מדע בדקה: כיצד עובד הזיכרון במוח הזקן?

1. המוח הזקן זוכר, אבל אחרת 

ברור לכולם שהזיכרון שלנו נחלש עם הגיל, אבל מדענים מקנדה טוענים שאין מדובר בליקוי בתפקוד המוח, אלא בשינויים באופן הפעולה שלו. החוקרים מאוניברסיטת מ'גיל הציגו תמונות פנים לנבדקים בני 19 עד 76, וביקשו מה לציין היכן הופיעו פנים מסוימות על צג המחשב ומתי. במכשיר הדמיית תהודה מגנטית תפקודית (fMRI) בדקו החוקרים אילו אזורים במוח הופעלו בעת זכירת הפרטים הללו. הם גילו שבעוד שהצעירים הפעילו את קליפת המוח הראייתית, אנשים בגיל הביניים והמבוגרים הפעילו את הקליפה הקדם-מצחית. ראש צוות המחקר נטאשה רג'ה (Rajah) אמרה שאף על פי שביצועיהם של הנבדקים המבוגרים היו טובים פחות מאלה של הצעירים, הרי שהם לא נובעים מליקוי בתפקוד המוח אלא כנראה משינויים במה שהמוח בוחר להתמקד בו, שמתרחשים עם ההזדקנות. יש לכך השלכות שליליות על תפקודים יומיומיים שמדגישים זיכרון לפרטים כמו היכן השארנו את המכונית או מתי קיבלנו מרשם לתרופה. עם זאת, אפשר לדעתה לשפר את יכולות הזיכרון אם לומדים להתמקד במידע חיצוני ולא במידע פנימי.

ד"ר עידו מגן

2. חבלים בני 40 אלף שנה

ארכיאולוגים מגרמניה מצאו בדרום מערב המדינה כלי ששימש לקליעת חבלים לפני כ-40 אלף שנה, כאשר האדם המודרני הגיע לאירופה. הכלי שנמצא במערת Hohle Fels הוא לוחית משנהב של ממותה, שאורכה כ-20 ס"מ ובה מנוקבים ארבעה חורים שקוטרם של 7 ו-9 מ"מ. חוקרים מאוניברסיטת טובינגן בגרמניה ומאוניברסיטת ליאז' בבלגיה ניסו לפענח למה שימש הכלי על סמך צורת החורים וסימני השחיקה סביבם, והגיעו למסקנה שהקדמונים השחילו בחורים סיבי צמחים והאביזר סייע להם לקלוע מהסיבים חבלים לשימושים שונים.

כלי בן 40,000 שנה לקליעת חבלים | מקור: אוניברסיטת Tübingen

יעל ארליך

3. נפתרה תעלומת מחזורי הזריחה של נפטון 

נפטון, כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש שלנו, מפתיע כבר שנים את החוקרים בגלל שינויים מחזוריים בבהירותו, הנגרמים משינוי בריכוז החלקיקים באטמוספרה שלו. החוקרים עדיין אינם יודעים מה גורם לשינויים המחזוריים האלה, אך ברור שהם אינם קשורים לעונות השנה של נפטון. הבהירות משתנה במחזורים של שנתיים, בעוד השנה של נפטון נמשכת לא פחות מ-165 שנות ארץ. גם המחזורים של פעילות השמש, הנמשכים 11 שנות ארץ, אינם מתאימים למחזוריות בבהירות של נפטון. מדענים מאוניברסיטת אוקספורד מצאו מתאם בין בהירות האטמוספרה של נפטון לבין עוצמת הקרינה הקוסמית – קרינה חזקה של חלקיקים תת-אטומיים, הנוצרת כנראה בפיצוץ כוכבים רחוקים. מסקנתם של החוקרים מתבססת על ניתוח תצפיות שנאספו במשך יותר מ-40 שנה, כולל נתונים מהחללית וויאג'ר 2 שחלפה ליד נפטון בשנת 1989. הם מעריכים שהקרינה גורמת שינוים בהרכב של החלקיקים באטמוספרה של נפטון ומעלה את בהירותו.

ד"ר דוד פולישוק

4. השלפוחית שנלחמת בחיידקים בעצמה

מחקר חדש מגלה שתאי שלפוחית השתן מסוגלים להיפטר מחיידקים שגורמים לדלקות. אף על פי שהשתן נחשב  נקי מחיידקים, במצבים מסוימים יכולים להסתנן אליו אורחים לא קרואים ולגרום דלקות. תאי מערכת החיסון הם שאמורים להתמודד עם הפולשים, אך חוקרים מאוניברסיטת דיוק בארצות הברית מצאו כי גם לתאי הדופן של שלפוחית השתן יש אמצעי הגנה. הם הראו כי תאים שנדבקו הצליחו לסלק את החיידקים מתוכם בעזרת מערכת ההובלה המשמשת בדרך כלל בשינוע חומרים בתוך התא. לאחר הסילוק מהתא של שלפוחית השתן, שאריות החיידקים נשטפות החוצה עם נוזלי הגוף, או שתאי מערכת החיסון מסייעים בסילוקן. הפעילות הזו היא דוגמה ייחודית למנגנון הגנה עצמית של תאים שאינם חלק ממערכת החיסון

ד"ר יעל גרופר

5. המזגן הטבעי של כוורת הדבורים

דבורים יודעות כיצד לשמור על אווירה קרירה ונעימה בביתן וכך גם כשהטמפרטורה בחוץ מגיעה ל-60 מעלות צלזיוס, הביצים והרימות שבתוך הכוורת נהנות מקרירות יחסית של 36 מעלות בלבד. מחקר חדש גילה שהדבורים מצננות את הכוורת בין השאר בעזרת מים שהן אוספות ומביאות לכוורת. החוקרים מאוניברסיטת קורנל מצאו שפועלות מסוימות, המתפקדות כ"מובילות מים", מביאות לכוורת מים בפיהן. הן יוצאות ללקט טיפות טל או מים משלוליות, חוזרות כאשר בטנן מלאה מים ומעבירות אותם אל פיותיהן המצפים של דבורים שנשארו בכוורת. ראש צוות המחקר, תומס סילי (Seeley), אמר שאפשר לעקוב אחר העברת המים בעזרת שינוי הגזרה של הדבורים: מובילות המים מגיעות לכוורת כשבטנן מלאה, ואז מעבירות את המים לדבורים אחרות ש"משמינות" בתורן. הדבורים שקיבלו את המים משתמשות בלשונן לפזר את הטיפות ברחבי הכוורת ולצנן אותה. 

ד"ר יונת אשחר