כמעט בכל חברה אנושית תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר מזו של גברים – ואותו דבר נכון גם לבעלי חיים נוספים. למה זה ככה? לא לגמרי ברור
תוחלת החיים בישראל, נכון לשנת 2014, היא 84.1 שנה לנשים, ו-80.3 לגברים. בעולם כולו נשים צפויות לחיות בממוצע 73.5 שנה וגברים 68.5. המספרים משתנים ממדינה למדינה, אבל כמעט בכל מקום רואים הפרש של כמה שנים בין נשים לגברים. מדוע בעצם נשים חיות יותר מגברים?
חוקרים מנסים לענות על שאלה זו כבר שנים רבות. התשובה שהציעו בשנות ה-70 התבססה על ההבדלים באורח החיים של נשים וגברים: גברים שותים, מעשנים, עובדים בעבודות מסוכנות או מלחיצות, והחברה מעודדת אותם "לנהוג באורח הרפתקני". כל אלה דברים שמעלים את הסיכון למות ממחלה או מתאונה.
אולם הנתונים שנאספו מאז אינם תומכים בתיאוריה הזו. קודם כל היינו מצפים שבמדינות מערביות, שבהן גם הנשים מעשנות, שותות ובעיקר עובדות, ההבדלים בין המינים יצטמצמו. אך מחקר מ-1998 מראה כי במדינות מפותחות הפער דוקא גדול יותר: הפרש של שבע שנים בין תוחלת החיים של גברים ונשים, לעומת שלוש בלבד במדינות מתפתחות. אורח חיים הרפתקני גם לא יכול להסביר מדוע גברים ממשיכים למות יותר מנשים גם אחרי גיל 60.
בנוסף, בני אדם אינם בעלי החיים היחידים שאצלם הנקבות חיות יותר. תופעה דומה נצפתה אצל יונקים נוספים (כולל קופים וקופי אדם) וגם בעופות, בעיקר אלה שהזכרים שלהם נאבקים על גישה לנקבות. במינים שיוצרים זוגות מונוגמיים שנשארים זה עם זה לאורך זמן, תוחלת החיים של הנקבות והזכרים דומה בדרך כלל.
שאלה של משאבים
מה יכולה להיות הסיבה לכך? הסבר אחד מתמקד בשאלת הקצאת המשאבים של הגוף. במה כדאי יותר להשקיע – בניית גוף גדול וחזק, עם קרניים, ניבים או אמצעי לחימה אחרים, או שמא בבניית גוף שיחזיק לאורך זמן? במינים שהזכרים שלהם נאלצים להילחם זה עם זה על הנקבות, הם "יבחרו" (לא במודע, כמובן) באפשרות הראשונה – גם אם ההשקעה הזו תבוא על חשבון חיים ארוכים יותר.
זו עשויה להיות הסיבה האבולוציונית לפער, אך מה המנגנון העומד מאחוריו? מה בביולוגיה של הנשים מאפשר להן לחיות יותר?
התשובה הפשוטה היא שאין לנו עדיין תשובה. ייתכן שההסבר טמון בהורמוני המין – אולי הורמוני המין הנשיים תורמים לבריאות טובה יותר, או שההורמונים הזכריים מזיקים לבריאות. חיזוק לכך ניתן למצוא במחקרים שמראים כי אצל בעלי חיים רבים סירוס של זכרים – שמפחית משמעותית את רמת הורמוני המין הזכריים – מאריך את תוחלת החיים. יש אפילו מחקרים בבני אדם הטוענים כי סריסים נוטים לחיות בממוצע יותר מגברים שלא סורסו.
עניין של קצוות
חוקרים אחרים תולים את האשם במבנים מולקולריים הקרויים טלומרים. מדובר ברצפי DNA המצויים בקצוות הכרומוזומים – המולקולות הארוכות שמכילות את החומר הגנטי שלנו. בכל חלוקה של תא הכרומוזומים מוכפלים, ובכל הכפלה הם מתקצרים מעט – כך שהטלומרים בקצותיהם נהיים קצרים יותר. היות שהטלומרים אינם מכילים מידע גנטי, הם יכולים להתקצר בלי שיהיו לכך השלכות חמורות. אלמלא הטלומרים, ההתקצרות הזו של הכרומוזומים היתה פוגעת בגנים עצמם, והתא היה מאבד מידע חשוב.
מכיוון שתאים ממשיכים להתחלק בגופנו כל החיים, לאנשים מבוגרים יותר יהיו טלומרים קצרים יותר. אך לאנשים שונים, גם באותו גיל, עשויים להיות טלומרים באורך שונה, שמתקצרים בקצב שונה. מחקרים שונים הראו קשר אפשרי בין אורך הטלומר להזדקנות ולתוחלת חיים. ואמנם הטלומרים של נשים ארוכים יותר בממוצע מאלה של הגברים, ויש לכך התאמה לתוחלת החיים הארוכה יותר שלהן. אבל עדיין נשאלת השאלה אם הטלומרים הארוכים הם הסיבה לאריכות החיים, או שמא הם פשוט אחת התוצאות של סיבה עמוקה יותר? על כך אין עדיין תשובה.
אם כך, התשובה הטובה ביותר שאנו יכולים לתת כיום לשאלה "מדוע נשים חיות יותר מגברים?" היא: אנחנו עדיין לא יודעים. מה שברור הוא רק שאורח החיים השונה של נשים וגברים אינו הסיבה. את הפער הזה בתוחלת החיים ירשנו כנראה מאבותינו, שכן הוא קיים אצל בעלי חיים רבים נוספים ויש לו בסיס ביולוגי – אבל אנחנו לא בטוחים מהו.
