מאוד - כשתי מעלות בלבד. זה בדיוק כמו במקרה של חדר שבו מונחים חפצים כלשהם, המרוחק שבהם נמצא שלושה מטרים מאדם שמסתכל עליו פעם אחת בעין ימין, ופעם אחת בעין שמאל. כשהצופה מתבונן בחפצים קרובים, הם יציגו זווית אחרת עם פרטים שנגלים בכל פעם שהוא סוגר עין אחת ופוקח את השנייה. לעומת זאת, חפצים שמונחים בקצה החדר ייראו לו זהים בשני המקרים.

זו הסיבה לכך שהירח נראה כאילו הוא עוקב אחרינו כשאנחנו הולכים או נוסעים. גם אם נזוז אלפי קילומטרים ממקומנו, הזווית של הירח יחסית אלינו לעולם לא תשתנה ביותר ממעלה אחת או שתיים. לא משנה אם אנחנו הולכים ברגל או טסים במטוס, הירח נראה קבוע במקומו.

האמת היא שאם מביטים בירח רואים שהוא אכן זז בשמיים, אבל זה קורה ללא כל קשר לתנועתנו על פני כדור הארץ. זהו כדור הארץ שמסתובב סביב צירו, ותנועה זו גורמת לכך שהירח נראה כאילו הוא נע בשמיים. לכן הירח, כמו השמש והכוכבים, זורח כל יום במזרח ושוקע במערב. הירח גם מסתובב סביב כדור הארץ, אבל הוא משלים סיבוב אחת ל-29 ימים (יחסית למקומה של השמש בשמיים) וזו הסיבה שהוא זורח ושוקע בכל לילה 50-40 דקות מאוחר יותר מהלילה הקודם.

הצד האפל למחצה של הירח

הירח מסתובב לא רק סביב כדור הארץ אלא גם סביב צירו. עובדה זו גורמת לנו לְצַפּוֹת לכך שמדי פעם נוכל לראות צדדים שונים שלו, אבל הוא מסתובב סביב עצמו בדיוק באותה המהירות שבה הוא מקיף את כדור הארץ. התוצאה היא שהירח שלנו מפנה אלינו את אותו הצד בדיוק, ולכן פניו נראים לנו זהים תמיד.

מראהו של הירח משתנה במהלך החודש בגלל האופן שבו השמש מאירה אותו: כשאורה מגיע מהצד רואים חצי ירח, וכשהיא מאירה אותו חזיתית, כלומר נמצאת בנקודה במסלול שבה השמש והירח עומדים בצדדים מנוגדים של כדור הארץ, הירח נראה מלא. כשהשמש והירח עומדים באותו הצד של כדור הארץ, היא מאירה את הירח מאחור והוא אינו נראה כלל.

אז איך נראה הצד האפל של הירח? כעת ברור שלירח אין באמת צד אפל, אלא רק צד שלעולם אינו נראה מכדור הארץ. צד זה מקבל אותה כמות של אור כמו הצד החשוף לעינינו. כשאנחנו רואים ירח מלא, צדו הרחוק של הירח נמצא בחשיכה וכשאנחנו צופים בירח חדש (חשוך) צדו הרחוק של הירח הוא זה שמואר.

מדי פעם ניתן לראות סהר דקיק, ובכל זאת אפשר להבחין בקווי המתאר של הירח השלם שהם בהירים יותר מהשמיים שסביבם. זה קורה בגלל החזרה של אור מכדור הארץ אל הירח: בזמן שעל צדו של הירח שפונה לכדור הארץ שורר לילה, והשמש כבר שוקעת מעבר לאופק, כדור הארץ המואר נמצא באמצע השמיים ומאיר את פני השטח של הלוויין שלו.

צדו הקרוב של הירח, שעליו המכתשים והנופים שאנו מכירים היטב, מואר תמיד על ידי כדור הארץ שמחזיר אליו אור, או על ידי השמש, או על ידי שניהם. האור מכדור הארץ אינו מגיע לעולם לנקודה שנמצאת בצדו המרוחק של הירח, ובמשך חצי מהחודש היא מצויה בחושך מוחלט.


רק אשליה: הירח נראה גדול יותר קרוב לאופק, כי אנו יכולים להשוות אותו לעצמים שונים | צילום: Shutterstock

אשליית גודל ובהירות

כמו כל הגופים במערכת השמש, הירח נע במסלול אליפטי ולכן מתקרב אל כדור הארץ ומתרחק ממנו. אחת לחודש הוא מגיע לנקודה הקרובה ביותר שנמצאת במרחק 362 אלף קילומטרים, ואחת לחודש לנקודה הרחוקה ביותר - 405 אלף קילומטרים מאתנו.

