עשור למותו של יובל נאמן. איש צבא, פוליטיקאי והפיזיקאי שסידר את מבנה האטום
אנשים שאפתנים מפתחים בדרך כלל קריירה בתחום מרכזי אחד ובוחרים להצליח רק בתחום ההנדסה, במדע, בקריירה צבאית או בפוליטיקה. במקרה של יובל נאמן, כל התשובות נכונות.
נאמן היה מגדולי הפיזיקאים בישראל, פרופסור באוניברסיטת תל אביב, ממייסדי החוג לפיזיקה והפקולטה להנדסה ולימים גם נשיא האוניברסיטה. הוא היה חבר כנסת, שר המדע הראשון אלוף משנה בצה"ל וראש אגף המודיעין.
נאמן נולד ב-1925 בתל אביב הקטנה. סבו וסבתו, אבא ושרה נאמן, היו בין 66 הזוגות שייסדו את העיר וסבו הקים בית חרושת למשאבות. משפחת נאמן גרה לסירוגין במצרים ובישראל ויובל הצעיר למד בבית הספר היסודי הצרפתי בפורט סעיד. כשחזר לארץ סופית, בגיל 10, השלים את המקצועות העבריים, התקבל לגימנסיה הרצליה כשהוא צעיר בשלוש שנים משאר הילדים בכיתה ולכן סיים את התיכון כבר בגיל 15.
לאחר לימודיו בגימנסיה רצה נאמן לעבוד במפעל של סבו ולשם כך בחר ללמוד הנדסת משאבות בטכניון. מכיוון שגיל הקבלה המינימלי לטכניון היה 16 הוא נאלץ להמתין שנה. בינתיים הצטרף ל"הגנה", ובהמשך הדריך את הצנחנית חנה סנש בהפעלת נשק קל לפני צאתה לאירופה. במקביל ללימודיו בטכניון החל לעבוד במפעל של סבו.
ערב מלחמת השחרור מילא נאמן שורה של תפקידי פיקוד בחטיבת גבעתי של ההגנה. אחרי הקמת המדינה מונה לראש מחלקת התכנון בצה"ל ובין השאר פיתח את רעיון מערך המילואים והגה תוכנית מגירה למלחמה כוללת עם מדינות ערב. כעבור 14 שנים יושמה תוכניתו בהצלחה רבה במלחמת ששת הימים. נאמן המשיך להתקדם בסולם הדרגות ושימש סגן ראש אגף המודיעין, ובמבצע קדש היה ממונה על הקשרים החשאיים עם צרפת.
לכל אורך התפתחותו כמהנדס וכאיש צבא ליוותה את נאמן תשוקה נוספת – למדע ובפרט למתמטיקה ולפיזיקה. היה לו קשה לעזוב את המפעל המשפחתי והוא הרגיש ששירותו הצבאי חיוני למדינת ישראל הצעירה ומלאת האתגרים, אך ב-1957 ביקש מהרמטכ"ל משה דיין לאפשר לו לצאת לחופשה קצרה כדי לעשות דוקטורט בפיזיקה. דיין נענה לבקשתו בתנאי שילמד בלונדון וישרת במקביל בתור הנספח הצבאי בבריטניה. בשל האילוץ שיהיה קרוב לשגרירות בלונדון בחר נאמן ללמוד באימפריאל קולג'.
איש המודיעין הישראלי שלמד אצל מדען פקיסטני. נאמן | צילום מתוך ויקיפדיה
סדר עולמי חדש
נאמן התעניין בחקר "תורת השדה המאוחד" – הניסיון לפתח תיאוריה המאחדת את כוח הכבידה עם הכוח האלקטרומגנטי, ועבד בהנחיית הפיזיקאי הפקיסטני עבדוס סלאם (שיזכה לימים בפרס נובל בפיזיקה). ציפייתו כי תפקיד הנספח הצבאי יותיר לו זמן למחקר התבדתה, והעבודה בשגרירות גזלה את רוב זמנו. רק ב-1960 הוא קיבל מלגה לשנה אחת כדי להשלים את לימודי הדוקטורט שלו. אז הוא גם השאיר מאחור את השדה המאוחד ופנה לתחום החלקיקים.
כל גרעיני האטומים מורכבים מצירופים של פרוטונים ונייטרונים, אך מורכבים מחלקיקים קטנים עוד יותר. בסוף שנות ה-50 כבר היו מוכרים עשרות חלקיקים כאלה, אך איש לא ידע כיצד הם מסודרים ובאיזה אופן הם מרכיבים את החלקיקים הגדולים מהם. נאמן ניסה לעשות סדר בסוגי החלקיקים התת-אטומיים באמצעות יישום של כלים מתמטיים מתורת החבורות. הוא מצא "חבורה" בשם SU3 שמאפשרת לסווג את החלקיקים בקבוצות של שמונה. הפתרון הזה הוביל להבנה שהפרוטונים והנייטרונים מורכבים כל אחד משלושה תת-חלקיקים ("קווארקים") מסוגים שונים וסלל את הדרך להבנה טובה יותר של מבנה החומר.
לרוע מזלו של נאמן, ימים אחדים לאחר פרסום התיאוריה שלו התפרסמה תיאוריה זהה כמעט לחלוטין של הפיזיקאי האמריקאי היהודי הנודע מאריי גל-מן. שתי העבודות גם חזו את קיומו של חלקיק שלא היה מוכר אז, וזיהויו ב-1964 חיזק את התיאוריות. גל-מן קיבל ב-1969 פרס נובל על התיאוריה, אך נאמן קופח, לדבריו בשל הטיה נגד ישראל בוועדת הפרס. באותה שנה קיבל את פרס ישראל במדעים מדויקים.
"העבודה שעשיתי, וקצת יותר מאוחר הגיע אליה גם גל-מן, דומה למה שעשו מנדלייב בכימיה ולינאוס במדעי החיים – מציאת סדר בים מצטבר של פריטים שנתגלו בניסויים, ללא תמונה עיונית", סיפר נאמן לימים.
לאחר שובו ארצה מונה נאמן לראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב ובהמשך היה גם נשיא האוניברסיטה. כמו כן היה מנהלו המדעי של המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. הוא היה ממקימי מפלגת "התחייה", נבחר מטעמה לכנסת וכיהן בה מ-1981 עד 1990. בחלק מהתקופה שימש שר המדע ושר האנרגיה. כשר המדע הקים את סוכנות החלל הישראלית ולימים גם עמד בראשה.
נאמן פעל עוד בתחומים רבים ומגוונים, מפעילות למען יהודי ברית המועצות ועד לפופולריזציה של המדע באמצעות הרצאות לנוער וכתיבת ספרים. הוא הלך לעולמו ב-26 באפריל 2006 בעקבות אירוע מוחי. "בניגוד לדימוי המקובל של קצין ופוליטיקאי בקצה הספקטרום הפוליטי, היה יובל איש עדין ונעים הליכות במיוחד", ספד לו בן דודו, פרופ' חיים הררי, שהיה נשיא מכון ויצמן. "הוא שפע תמיד סיפורים ואנקדוטות, עובדות והארות בכל תחום ועל כל נושא. הוא היה אדם מרתק ומיוחד שזכה לחיות חיים מרתקים ומיוחדים".
