פרפרים בבטן, כוכבים בעיניים, תחושת חמימות שמציפה את כל הגוף – כך אנחנו מתארים את מכלול התגובות הפיזיולוגיות שמתרחשות בתוכנו כשאנחנו מתאהבים. רומנטי? בהחלט! מדויק? לא כל כך.

לרומנטיקנים שבינינו, אזהרה: הסרטון הבא עלול לנפץ לכם את הבועה. אבל הוא גם יספק את יצר הסקרנות שלכם אם תהיתם אי פעם על המדע שעומד מאחורי מגוון התחושות שאנחנו מרגישים כשאנחנו מתאהבים. איך ולמה אנחנו נמשכים לאנשים מסוגים שונים? מה קורה בגופנו כשמישהו מוצא חן בעינינו? ואיך החושים שלנו נרתמים במרץ למשימה?
 

הופק על ידי TED ED

 

הבה נתחיל מהאיבר החשוב מכול באהבה: המוח, כמובן. המוח הוא מרכז הבקרה, שמקבל את כל המידע מהסביבה, מעבד אותו ומחליט בסופו של דבר אם להימשך לאדם שהכרנו ולרצות דייט שני איתו או איתה, או שמא מוטב לומר יפה שלום ולא להתראות. אבל עוד לפני העיבוד במוח מישהו צריך לאסוף את המידע המודיעיני הזה, שבהמשך המוח יקבל על פיו את ההחלטה הגורלית. את עבודת הנמלים הזו מבצעים החושים שלנו, וכל אחד מהם ממלא תפקיד ייחודי ומשמעותי.

חוש הראייה
ככלל, הראייה היא החוש שעליו אנחנו מסתמכים הכי הרבה, וגם כאן הוא לא מאכזב. צר לי לבשר לכם: האהבה אינה עיוורת. אנחנו יכולים לראות בעצמנו בריות שטחיות ורדודות שבוחרות ספר לפי הכריכה היפה שלו או מסתכלות בקנקן ולא במה שיש בתוכו וכולי (אני יכולה להמשיך עם המטפורות, אבל נראה לי שהבהרתי את הנקודה), אבל זו באמת לא אשמתנו. הכול מתחיל בתכנות הביולוגי שלנו, שמשקיע את כל המאמצים כדי לבחור לנו את בן הזוג עם הכושר הרבייתי הגבוה ביותר.

"כושר רבייתי" הוא מושג מתחום הביולוגיה שמתאר את היכולת של אוכלוסייה או של פרט בודד להתרבות ולהביא צאצאים שישרדו ויתרבו לאחר מכן בעצמם. כשאנחנו מדברים על בחירת בן זוג באמצעות חוש הראייה, נעדיף אנשים עם תכונות חיצוניות המעידות על כושר רבייתי גבוה. לדוגמה: שיער שופע ובריא, מבנה גוף גבוה, עור חלק ללא צלקות וללא סימנים שמעידים על חולי, מבנה גוף סימטרי וכדומה.

ברגע שהעיניים סיימו את הסקירה הראשונית ומצאו לנו מישהו עם גנים מספיק טובים, אפשר לעבור לשלב הבא ולתת גם לחושים האחרים לעבוד קצת.

חוש הריח
האף שלנו עובד הרבה יותר קשה ממה שאנחנו חושבים. הוא לא רק מודיע לנו אם מי שאנחנו נמצאים לידו מדיף ריח טוב או לא, אלא גם קולט הרבה מאוד מידע כימי שמועבר ממנו ישירות למוח.

במוח המידע הזה יכול לעורר תגובות רבות, גופניות והתנהגותיות. על פרומונים שמעתם? אלו הן מולקולות איתות שהגוף מפריש לצורך תקשורת בין פרטים מאותו גזע. אצל בעלי חיים רבים פרומונים משמשים לחיזוק משיכה מינית, אך לעיתים הם משתמשים בהן גם להגנה או למטרות טריטוריאליות. הדעה הרווחת כיום בקהילה המדעית היא שתקשורת מינית באמצעות פרומונים אינה קיימת אצל בני אדם והתנוונה אי שם במהלך האבולוציה. אולם מחקרים חדשים בתחום מערערים על התפיסה הזאת.

דוגמה אחת למחקר כזה היא מחקר שנעשה במכון ויצמן למדע על דמעות של נשים, שהראה כי מסרים כימיים שעוברים בדמעות של נשים מפחיתים את העוררות המינית אצל גברים. דוגמה נוספת למחקר כזה מובאת בסרטון שלמעלה.

