שיטה ישראלית שהוכיחה את יעילותה נגד סרטני דם עשויה להועיל נגד מגוון רחב של גידולים
טיפול בסרטן באמצעות מערכת החיסון, או "אִימוּנוֹתֶרַפְּיָה", הוא היום אחד האפיקים המחקריים המבטיחים בכל הקשור למאבק בסרטן. את אחת הטכנולוגיות הבולטות בתחום פיתח בסוף שנות ה-80 פרופ' זליג אשחר ממכון ויצמן למדע, בשיתוף עם פרופ' סטיבן רוזנברג מהמכון הלאומי האמריקאי לבריאות (NIH). בשיטה הזו מהנדסים מחדש קולטן שנמצא על תאי T של מערכת החיסון. הקולטן מהונדס כך שלמעשה חלק ממנו הוא נוגדן שמסוגל לזהות חלבונים של תאים סרטניים ולהיקשר אליהם ביעילות גבוהה. הקולטן/נוגדן הזה, המכונה קולטן כימרי (Chimeric antigen receptor-CAR), מאפשר לתאי T לתקוף ביעילות רבה את התאים הסרטניים ולהשמיד אותם.
בטיפול נוטלים תאי T מהחולה עצמו, מחדירים לתוכם מקטע DNA שמאפשר לתא לייצר את הקולטן הכימרי, מגדלים כמות גדולה של תאים מהונדסים ומזריקים אותם לחולה. מאחר שמדובר בתאים של החולה עצמו, הם נקלטים בגופו בלי לעורר תגובה חיסונית.
עד עתה ניסויים קליניים בתאי קולטן כימרי בסרטני דם אמנם השיגו תוצאות מרשימות, אך ניסויים קליניים בגידולים מוצקים, כמו סרטן השחלות, גרמו לתופעות לוואי קשות. הסיבה הייתה שגם תאים לא סרטניים בגוף מבטאים ברמה מסוימת את החלבונים שהתאים המהונדסים אמורים לתקוף. האתגר הגדול הוא לאתר חלבונים האופייניים רק לתאים הסרטניים, כדי שהטיפול אכן יהיה בטוח לשימוש.
חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה דיווחו לאחרונה בכתב העת Immunity על הצלחה בשימוש בתאי T בעלי קולטן כימרי בטיפול בסרטן של גידולים מוצקים מסוג אדנוקרצינומה (adenocarcinoma), הכוללים בין השאר סרטני ושט, לבלב, ערמונית, קיבה וסוגים מסוימים של סרטני השד והמעי הגס. החוקרים התרכזו בחלבון בשם MUC1 וגילו כי בתאים סרטניים מסוימים נוספת לחלבון קבוצת סוכר, בניגוד לתאים הרגילים של אותה רקמה.
פריצת דרך
החוקרים ייצרו נוגדן המסוגל לזהות באופן ייחודי את MUC1 הסוכרי, ולאחר מכן הנדסו תאי קולטן כימרי על בסיס הנוגדן הזה. כשגידלו תאים בתרבית ראו שהתאים המהונדסים בשיטה הזו אכן קוטלים את התאים הסרטניים ואינם פועלים נגד התאים הבריאים. לאחר מכן הראו החוקרים שהתאים המהונדסים ממגרים בהצלחה סרטן דם אצל עכברים.
השלב הבא היה לבדוק עד כמה התאים המהונדסים יעילים נגד גידול מוצק. לשם כך ניסו אותם על בדקו עכברים חולי סרטן הלבלב, הקטלני מאוד לבני אדם. עכברים שהודבקו בגידולי סרטן הלבלב של בני אדם פיתחו סרטן אגרסיבי ביותר ומתו בתוך 50 יום. לעומתם, עכברים שטופלו בתאים המהונדסים פיתחו סרטן לבלב קצר טווח שמוגר בתוך 15 יום. אף עכבר שטופל בתאים האלה לא מת בשלושת החודשים שאחרי ההזרקה.
יש לזכור כי ההצלחה הושגה נכון לעכשיו רק בחיות מעבדה ובמודלים מלאכותיים. דרושים עוד עבודה רבה וניסויים קליניים מבוקרים בבני אדם כדי להעריך את יעילות הטיפול ואת תופעות הלוואי שלו. עם זאת, מדובר בפריצת דרך משמעותית של ממש. מעבר להצלחה ראשונה שהושגה בשימוש בתאי קולטן כימרי נגד גידול מוצק, החלבון שנגדו מתוכנתים התאים לפעול מתבטא בסוגים שונים של אדנוקרצינומה, כך שהטיפול עשוי להיות יעיל נגד כמה וכמה סוגים של סרטן.
