מדע בדקה: מעכבי בעירה במקורות המים

1. כביסה מסוכנת
 

מחקר חדש מצא שחומרים מעכבי בעירה נספגים בבגדים, ובעת הכביסה עוברים אל המים ואז אל הסביבה

חומרים מעכבי בעירה מוספים בדרך קבע כבר שנים למוצרים רבים כמו רהיטים ומוצרי אלקטרוניקה. המניע ברור - לצמצם או למנוע התלקחויות ושריפות בתוך הבית או המשרד. אלא שלמרות חשיבותם כמונעי שריפות, באחרונה מצטברות עדויות שמצביעות על קשר בין החומרים האלו ובין בעיות בריאותיות שונות וצריך להבין בדיוק עד כמה אנחנו נחשפים אליהם.

מחקרים מצאו שמונעי הבעירה אינם נשארים במוצרים שאליהם הוספו: רמות מדאיגות שלהם נמצאו בבגדים ובאוויר שבתוך משרדים. אבל נוכחותם במי ביוב מטופלים היא ממצא מפתיע ומדאיג הרבה יותר, שמעידה על כך שהחומרים האלו מצליחים לצאת מהמשרד ומהבית ולהגיע אל הסביבה ואל מקורות המים.

במחקר ראשוני שערכו חוקרים מקנדה נמצא שבגדים העשויים מכותנה ומפוליאסטר אוספים אליהם את החומרים מהאוויר התוך-משרדי. כשמכבסים את הבגדים, מעכבי הבעירה עוברים אל מי הכביסה ומשם אל מערכות הביוב והמים המטופלים. החוקרים מעריכים שלנוכחותם של החומרים הללו במקורות המים יכולות להיות השפעות הרסניות גם על החיים במים וגם על בני האדם.

ד"ר איתן אוקסנברג

2. גנים אלכוהוליסטיים
 

אלכוהוליזם הוא מחלה הגורמת סבל לאדם הסובל ממנו ולסביבתו, אך קשה לחקור אותה על בני אדם בגלל המקום המרכזי של גורמים כמו היסטוריה משפחתית ותרבות. לכן כשמבקשים לעקוב אחרי הרקע הגנטי לאלכוהוליזם מקובל להשתמש בחולדות שתייניות כמודל.

מחקר שפורסם בתחילת החודש גילה 930 גנים הקשורים לצריכת אלכוהול עודפת אצלן. לשם כך העבירו החוקרים 30 שנה בגידולן ובידודן של החולדות השתייניות לעומת חולדות שהתנזרו משתייה. הממצא המפתיע ביותר הוא שמרבית ההבדלים בין הקבוצות התרכזו באזורי DNA המשמשים לבקרה על ביטוי של הגֵנים, ולא בגֵנים עצמם. כלומר, אצל כל החולדות נמצאו הגֵנים לנטייה לאלכוהוליזם, וההבדל היה ביכולתם לשלוט בהם.

ההבדלים הופיעו בגֵנים הקשורים למערכת התגמול במוח, שיוצרת תחושה של עונג בתגובה לגירויים מסוימים וגורמת לנו לחזור עליהם. מנגנוני החיזוק במוח מופעלים בתגובה לאלכוהול ויוצרים שינויים במבנה מערכת העצבים. ההבדלים הגנטיים בין שני סוגי החולדות התמקדו בגֵנים הקשורים ליכולת הזיכרון של מערכת העצבים ולמוליכים עצביים הקשורים למערכת התגמול.

ד"ר בת חן וולף

3. מידע מבפנים על שרירים ועצבים
 

מכשיר זעיר שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת ברקלי בארצות הברית מטשטש את הגבול בין ביולוגיה למחשבים. המכשיר, המושתל על עצב או שריר בגוף, קולט גלי אולטרסאונד המשודרים ממקור חיצוני. בתגובה הוא משדר לחיישן הנמצא מחוץ לגוף מידע על פעילות הרקמה.

המכשיר, שאורכו 2 מילימטרים ורוחבו פחות ממילימטר אחד, אינו זקוק לסוללה או לחיבור למקור חשמל חיצוני, ולכן הוא עמיד ביותר בסביבה ביולוגית. בלב הטכנולוגיה נמצא גביש פּיאֶזוֹאלקטרי הרוטט בתגובה על גלי אולטרסאונד וממיר את התנועה לחשמל, המפעיל את המכשיר.

״המעבדה שלי תמיד עבדה על הגבול בין ביולוגיה למכשירים מעשה ידי אדם,״ אומר מישל מהרביז (Maharbiz), המהנדס הראשי של הפרויקט.

דניאל זיידמן

4. שושנת ים לתיקון השמיעה
 

בני אדם ויונקים רבים אחרים שומעים הודות לשערות קטנות המצויות באוזן הפנימית. גלי הקול שעוברים באוזן מניעים את השערות שמפעילות את תאי עצב השמיעה. במקרה של טראומה, לתאי השיער יכולת מוגבלת בלבד לתקן את הנזק שנגרם להם.

שושנת הים ((Nematostella vectensis מכוסה במבנים דמויי שערות שנעים במים וחשים טורפים פוטנציאליים שמתקרבים. בניגוד לבני אדם, במקרה של פגיעה לשושנת הים יכולות מופלאות לחדש את צרורות תאי השיער הפגומים שלה באמצעות הפרשת חלבוני תיקון מיוחדים.

צוות מחקר מאוניברסיטת לואיזיאנה שבארצות הברית בדק אם אפשר להשתמש בחלבוני השושנה כדי לתקן נזקי שמיעה בעכברים. החוקרים מנעו מהעכברים סידן, רכיב חשוב בשמירת המבנה התקין של השערות, והשמיעה שלהם נפגעה. השערות הפגומות טופלו באמצעות טבילה בקוקטייל שהכיל את חלבוני התיקון שהופקו משושנת הים, והשערות חזרו לצורתן המקורית.

הבנה מעמיקה של אופן פעולת חלבוני השושנה תוכל לעזור בטיפול עתידי בבעיות שמיעה אצל בני אדם.

ד"ר יעל גרופר

5. חם יותר, לח יותר, מלוח יותר
 

אזורי החוף שנמצאים בין קווי הגאות והשפל מועדים לעבור שינוי מהותי עם האצת ההתחממות הגלובלית, כך חוזים מדענים מארצות הברית. החוקרים מצאו שמליחות המים שבקרקעית החולית גבוהה משמעותית מזו של מי הים, ושהגורמים העיקריים המשפיעים על המליחות  הם טמפרטורה ולחות יחסית של האוויר.

האזור בחוף שנמצא בין קווי הגאות והשפל הוא בית גידול של מיני בעלי חיים רבים. שינוי האקלים הצפוי בשנים הבאות יגרום עלייה בטמפרטורה ובלחות שבאוויר, ושינויי המליחות עלולים להשפיע לרעה על אזורים נרחבים. הנזקים האלה הם עוד אתגר בלתי צפוי שהוא תוצאת פעילות האדם במאות השנים האחרונות.

יונתן גרופ