חשוב להבין שגם כאן המטרה היא למצוא את בן הזוג עם הכושר הרבייתי הגבוה ביותר. האף של הנשים רגיש במיוחד למולקולות מסוג (Major Histocompatibility Complex)MHC, שממלאות תפקיד חשוב מאוד במערכת החיסון. ככל שיהיו לנו יותר סוגים שונים של מולקולות MHCכך נוכל להתמודד עם מגוון גבוה יותר של פתוגנים ומחלות. מחקרים בנושא מראים שנשים העדיפו על סמך ריח בלבד גברים עם הרכב MHCשונה משלהן. ייתכן שכך הן יוכלו להגדיל את מגוון ה-MHCשל הצאצא העתידי שלהם ולהקנות לו סיכוי הישרדותי גבוה יותר.

 

חוש המישוש
ברגע ששאר החושים אישרו לנו להתקרב מספיק לבן הזוג הפוטנציאלי בשביל לאפשר מגע, חוש המישוש יכול בהחלט לעזור. במחקר המתואר בסרטון הראו החוקרים שאנשים שהחזיקו כוס קפה חם תיארו באופן הרבה יותר אוהד ונעים דמות בדיונית שעליה קראו לראשונה, ואילו אלה שהחזיקו כוס קפה קר בחרו לתאר אותה כדמות הרבה יותר קרה ומנוכרת. מה זה אומר לנו? שלחוש המישוש עשויה להיות השפעה מהותית על בחירת האנשים שנרצה להיות בקרבתם.

ומה עם נשיקה? חוש המישוש בהחלט פעיל בזמן הנשיקה הראשונה. אמנם הרושם הראשוני לא תמיד קובע, אך נשיקה ראשונה לא טובה יכולה לשים קץ למערכת יחסים שעוד לא התחילה. אז גם אם כבר הגעתם לשלב הנשיקה, אל תמהרו לחשוב שהעסקה חתומה.

ומה קורה בתוכנו?
ברגע שקיבלנו אישור מהחושים וכל המידע הגיע למוח ועובד בו, מתחילה שרשרת של תגובות פיזיולוגיות: כלי הדם מתרחבים, הדופק מואץ, יצירה מוגברת של אנרגיה, האישונים מתרחבים ועוד. אם נסתכל היטב נראה שאותו מכלול של תגובות פיזיולוגיות מופיע גם במצב של סכנה, או מה שאנחנו מכירים בתור תגובת "הילחם או ברח". הסיבה לכך שאותה תגובה פיזיולוגית מתעוררת בשני מצבים כל כך שונים היא שבשניהם אנחנו צריכים להיות ממוקדים וחדים. אם נפספס את ההזדמנות, לא נזכה בדייט המיוחל וכל החישובים שאמורים לשרת את הצאצאים העתידיים שלנו ירדו לטמיון. לא חבל?

אז בפעם הבאה שתרגישו שאתם נמשכם למישהו, תדעו כבר שאמא טבע עשתה את כל החישובים בשבילכם ושתעשה אותם גם עבור הצד השני. כל מה שנותר לכם לעשות הוא להירגע, להיות עצמכם ולקוות לטוב. מובן שלא יזיק גם אם תשימו בושם.

אלכסנדרה אברוטין
מחלקת מדעי החיים
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