לעיתים הירח נמצא בנקודה שבה הוא גם קרוב לכדור הארץ וגם ניצב לשמש (ירח מלא), ואז נוצרת תופעת ירח-על, או סופר-מון. הירח נראה מעט גדול יותר מהרגיל, דבר שקשה מאוד להבחין בו בעין מפני שהוא גדול בכשבעה אחוזים יחסית לממוצע (14 אחוזים יחסית לנקודה שבה הוא הקטן ביותר).

גודלו הנראה של הירח נקבע על פי התפיסה החזותית שלנו, בעיקר בזכות האופן שבו מוחנו מפרש את מה שאנחנו רואים. ירח שנמצא ליד האופק ייראה לנו גדול מאוד מכיוון שהמוח מסוגל להשוות אותו לעצמים אחרים שבאופק כמו הרים, עצים ועננים נמוכים. מוחנו גם רגיל להתייחס אל עצמים שנמצאים בקו האופק כאל מרוחקים מאוד ואילו מה שנמצא מעלינו קרוב מאוד, למשל מטוס שנראה כמו נקודה קטנה באופק והולך וגדל עד שהוא עובר מעל ראשנו.

הירח אינו משנה את גודלו במהלך הלילה, אבל כשהוא נמצא ליד קו האופק הוא גדול ומרשים מאוד. אפשר לראות את זה אם מצלמים את הירח בדיוק כשהוא זורח, או ממש לפני שהוא שוקע, ומשווים את גודלו בתמונות שמתקבלות כשהוא גבוה בשמיים. התמונות אמנם ייראו מרשימות יותר אם נצלם ירח ברקע של קו נוף או מבנה כלשהו, אבל גודלו יהיה זהה בכל המקרים.

14 תגובות

  • שושנה

    זוית הירח הזורח מקו המשווה

    כשירח זורח, כלאמר שאנחנו מהחלק הצפוני של הכדור רואים אותו מואר מימין במאונך ובחלק הדרומי של הכדור, רואים אותו מואר משמאל במאונך אז מאיזו זוית רואים אותו מקו המשווה? האם הוא נראה מאוזן ב 90 מעלות?

  • הגר גרייף

    חצי כדור דרומי

    האם הירח הגורע (מתמעט) בדרום אפריקה מתמעט באותו צד כמו בחצי הכדור הצפוני? בצפוני זה ) ובדרומי זה ( ?

  • גיא ניר

    הירח המתמעט מואר מצד מזרח, לא

    הירח המתמעט מואר מצד מזרח, לא משנה איפה נמצאים בעולם. הוא יותר קרוב לשמש הזורחת (כשהשמש במערב הירח המתמעט נמצא מתחת לאופק). אבל -- הצד של הירח שפונה מזרחה יהיה בצד ימין בחצי הכדור הצפוני ויהיה בצד שמאל בחצי הדרומי. הסיבה היא שבחצי הכדור הצפוני אנחנו מסתכלים על הירח כשהוא נמצא דרומית אלינו (מזרח הוא שמאלה לדרום). ולהיפך.

  • גיא ניר

    יש שתי סיבות מדוע לא רואים את

    יש שתי סיבות מדוע לא רואים את הירח בשמיים כל הזמן: 1) הוא נמצא מתחת לאופק 2) הוא קרוב לשמש והיא מאירה אותו מהצד האחורי, וגם אם קצת אור מוחזר ממנו, קשה לראות את זה מול הבהירות של השמש.
    בקוטב הצפוני (או הדרומי) בזמן החורף השמש מתחת לאופק לכן סיבה (2) לא רלוונטית.
    סיבה (1) עדיין רלוונטית. ברוב המקומות על כדה"א הסיבוב של כדה"א סביב עצמו גורם לכך שגופים שמיימים רבים זורחים ושוקעים. זה כולל את השמש, הירח, וחלק מהכוכבים (אלא שקרובים לקוטב עשויים להשאר בשמיים כל הלילה).
    בקוטב הסיבוב של כדה"א לא משפיע על האם גוף מסויים ישקע או יזרח. לכן הירח יהיה בערך שבועיים מעל האופק ובערך שבועיים מתחת לאופק (ולא נראה אותו).
    בקוטב בלילה (=בחורף) השמש מתחת לאופק אז הירח יהיה מעל האופק כשהוא מול השמש: כלומר החל מרבע ראשון, דרך ירח מלא, ועד רבע אחרון. את החצי השני של המסלול של הירח, בו הוא יותר קרוב לשמש, לא נצליח לראות כי הוא יהיה מתחת לאופק יחד עם השמש. כל זה נכון לגבי אמצע החורף. ככל שמתקרבים לקיץ השמש קרובה יותר לאופק ולכן נראה חלק קצת שונה מהמסלול של הירח, אבל תמיד זה יהיה בערך חצי מהחודש.

