כור היתוך מסוג חדש, יחסים מוזרים בין הצרעות לתאנים, וכיצד LSD גורם לבלבול בין מילים?
1. קריאת השכמה: גלי אולטרסאונד נגד תרדמת
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מדווחים כי הצליחו לזרז התעוררות של חולה מתרדמת באמצעות טיפול ניסיוני בגלי אולטרסאונד.
כיום אין שיטה מקובלת לטיפול בתרדמת. בשונה משיטות ניסיוניות קודמות, שכללו החדרה של אלקטרודות לגולגולת, השיטה החדשה איננה פולשנית. כדי להעיר חולה שהיה מחוסר הכרה במשך יותר משבועיים, הפנו החוקרים גלי קול בתדירות גבוהה לעבר התלמוס, אזור במוח שיש לו חשיבות רבה בעיבוד מידע. לאחר הטיפול חל שיפור משמעותי במצבו של החולה, וכעבור שלושה ימים הוא הצליח לשוב ולתקשר עם הצוות הרפואי.
טיפולים דומים נוסו בעבר בחולדות, והצליחו להקטין את משך התרדמת. עם זאת, החוקרים מודים כי יש לחזור על הטיפול בחולים נוספים כדי לקבוע באופן חד-משמעי כי טכניקה זו יעילה בבני אדם.
2. המוות הסודי של הצרעות
התאנה שאנו אוכלים אינה פרי אמיתי, אלא פַּגָּה –מבנה חלול ובשרני שבחלקו הפנימי מאות פרחים צינוריים קטנים. יש עצי תאנה (פיקוס התאנה, Ficus carica) זכריים, הקרויים קפריפיקוס (תאני עזים) מאחר שפגותיהם שימשו כמזון לעזים, ויש עצים נקביים שאת פגותיהם אנו אוכלים.
האבקת התאנה נעשית רק על ידי צרעת הפיקוס (Blastophaga psenes). הצרעה חודרת לפגת הקפריפיקוס ומאבדת את כנפיה ואת מחושיה, מטילה ביצים בפרחים ומתה. הצאצאים גדלים בתוך הפרחים וניזונים מהם עד להגחת צרעות בוגרות. ראשונים מגיחים הזכרים חסרי הכנפיים שמזדווגים עם אחיותיהם שלא הגיחו עדיין. לאחר מכן הם חופרים מחילות בפגה ומתים. הנקבות המופרות אוספות אבקה מהפרחים שבפגה ויוצאות דרך המחילות לחפש פגות חדשות.
פגות העץ הנקבי נראות לצרעה זהות לחלוטין לאלה של העץ הזכרי, אבל נקבת הצרעה לא יכולה להטיל ביצים בפרחי הפגה הנקבית. במקום זאת היא מפרה אותם ומתה, וכך מתקבלת הפגה בעלת הזרעים שאנו אוכלים. ולמה לא רואים את הצרעה? כי התאנה מפרישה חומרים שמפרקים וממסים את גופתה ולא נותר ממנה זכר.
3. צעד קטן בדרך לאנרגיה נקייה ובלתי מוגבלת
הממשל האמריקאי יממן בניית כור היתוך גרעיני ניסיוני בעיצוב חדש, שיהיה צעד נוסף בדרך לאנרגיה נקייה ובלתי מוגבלת.
רוב הכורים הגרעיניים הקיימים פועלים על עקרון הביקוע הגרעיני: גרעין אטום כבד מתפרק לאטומים קלים יותר תוך שחרור אנרגיה. בתהליך ההיתוך, לעומת זאת, אטומים קלים (כגון מימן) מתחברים לאטום כבד יותר (כגון הליום). התהליך משחרר אנרגיה רבה, בלא תוצרי הלוואי הרדיואקטיביים הנוצרים בכורי ביקוע.
היכולת לחולל היתוך מוגבלת כיום, משום שהיתוך דורש טמפרטורות גבוהות מאוד, של כ-100 מיליון מעלות צלזיוס. עדיין אין שום כור המסוגל לקיים תהליך היתוך יציב, או להפיק ממנו יותר אנרגיה מכפי שנדרש להפעלת הכור.
קבוצת מחקר מאוניברסיטת פרינסטון תשתמש בגרסה משודרגת של טוקאמאק כדורי (כור היתוך שבו שדות מגנטיים חזקים לוכדים את הגז המיונן החם המחולל את ההיתוך). המטרה היא לייצר אבטיפוס לכור היתוך היכול לספק אנרגיה עודפת לתקופת זמן ממושכת, או לפחות להתקרב למצב שבו האנרגיה המיוצרת שווה לאנרגיה המושקעת בהפעלת הכור.
4. LSD גורם לבלבול בין מילים שמשמעותן דומה
מחקר שנערך בגרמניה בדק את ההשפעות של סם ההזיה LSD על תפקודי שפה. הנבדקים התבקשו לכנות בשם חפצים שהופיעו בתמונות, והחוקרים בדקו את מהירות התגובה ואת מספר התשובות השגויות.
LSD לא השפיע על מהירות התגובה, אך הגדיל את מספר השגיאות, בעיקר בלבול בין מילים שמשמעותן דומה, כגון "מכונית" ו"אוטובוס". LSD משפיע אפוא על האופן שבו אנו מקשרים בין מושגים ומילים.
למרות מגבלות המחקר – כגון מספר נבדקים קטן – הוא רומז ש-LSD משפיע על היצירתיות. החוקרים משערים ש-LSD מסייע לאנשים לקשר בין מושגים שבמצב רגיל לא היו מקשרים ביניהם. מחקרים עתידיים יצטרכו לבסס את מהימנות הממצאים, למשל על ידי בדיקת השינויים בפעילות החשמלית של המוח בהשפעת LSD.
5. חיפשו סוללות ומצאו שיטה ידידותית לסביבה להפקת מתכת
חוקרים מ-MIT גילו במקרה דרך חדשה להפקה ולהתכה של מתכות. החוקרים ניסו לבנות סוג חדש של סוללה ובה התרכובת אנטימון גופרתי, המכילה את המתכת אנטימון. כאשר ניסו לטעון את הסוללה, גילו החוקרים להפתעתם שהסוללה אינה נטענת, אך בתחתית מכל הסוללה מצטבר אנטימון מותך בדרגת ניקיון גבוהה.
הדרך המקובלת להפקת אנטימון מאנטימון גופרתי היא באמצעות חימום. הפקה בחימום דורשת יותר אנרגיה מהשיטה החדשה ומשחררת גופרית דו-חמצנית, הגורמת ליצירת גשם חומצי.
החוקרים מקווים שהשיטה החדשה תוכל לשמש להפקת מתכות נוספות, כגון נחושת וניקל. הגילוי החדש עשוי לסייע בייצור זול וידידותי לסביבה של מתכות.