5 תגובות

  • תרצה

    לא הכל אבולוציה ואנחנו לא רק בעלי חיים אלא גם אנושיים

    אי אפשר "להאשים" את האבולוציה בכל מיגוון ההתנהגות האנושית, זה קצת, איך לומר, שטחי יותר מדי. לנו בני האדם יש מיגוון התנהגותיות שאנו רוצים לראות אותן כנובעות מהאנושיות שלנו, מהתרבות שעליה גדלנו, ואולי גם של אבותינו ואבותיהם המועברות לנו לא רק באמצעות התרבות האנושית אלא גם באמצעות התורשה הגנטית ואפילו התת מודע.
    ישנן מיגוון של התנהגויות לטוב ולמוטב, ולא הכל ניתן להסברים מתחום האבולוציה, גם שנאה ואהבה לא בהכרח קשורות לאבולוציה, והרבה יותר פשוט לחפש את שורשיהן באופי האנושי.
    העובדה שאיש/אשה נמשכים לאנשים יפים ובריאים אינה חייבת להיות מוסברת במושגי אבולוציה של רביה. עובדה היא שאנשים בוחרים לפעמים בבן זוג עקר או בעל מום כזה או אחר, שכן האופי והאישיות משחקים אף הם תפקיד בכיר מאד. אינני בהמות רביה ותו לא, ולכן עם כל הכבוד לידע של כותבת המאמר, אני חושבת שהגזמנו לא מעט עם הפלישה של האבולוציה לתחומים האנושיים שלנו.
    לא מכבר ראיתי מאמר של עו"ס שניסתה להסביר מונחים מתחומה גם כן לפי האבולוציה, ומה אומר ומה אדבר - נכלמתי בשבילה. לדבר על רגש לצאצאים, כבוד להורים, שיתוף חברתי, וכו' וכו' תוך שימוש בכללי האבולוציה - זה מכוער, לא אנושי, וגם לא נכון ברוב המקרים.
    עובדה היא שהאנושות פיתחה פצצות שיכולות לגרום להכחדתה. האם זו אבולוציה?
    עובדה היא שהאנושות, בניגוד להמלצותיו של דארווין, ממשיכה לרפא בני אדם חולים, ממשיכה לתמוך בחלשים, ומאפשרת גם למאותגרים-אבולוציונית להביא לעולם צאצאים, למרות שכל זה מנוגד לאבולוציה.
    כל חוקי המוסר שלנו מנוגדים היטב לאבולוציה. הוי אומר שהצלחנו במידת מה להתנתק ממנה. ולכן אין חיוב להכפיף את האהבה לכללי האבולוציה. החינוך, התרבות, התת מודע, וכל שאר הסיבות שמעצבות את אישיותנו, גם להם יש מה לומר בתחום, ומהתבוננות די שטחית ניתן לומר שבחירת בני זוג בממין האנושי שונה מאד מאד מזו הננקטת בעולם החי.

  • נכה צהל

    רוב האבולוציה לא היה את החופש

    רוב האבולוציה לא היה את החופש שיש לנו עכשיו הרבה פעמים החלשים נכים וכו...לא היו מוצאים זיווג או היו מוצאים זיווג שדומה להם מכוער עם מכוערת והחזקים היו עם הרבה נשים היום כל אחד יכול למצוא זיווג גם נכה ימצא זיווג וזה לא אומר שאם היה לו את האופציה הוא לא היה הולך על מישהו יותר אטרקטיבי אבל אם את מתייחסת . לגבי יופי אנחנו אוהבים אנשים יפים לא רק בגלל שהם בריאים יותר אלה גם בגלל שהם יכולים להגיע לביצועים טובים יותר....ילד עם חיצוניות לא טובה מקבל הרבה גידופים ובדיחות על חשבונו מה נראה לך שזה עושה לביטחון העצמי של הילד???? זה פוגע בביטחון העצמי ואז כמובן הוא פחות יכול להגן על הצאצאים שלו...לגבי פצצת אטום המציאו אותה בשביל הגנה ----למה נראה לך שאירן רוצה להגיע לפצצת אטום????כדי להשמיד את העולם??? לא..! כדי להכריזז שאם מישהו יעשה טעות יש לנו נשק חזק ואל תתעסקו איתנו...על העו"ס הייתי רוצה גם להגיב אבל אין פה שום נתון (על מה דיברה ומה אמרה)....לגבי הסוציאליזים שניכנס לנו לחיים ב100+ השנים האחרונות-----אפשר לראות שבמצבי קיצון יש העדפה לחזקים כלומר הכלל אצבע הוא לשמור על הכלל ולוותר על החלשים-באירוע רב נפגעים יצילו את אלה עם סיכויי שרידות גבוה יותר-בקורונה מעדיפים לסכן את המבוגרים כדי שהכלכלה תמשיך לעבוד. בכללי חשוב לזכור שבהתחלה היינו חייה פרימיטיבית שידע להתקשר על ידי סימנים וריחות בדומה לחיות אחרות.....תקראי קצת בנושא הרצאות בפני קהל ושפת גוף......האם זה הגיוני שחייה מפותחת כמו האדם שיודע לדבר קולט יותר משפט גוף למה???