  • פרדי

    שבקוטב הצפוני של כדור הארץ

    שבקוטב הצפוני של כדור הארץ יש חורף ולא ניתן לראות את השמש, אז את הירח ניתן לראות?

  • אנונימי

    מה זה 'שבקוטב' ? לא הבנתי את

    מה זה 'שבקוטב' ? לא הבנתי את הטיעון שבשאלה.

  • מיכאל כהן

    שדה ראיה

    האם האדם בעיניו רואה את כל השטח המואר של הירח?

  • גיא ניר

    בזמן ירח מלא ניתן לראות את כל

    בזמן ירח מלא ניתן לראות את כל השטח המואר של הירח. בשאר הימים בחודש רואים רק חלק מהאזור המואר. חלק מהאזור המואר פונה לכיוון השני לכן לא רואים אותו.

  • מיכאל

    שדה ראיה.

    האם אנחנו האדם רואה בעיניו את כל השטח המואר.?

  • גילי דרובר

    שלום , האם מופע הירח זהה בכל

    שלום , האם מופע הירח זהה בכל מקום בעולם באותו יום? למשל אם בישראל היום ירח מלא , אז גם באירופה? באפריקה יש ירח מלא באותו יום?

  • איש

    סיבוב הירח סביב צירו

    הוא תוצאת לוואי של סיבוב הירח סביב כדור הארץ, ציר הירח אינו הציר (המרכז) של הסיבוב הזה, אלא כדור הארץ הוא הציר, לכן ניתן בעצם לומר שהירח אינו סובב סביב צירו, האמנם?

  • גיא ניר

    הירח סובב גם סביב כדור הארץ

    הירח סובב גם סביב כדור הארץ (וציר המסלול עובר בקירוב במרכז כדור הארץ) וגם, בו זמנית, מסתובב סביב צירו. שני הסיבובים לוקחים אותו זמן, וזה קצת מבלבל. במקרים אחרים במערכת השמש, למשל כדור הארץ והשמש, מאד ברור שמדובר בשני סיבובים שונים. אם למשל נסתכל על כדור הארץ, הוא מקיף את השמש במסלול שצירו עובר קרוב למרכז השמש ולוקח שנה, ובאותו זמן בלי קשר לזה הוא גם מסתובב סביב עצמו בתנועה שהציר שלה עובר במרכז כדור הארץ ולוקחת יממה. שתי התנועות האלו נפרדות ואנחנו מתייחסים אליהן כשני סיבובים שונים שקורים במקביל. הירח גם הוא מסתובב גם סביב עצמו וגם סביב כדור הארץ אבל באותו זמן מחזור.

  • אנונימי

    שאלה לגיא ניר

    הירח "זז" בשמיים במהלך הלילה, או זורח ושוקע, בגלל סיבוב כדור הארץ.
    כאשר מופע הירח איננו מלא ("חצי ירח") , האם הוא נראה "מסתובב" במהלך הלילה כפי שמודגם כאן:
    https://goo.gl/qPDnUy אם כן, מדוע? תודה!

  • גיא ניר

    הזווית שאנחנו רואים את הירח

    הזווית שאנחנו רואים את הירח (או במקרה עליו אתה שואל כאן של חצי ירח) משתנה במהלך הלילה. תופעה זאת לא ייחודית לירח, אפשר גם לראות איך קבוצות כוכבים משנות זווית במהלך הלילה. הכוכבים, וגם הירח, לא מסתובבים בעצמם. הם פשוט נראים לנו בזווית שונה כי אנחנו משווים אותם לאופק. לדוגמא, אוריון זורח בתקופה הזאת קצת אחרי השקיעה ונראה שהוא שוכב על הצד. במהלך הלילה הוא מגיע לשיא הגובה שלו ונראה שהוא עומד זקוף. לקראת סוף הלילה הוא שוקע כשהוא שוכב על צידו השני.
    הסיבה שהירח והקבוצות השונות נראים כמסתובבים במהלך הלילה היא שאנחנו משווים את האוריינטציה שלהם לאופק. אוריון שוכב יחסית לאופק המזרחי, ועומד יחסית לאופק הדרומי. הירח עובר במסלול דומה, כשהוא זורח אנחנו רואים את הצורה שלו יחסית לאופק המזרחי, כשהוא שוקע הצורה שלו יחסית לאופק המערבי. אם מדובר בירח בתחילת החודש, הצד המערבי שלו יהיה מואר (השמש מערבית יחסית לירח) אז כשהוא שוקע החלק המואר שלו יהיה "כלפי מטה" כשהוא זורח החלק המואר שלו יהיה "כלפי מעלה" וכשהוא באמצע המסלול שלו החלק המואר יהיה "בצד ימין" (כי צד מערב פונה ימינה עבור חפצים מעל האופק הדרומי).