לעופות יש אמנם מוח קטן יחסית, אך מחקר חדש מגלה שאצל מינים מסויימים הוא אינו נופל בביצועיו ממוח של יונקים, בזכות הצפיפות
בקשר בין גודל המוח לאינטליגנציה מסתתר פרדוקס. כאשר משווים בין יונקים בלבד, הקשר ברור למדי: מחקרים הראו שוב ושוב שיונקים המצוידים במוח גדול טובים יותר במגוון משימות – מזיכרון ועד פתרון בעיות – ממקביליהם בעלי המוח הקטן יותר. אך כשכוללים במחקר גם עופות, מתעוררות בעיות. לעופות יש מוח קטן, אך ישנם כמה בעלי כנף שיכולותיהם הקוגניטיביות אינן נופלות מאלו של הקופים וקופי-האדם גדולי המוח. כיצד עופות מצליחים להיות חכמים כל כך עם מוח כה קטן? מחקר חדש מציע פתרון: לעופות יש תאי מוח רבים בהרבה משחשבנו, אך הם ארוזים בצפיפות, כך שהם תופסים נפח קטן מאוד.
הדגמה יפה לפרדוקס מוח הציפור ניתן למצוא בשני מאמרים שהתפרסמו בשנים האחרונות. צוות חוקרים בין-לאומי דיווח כי בסקירה של 36 מיני בעלי חיים, רובם יונקים, נמצא מתאם חזק למדי בין גודל המוח להצלחה במשימה – שדרשה למידה ושליטה עצמית. בעקבות זאת, חוקרים מבריטניה ומשבדיה פרסמו מאמר הטוען כי המחקר המקורי לא כלל מספיק עופות, והראו כי עורביים (Corvidae, משפחה הכוללת עורבים, עורבנים ועוד) מצליחים במשימה לא פחות מקופי-אדם – אף על פי שמוחם קטן בהרבה. מחקרים אחרים הראו שעורביים משתמשים בכלים – עורבי ניו-קלדוניה, למשל, "דגים" זחלים מתוך ענפים בעזרת מקלות – ומסוגלים לפתור בעיות הכוללות כמה שלבים.
פאבל נמץ (Němec) מאוניברסיטת פראג וחוקרים אחרים מצ'כיה, מאוסטריה ומברזיל מציעים לכך פתרון אפשרי במחקר שפורסם בכתב העת PNAS. החוקרים בדקו את מספר תאי העצב במוחם של 28 מיני עופות, ובהם 11 מיני תוכיים ושישה עורביים – סוגי עופות הנחשבים לחכמים ביותר. לשם כך השתמשו בשיטה המאפשרת לספור אוטומטית את מספר תאי העצב והתאים האחרים. החוקרים מצאו שצפיפות תאי העצב במוחם של עופות גדולה בהרבה מצפיפותם במוח של יונק. מכאן שלעוף בעל מוח בגודל מסוים יהיו תאי עצב רבים יותר מאלו של יונק שמוחו בגודל דומה. החוקרים בדקו גם את מספר התאים בחלקים מסוימים של המוח. הם מצאו כי לתוכיים ולציפורי שיר, ובכלל זה עורביים (כן, עורב הוא, טכנית, ציפור שיר) יש מוח קדמי מפותח ביותר, שמספר תאי העצב שבו דומה למספרם במוח הקדמי של הפרימטים (הסדרה הכוללת קופים וקופי-אדם, וגם אותנו). אזור זה אחראי על רוב התפקודים הגבוהים של המוח, ובהם עיבוד מידע וקבלת החלטות. החוקרים מציינים שדרוש מחקר נוסף, על מינים רבים יותר של עופות, כדי לגלות אם אכן יש מתאם בין יכולות שכליות למספר תאי העצב, במוח הקדמי או בכלל.
צפוף בראש
למה הובילה האבולוציה של העופות למוח צפוף כל כך? החוקרים סבורים שהייתה זו פשרה בין שני צרכים מנוגדים – הצורך להגדיל את מספר תאי העצב כדי לפתח יכולות שכליות מתקדמות יותר, החשובות להשגת מזון, למציאת בני זוג ועוד, והצורך לשמור על משקל קטן יחסית, כך שהעוף יוכל להתרומם באוויר ולעוף. ספק אם העורב היה מצליח לעזוב את פני הקרקע אם היה לו ראש גדול וכבד כמו של קוף ממוצע, למשל.
עופות המסוגלים לעוף התפתחו מדינוזאורים לפני כ-150 מיליון שנה, בערך באותה עת שבה הופיעו היונקים, שהתפתחו מזוחלים. החוקרים לא בדקו כיצד נראה מוח של זוחל, אך הם מניחים שהצפיפות הרבה במוח העופות היא התאמה שהתפתחה בקבוצה זו, ושהמצב הבסיסי הוא מוח צפוף פחות, כפי שנמצא אצלנו. עם זאת, עדיין לא ברור מה היתרון האבולוציוני במוח כזה, ומה המחיר האבולוציוני שמשלמים העופות על המוח הצפוף.
המוחות הצפופים מצטרפים לעצמות החלולות ולהתאמות נוספות שנוצרו במהלך האבולוציה של העופות, המסייעות לשמור על משקל נמוך המאפשר תעופה. הארכיטקטורה הצפופה והיעילה יותר של מוחות העופות מאפשרת להם להפר את החוק הקובע כי מוח קטן פירושו אינטליגנציה נמוכה, ולהיות חכמים לא פחות מכל בעל חיים אחר.
