מדע בדקה: ביצים ובוטנים לגיל הרך

1. ‏ביצים ובוטנים נגד אלרגיה

במחקר שפורסם לאחרונה נבדקה ההתאמה בין חשיפה למזון בגיל הינקות לבין הסיכוי לפתח אלרגיה למזון זה בהמשך. המחקר התבסס על ניתוח סטטיסטי של נתונים מ-146 פרסומים מדעיים מ-60 השנים האחרונות. ניתוח כזה, המשלב מקורות מידע שונים, נקרא מטא-אנליזה, והוא מגדיל את הביטחון בנכונות התוצאות.

נמצא שחשיפה מוקדמת לביצים (בגיל 6-4 חודשים) ולבוטנים (בגיל 11-4 חודשים) מפחיתה את הסיכוי להתפתחות אלרגיה למזונות אלו. הממצאים מראים שהמלצות בריאותיות להימנע מחשיפת ילדים בגיל הרך למזונות אלו אינן נכונות. הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים שנעשו בבעלי חיים, ואשר הראו שחשיפה מוקדמת למחולל האלרגיה יכולה להפחית את הסיכוי לאלרגיה.

עם זאת, המחקר הראה גם שאין התאמה בין מועד החשיפה הראשונית של הילד לגלוטן לבין הסיכוי להתפתחות מחלת הצליאק. כלומר, חשיפה מוקדמת אינה מצמצמת את הסיכון בכל סוג של רגישות למזון.

ד"ר רון וייס

2. הלביאה שרצתה להיות אריה

כאשר מתבוננים בלהקת אריות, אפילו מרחוק, קל מאוד להבדיל בין הנקבות לזכרים. פשוט: לזכרים יש רעמה. אך לפי מאמר שהתפרסם ב-African Journal of Ecology, הכלל אינו תקף לכמה לביאות משמורת מורמי: הן בעלות רעמה ואף מפגינות התנהגות זכרית.

לביאות בעלות רעמה כבר נצפו בעבר באזור מורמי וכן בתנאי שביה, אך מאמר זה הוא הדיווח המדעי הראשון בנושא. לא ידוע מה גרם לחמש הלביאות בשמורת מורמי להצמיח רעמה, אך מאחר שכולן חיות באזור מצומצם, סביר שיש לתופעה בסיס גנטי, לפחות חלקי.

התופעה קשורה כנראה להורמון המין הזכרי טסטוסטרון. התפתחות הרעמה בזכרים קשורה להורמון זה, ואריה מסורס מאבד את רעמתו. בנקבות, טסטוסטרון גבוה גורם הן לצמיחת רעמה והן לעקרות, וחמש הלביאות ממורמי הן כנראה עקרות. אחת הנקבות בעלות הרעמה אף הפגינה התנהגויות זכריות טיפוסיות: שאגות רבות, סימון טריטוריה תדיר, ניסיונות הזדווגות עם לביאות אחרות ואף הרג גורים של להקה מתחרה.

נעם לויתן

3. הסרטן שמתחמק

חוקרים גילו דרך חדשה שבה גידולים סרטניים מתחבאים מתאי מערכת החיסון, מתחמקים מהרג ומשגשגים בגוף: הם מפסיקים לבטא חלבון בשם IL-33, וכך הופכים ל״בלתי נראים״ מבחינת מערכת החיסון.

כאשר תא של מערכת החיסון פוגש תא סרטני, הוא מחפש על פניו מולקולה חשובה בשם MHC-1. מולקולה זו מציגה את ״תעודת הזהות״ המולקולרית של התא. ברגע שתא מערכת החיסון קורא את תעודת הזהות, הוא יכול לזהות שלפניו תא סרטני ולהרוג אותו.

מתברר שלחלבון IL-33 יש תפקיד חשוב בהצגת פרטי התא על מולקולות MHC-1, ולכן תא סרטני שלא יבטא את IL-33 יצליח להימנע מחשיפה למערכת החיסון. החוקרים בדקו גידולים מחולים, וגילו שגידולים שהצליחו לצמצם את הביטוי של IL-33 שגשגו טוב יותר.

חשיפת מנגנוני ההתחמקות של תאים סרטניים עשויה לעזור בפיתוח טיפולים שיגבירו את יכולתה של מערכת החיסון להילחם בסרטן.

ד"ר יעל גרופר

4. קפה נטול עופרת, בבקשה

 פילטר המבוסס על שאריות קפה טחון עשוי לשמש בעתיד לסינון מתכות כבדות ורעילות, כגון עופרת וכספית, ממי שתייה. לפיתוח אחראי צוות מדענים מהמכון הטכנולוגי האיטלקי, בראשותה של החוקרת דספינה פרגולי (Fragouli).

החוקרים ערבבו ומיצקו שאריות קפה שיובשו, סיליקון וסוכר. המוצק שהתקבל נטבל במים להמסת הסוכר שבו, תוך יצירת נקבוביות המסוגלות לתפקד כמסנן. הניסויים הדגימו שפילטר בגודל בול דואר מסוגל לנקות 99% מהמתכות הכבדות במים שאינם זורמים, בתוך 30 שעות בלבד, ו-67% מהמתכות הכבדות במים זורמים.

קפה מסוגל לסנן מתכות ממים הודות למבנהו הכימי, הגורם לו לקשור אותן בחוזקה. אמנם, ההמצאה עדיין רחוקה משימוש מסחרי, אך היא פותחת פתח לשיטה ירוקה ונקייה לסילוק חומרים רעילים.

אוהד זיס

5. הגיימרים שניצחו מדענים

גיימרים (חובבי משחקי מחשב) ניצחו מדענים בתחרות לחיזוי מבנה של חלבונים – כך מגלה מאמר מפתיע שהתפרסם לאחרונה. בתחרות שנערכה באוניברסיטת מישיגן השתתפו שני קריסטלוגרפים מנוסים – מדענים העוסקים בפענוח מבנים של חלבונים; שתי תוכנות מחשב המבצעות מידול חלבונים אוטומטי; 61 סטודנטים לתואר ראשון שהשתמשו בתוכנות מידול ידניות; ו-469 גיימרים שהשתמשו במשחק האינטרנטי Foldit. הקלט שניתן לכל המשתתפים בתחרות היה מפת צפיפות אלקטרונים שהתקבלה בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן (X-ray crystallography).

לא זו בלבד שהגיימרים הצליחו, בעזרת משחק המחשב, לקבוע את מבנה החלבון – הישג שעד היום היה שמור למדענים בלבד – אלא שקבוצת הגיימרים הגיעה למודל המדויק ביותר של מבנה החלבון.

מחקר זה הוא חלק מטרנד חדש של שימוש ב"מדענים אזרחיים" לפענוח נתונים מדעיים. בדרך זו, כל מי שסקרן מספיק כדי לנסות יכול לסייע בהתקדמות המדע, ובהזדמנות זו לפגוש את עולם המדע בדרך מהנה ואינטראקטיבית.

דניאל זיידמן