מדע בדקה: נהרות של מתאן בטיטאן

1. גיאיות מוצפים במתאן נוזלי נצפו על טיטאן

טיטאן, ירחו הגדול של שבתאי, הוא הגוף היחיד במערכת השמש שנצפו על פניו אוקיינוסים נוזליים – מלבד כדור הארץ, כמובן. אך האוקיינוסים של טיטאן אינם עשויים מים אלא בעיקר מתאן, הנמצא במצב נוזלי בטמפרטורות ובלחץ האטמוספרי של טיטאן.

מחקר חדש מראה כעת שהערוצים והגיאיות שסביב האוקיינוסים מלאים גם הם במתאן נוזלי. בעזרת נתוני ראדאר שאספה החללית קאסיני, הנמצאת במערכת שבתאי זה למעלה מעשור, צפו החוקרים בערוצים עמוקים והבחינו שתחתיתם שטוחה להפליא. מבנה טבעי שטוח כזה יכול להתקבל אם תחתית הערוץ מלאה בנוזל. החוקרים אף מצאו כי גובה הנוזל זהה לגובה פני האוקיינוסים, ומכאן נראה שגם בטיטאן, כל הנחלים זורמים אל הים.

ד"ר דוד פולישוק

הציור "פורטרט של אישה" (1880-1876) של האמן הצרפתי אדגר דגה הוא יצירה ותיקה ומוכרת, ובאחרונה חוקרים אוסטרלים גילו מתחתיו ציור נוסף וישן יותר של אישה אחרת.

אמנים רבים נהגו להשתמש בקנבס אחד שעליו ציירו כמה ציורים בכמה שכבות, אולי בשביל לחסוך כסף או מכיוון שרצו לגנוז את הציור הראשון. גילוי של ציורים חבויים נעשה לרוב באמצעות צילום רנטגן או אינפרה אדום של הבד, שיטות שבהן משתמשים כבר מסוף המאה ה-19 כדי לחדור את שכבת הצבע העליונה. כך אפשר לתארך את הציור, ללמוד באילו צבעים השתמש האמן ולעקוב אחר משיחות המכחול שלו בלי לפגוע ביצירה.

במקרה זה, החוקרים ידעו כבר מתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת שיש עוד ציור אבל לא הצליחו לקבל מידע מספק מצילומי רנטגן רגילים. לכן הם פנו למאיץ החלקיקים האוסטרלי Australian Synchrotron והשתמשו בשיטה שנקראת X-ray Fluorescence (XRF) . השיטה מאפשרת סריקה מהירה ברמת רגישות גבוהה במיוחד של הציור. על פי זיהוי הרכיבים המתכתיים שנמצאים בצבעים אפשר להפריד בין הצבעים בשכבות השונות של הקנבס. כך נחשף הציור המלא, גם הוא של אישה – כנראה אמה דוביני (Emma Dobigny), שהופיעה בכמה מציוריו של דגה.

ד"ר אלה אוריון-לכמן

3. כמוסות מתמוססות: מה קורה לתרופות בגוף?

חליתם? נפצעתם? קחו תרופה ותרגישו טוב יותר. חלק מהתרופות שאנחנו מקבלים מגיע בצורת כמוסה, שהיא חומר פעיל של תרופה ארוז בתוך מעטפת חיצונית מיוחדת.

המעטפת עשויה פולימר או ג'ל, ותפקידה להתמוסס באזור שבו התרופה אמורה לפעול כדי לאפשר שחרור מבוקר שלה, או להגן עליה בעת מעברה במערכת העיכול. התמוססות אטית של המעטפת מובילה לשחרור אטי של התרופה ושומרת על ריכוז קבוע יחסית שלה בגוף, כך שהחולה נוטל פחות כמוסות בכל יום.

השכבה המגנה על החומר הפעיל צריכה לא רק להתמוסס בקלות, אלא לעשות את זה באזור מסוים. למשל, תרופה שאמורה להתחיל לפעול במעי חייבת להיות מוגנת מפני תנאי החומציות השוררים בקיבה, והכמוסות הייעודיות מצופות במעטפת העמידה לתנאים אלה. המעטפת גם שומרת על הגוף מפני תרופות שעלולות לפגוע באזורים שבהם היא לא אמורה להשתחרר, ובאופן הזה התרופה משתחררת אחרי שהכמוסה עוברת את הקיבה ומגיעה למעי שבו תנאי החומציות בסיסיים.

עמית שרגא

4. מעקב אחר דבורים

חוקרים מאוניברסיטת קווין מארי שבלונדון חקרו את דפוסי התעופה של דבורים מאביקות במהלך חייהן. במחקר הם מתארים כיצד הצליחו לשחזר את מסלול התעופה של דבורים לאורך חייהן. במחקר זה התברר שהדבורים עפות בשביל לעשות שני דברים עיקריים: לחפש מקומות לא מוכרים שבהם אפשר למצוא צוף ואבקת פרחים, ולאסוף את המשאבים האלה ממקומות שהן כבר מכירות.

המדענים בחרו ארבע דבורי בומבוס האדמה (Bombus terrestris audax) בוגרות והצמידו אליהן משדרים קלי משקל. הדבורים עפו 244 פעמים ובילו 15,000 דקות שבהן עברו 180 קילומטר. בניתוח התנועות של הדבורים נמצא שיש ביניהן הבדלים והרגלי התעופה של הדבורים בעודן מחפשות מזון דינמיים ביותר: דבורה אחת מצאה אתר יחיד ומאז היא עפה רק אליו להביא משאבים, ודבורה אחרת עסקה בעיקר בחיפוש מקומות לא מוכרים ובאיסוף קצר של משאבים מכל אתר.

המחקר נעשה על ארבע דבורים בלבד והממצאים מעלים שאלות רבות שטרם נענו. יחד עם זאת, הוא מהווה דריסת רגל בסוג מחקר חדש, בו ניתן לעקוב בצורה מדויקת אחר מסלולם של פרטים בודדים למשך כל תקופת חייהם. הבנה עמוקה יותר של הגורמים המשפיעים על החלטות הדבורים בבחירת המסלול ומטרתו, יכולים לסייע במחקר על הצמחים אותן הדבורים מאביקות ובהבנה של המערכת האקולוגית כולה.

פבלו סקלי

5. האצה בעליית פני הים

החל משנת 1992, מתקיים מעקב קפדני אחר גובה פני הים הממוצע בעזרת אמצעי מעקב לווייניים. במהלך השנים האלה נצפתה עלייה של כ-3 מילימטרים בשנה בממוצע בגובה פני הים. זהו קצב אטי יחסית לצפוי על פי המודלים האקלימיים, ונראה שרק כעת נמצאה התקלה בתחזיות.

בשנה שלפני התחלת המעקב התפרץ הר הגעש פינטובו בפיליפינים, ופלט לאטמוספרה כמויות אדירות של אפר, שהגדילו מאוד את החזרת הקרינה מכדור הארץ. לפיכך, בשנים הבאות הואטה עליית פני הים, אך האפקט הזה לא הובא בחשבון במודלים.

המסקנה העיקרית מהמחקר היא שלצערנו, אף שקצב עליית פני הים הואט בשנים האחרונות, הוא עוד יעלה ובגדול.

יונתן גרופ