  • ויגדור רכניץ

    תפיסת המציאות והעולם הזה

    ועל זה נאמר הכול נמצא בתוך האדם. אני לא יודע מה קיים מחוצה לי, אני יודע לפי הצורה שבה הרצפטורים/חיישנים שלי קולטים.
    יוצא מזה שאם אני אשתנה גם מציאותי תשתנה.
    מכאן אנו עתידים להיווכח כי פרדיגמת המחקר העתידית לא תתמקד במה שאנו חוקרים אלא דווקא בצורה שבה האדם תופס את הדברים ובניסיון לשדרג את יכולותיו.
    ולגבי אהבה? אני אוהב את אשתי בדיוק כמו שאני אוהב דגים. ברגע שאני מקבל סיפוק של צרכים להם אני זקוק, כך אני נמשך ואוהב.
    לא סתם המצווה העיקרית בתורה היא ואהבת לרעך כמוך,יש בזה משהו שעדיין לא גילינו , גם לא הדתיים. לא סתם התנך הוא הספר הנפוץ ביותר בעולם . בתת מודע אנו מרגישים שיש שם משהו שלא משיגים, מעבר לסיפור ההיסטורי.
    שכל המשבר שמתרחש או עומד להתרחש, הבסיס שלו זה יחס בין בני האדם, שכאן טמון הקילקול, ביחס הזה בינינו , בין חלקי האנושות, בין עמים, הפילוג הניתוק, השנאה.
    עכשיו – אנחנו רואים בטבע שחיבור בין 2 דברים יוצרים משהו אחר, ממש קסום, משהו שלפני שהוא היה מחובר לא היתה לא משמעות ואילו בחיבור של 2 דברים או יותר נוצרת ממש תגלית. אם בחיבור של חומרים כימיים, חיבור של טיפות שיוצרות גשם, חיבור של ביצית וזרע שיוצר חיים.
    עכשיו – האם יכול להיות שנגלה שחיבור בין בני אדם יכול ליצור משהו שהוא הרבה כרגע נסתר מאיתנו והוא הרבה יותר עצום, ענק, מכל מה שאנו יודעים עליו עד היום. האם יכול להיות שבעצם לעם ישראל תפקיד אפילו מבחינה גנטית שהטבע יצר אותו כדי שיבצע משהו שנגלה כפרדיגמה חדשה. האם זה מה שכרגע גורם לאומות העולם בצורה תת מודעת להתייחס אלינו בשנאה וברגע שנבין איזה מפתח יש בידינו וגם נשתמש בו בצורה נכונה, נגלה משהו חדש ונוכל באמת לשנות את פני האנושות?
    + אם אנו צופים על תוצרי החיבור בעולם שלנו אנו שמים לב שחיבור בין צבעים יוצר צבע חדש. משהו יחסית פשוט אך עדיין חדש ושונה מזה שהיה בתחילה. אך בחיבור של דברים מורכבים יותר כמו למשל גזים אנו כבר מגלים תוצרים מורכבים יותר ולא זאת אלא שהשימוש והתכלית של חיבורם הוא מורכב ובעל חשיבות רבה יותר לחיי הצומח החי והאדם.
    מה בדבר חיבור בין בני האדם? חיבור בין יצורים מורכבים פי מיליון מכל דומם צומח או חי שעל פני האדמה. האם תגליותיו של הטבע וההשלכות של אותם חיבורים שאנו עדים להם יקבלו תפנית במאה ה 21? האם הפרדיגמה החדשה של המאה תהיה זו העוסקת בחשיפת המעלות והיתרונות שיש דווקא בחיבור שלנו, אותם בני האנוש המפותחים והמורכבים?
    תודה מראש
    ו

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לויגדור

    <p>
    ויגדור שלום. ללא ספק העלת כאן מספר נקודות מעניינות למחשבה. לקחת את הנושא לכיוון מעט יותר פילוסופי ועל כן אין לי תשובות מדויקות לתת לשאלות ששאלת. אני יכולה רק לספק את דעתי האישית ואיני סבורה שזה הפורום המתאים לכך. אני כן אומר שכל המדע והגילויים שנמצאים בידי האדם כיום הם למעשה מעט מאוד ממה שיש עדיין לגלות. לכן, ייתכן מאוד שחיבור בין בני אדם ו/או יצורים מורכבים אחרים הוא בהחלט כיוון שהמדע יכול להגיע אליו בעתיד ולהפוך להיות תחום מחקר מרכזי. כרגע אנחנו עדיין בחיתולים, ללא הבנה של איך דברים עובדים בקטן - חיבור בין מולקולות, רצפטורים הקולטים פרומונים, תגובות כמיות היוצרות חומרים חדשים, לא נוכל להגיע לדברים היותר מורכבים. לגבי הדת, זה כבר עניין של מה אתה מאמין בו. וללא שום קשר למדע - במקומך לא הייתי נותנת לאשתך לקרוא את מה שכתבת, יש מצב שהיא תפסיק לבשל לך דגים לארוחת ערב.</p>

  • ויגדור

    חחח

    אלכס, מסכים לגמרי עם מה שכתבת
    ולגבי דאגתך להמשך הזוגיות שלי - חחח חזק :)