מחקר חדש שופך אור על התהליך שעוברים תאי עור בריאים בדרכם להפוך לסרטניים – ומצביע כמה חשוב להכיר את רקמת העור הבריאה כדי להבין איך מתפתח סרטן
הדיבר השלישי והחשוב בקמפיין "חכם בשמש" אומר שחשוב למרוח על עורנו תכשיר עם מקדם הגנה שיגן עליו מנזקי השמש, אך מלבד כוויות שמש לא נעימות מאיימת על כולנו סכנה ממשית נוספת – סרטן העור. כדי למנוע אותו עלינו להבין את הפוטנציאל שיש לתאי עור לעבור שינויים ומוטציות שעלולים ליצור בסופו של דבר גידול סרטני.
מולקולת הדנ"א שנמצאת בכל תא ותא בגופנו מכילה את "הוראות ההפעלה" שלנו. מוטציה היא שינוי קטן בתוכניות ההפעלה שיכול לעתים להשפיע מאוד על שגרת חייו של התא היחיד, ובמקרים מסוימים להוביל אפילו לסרטן. קיימות סיבות רבות להופעה של מוטציות כאלה, תורשתיות וסביבתיות גם יחד, ואחת מהן היא חשיפה ממושכת לקרינת השמש.
עור אנושי בריא | צילום: Klafubra, ויקיפדיה
במחקר שערכה קבוצת חוקרים ממכון סנגר באנגליה נאספו דגימות עור מארבעה אנשים בריאים בני 73-55. בעזרת שיטת ריצוף הדנ"א, שמאפשרת לפצח את הוראות ההפעלה המדויקות שכתובות בדנ"א, גילו החוקרים שבסנטימטר בודד של עור מופיעות כ-3,760 מוטציות שונות בתאים, וכמאה מהן קשורות ישירות לסרטן. ובמילים אחרות כרבע מתאי העור מכילים מוטציות שעלולות להתפתח לסרטן. בפועל, אצל הנבדקים התאים שהכילו את המוטציות הסרטניות אמנם התחלקו יותר משכניהם, אך לא הפכו סרטניים באמת.
"בעזרת שיטת המחקר הזו אנו יכולים להסתכל על התהליכים הראשוניים שתאים עוברים בדרכם להיות סרטניים", מסביר ד"ר פיטר קמפבל מצוות המחקר. "הצטברות המוטציות הסרטניות הללו בתא נותנת לו דחיפה רצינית להפוך לתא סרטני, לעומת התאים השכנים שלא עברו מוטציות. אחרי שהכפיל את עצמו, אפשר לומר שהתא יושב ומחכה למוטציה הבאה שתופיע ותדחוף אותו צעד אחד נוסף בדרך להפיכתו לגידול סרטני. ראינו במחקר שלנו דוגמאות של תאים שצברו מוטציות סרטניות, אך כמה צעדים נדרשים לכך? חמישה? עשרה? איננו יודעים עדיין".
לפי החישובים, החוקרים משערים ש"כל תא עור צובר במהלך חיינו מוטציה אחת ביום בעקבות חשיפה לקרינת השמש. מוטציות כאלה מצטברות לאורך חייו של האדם, ובכל פעם שאנחנו נחשפים לקרינת השמש הסיכוי להצטברות עוד מוטציות עולה", מסביר ד"ר פיל ג'ונס, גם הוא מצוות החוקרים. "במהלך חיינו עלינו להגן על עורנו על ידי תכשירי הגנה, להימנע מחשיפה לשמש ולכסות עד כמה שאפשר את עורנו החשוף. אמצעי הזהירות האלה חשובים בכל שלבי החיים, אבל במיוחד אצל ילדים, שמגדלים הרבה עור חדש, ואצל מבוגרים שכבר צברו מערך נרחב של מוטציות".
שכבות העור באפידרמיס | תרשים: ברוס בלאוס, ויקיפדיה
תוצאות המחקר מדגימות את הפוטנציאל הגדול הטמון בשימוש ברקמה בריאה כדי להבין טוב יותר את מקורות הסרטן. אך למרות הגישה החדשנית עוד נותרו הרבה אתגרים ושאלות בלתי פתורות. כשם שמוטציות מופיעות באקראי, כך הן נעלמות לפעמים או או מתוקנות על ידי מנגנוני הגוף. האם זה אומר שתאים שיש להם פוטנציאל סרטני יכולים לחזור להיות בריאים? ואם כן, עד כמה נפוצה התופעה הזאת?
בנוסף, תאי עור מתים ומתחלפים בתדירות גבוהה יחסית. איך העובדה הזו משפיעה על קצב ההצטברות של המוטציות? החוקרים ממכון סנגר מקווים למצוא תשובות לשאלות האלה ולשאלות נוספות, ובמקביל להמשיך את עבודתם על מגוון רב יותר של רקמות.
יעל גרופר
מאסטרנטית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
