לא מפורסם

מקווים שנהניתם בתערוכת המוח האינטראקטיבית

חזרתם הביתה ונזכרתם במשהו שלא ידעתם?
סתם בא לכם לשאול אותנו שאלה?

כתבו את שאלותכם בתגובות ומומחי המוח של מכון דוידסון לחינוך מדעי ומכון ויצמן למדע יענו לכם בהקדם.


ד"ר חיים חביב
מנהל "שאל את המומחה"
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

121 תגובות

  • תומר פלג

    גנרטור

    יש לי שאלה שלא קשורה למוח, אך לא מצאתי מקום אחר שבו אוכל לשאול שאלה ולקבל תשובה.
    מדוע גנרטור מייצר דווקא זרם חילופין ולא זרם ישר?

  • שון פרם

    Emerging property

    ד״ר חביב שלום רב,

    הייתי שמחה לשאול האם ניתן לראות ״תכונה מתהווה״ במוח (emerging property)?
    אם כן, באילן אמצעים ?
    תודה רבה,
    שון

  • דר ענת לונדון

    תכונה מתהווה

    שון שלום ותודה על שאלתך,
    "תכונה מתהווה" היא תכונה המתפתחת כתוצאה מפעילות המערכת ואינה מעוגנת מראש במוח או בתאי העצב. תכונה זו נובעת מהאינטראקציה של תאי העצב ומפעילות הרשת העצבית במוח. הגדרת ה"תכונה המתהווה" ומה היא כוללת הם נושאים שנויים במחלוקת בעולם המדעי. בניגוד לתכונה המבוססת על החומר הפיזי שניתן למדידה, "תכונה מתהווה" מייצגת תכונה שאינה ניתנת למדידה או שעדיין לא נמצאו האמצעים למדוד אותה. המתנגדים לרעיון ה"תכונה המתהווה" טוענים שרעיון זה אינו משמש הסבר מדעי מספק, למשל לקיום ההכרה והתודעה או להבנת תהליך השינה. שאלת מיקומה של הנפש והמחלוקת בנוגע לקשר בין הנפש למוח שמשו נושאי דיון לפילוסופים רבים מימי דקארט והדואליזם, פרויד והפסיכואנליזה ואפילו עד לימינו אנו. אף על פי שהתקדמות כלי המחקר המדעיים איפשרה חשיפה של אזורים שונים במוח שאחראים להתנהגויות ותופעות שונות הקשורות בנפש, יש צורך במחקר מעמיק נוסף בכדי להסביר את מסתורי הנפש במלואם.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • מיקה

    בוזון ההיגס

    בוזון ההיגס אחראי על המסות. איך הוא אחראי עליהן, וכיצד מתנהג השדה שלו?
    בנוסף, למה משתמשים בפרוטונים במאיצים ולא באלקטרונים למשל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    שאלתך הועברה למדור שאל את המומחה

    מיקה שלום,
    כיוון ששאלתך לא קשורה למוח, העברנו אותה למדור שאל את המומחה והיא תענה שם.
    בברכה,
    ביאנה

  • ויגדור

    הקשר בין המוח (פיזי), לבין המחשבות (מופשט)

    האם ניתן לומר שהקשר בין אותו חלק פיזי שהוא המוח לבין דבר מופשט כגון המחשבות, הוא הרצון.
    כלומר מכיוון שהטבע שלי הוא רצון לספוג הנאה לתוך עצמו אז המחשבות שלי מכוונות בצורה חד ערכית ואם באופן דמיוני הייתי מסוגל לשנות את הטבע שלי, לצורה אלטרואיסטית אז גם המחשבות שלי כפועל יוצא היו שונות.
    האם ניתן לומר כי התפיסה החושית שלי היא פועל של הרצון שלי?

  • דר ענת לונדון

    הרצון והתפיסה החושית

    ויגדור שלום,
    הרצון שלנו, או מערכת ההנעה (מוטיבציה) שמובילה אותנו למחשבות והתנהגות מסוימת, מעוגנים במוח הפיזי ברשת העצבית שאחראית לתחושת העונג בתגובה לגירויים מסוימים. ההנאה מחזקת את המסלול העצבי ומעודדת הישנות של אותה התנהגות שהובילה לעונג.

    אלטרואיזם היא אמנם תכונה יפה, אך בטבע היא בדרך כלל מקושרת למטרה כלשהי וכשכזו אינה מייצגת אלטרואיזם טהור (למשל נמלים שמקדישות את כל חייהן לטיפול בקן ובמלכה ולכאורה הן אלטרואיסטיות רק שבפועל זה נעשה מתוך רצון של הפרט לקדם את הורשת הגנים שלו באמצעות קרוב המשפחה).
    השאלה שהעלת לגבי שינוי הטבע היא פילוסופית ולכן לא אוכל להתייחס אליה באופן מלא. עם זאת אציין שהגירויים יקלטו על ידי מערכת החושים שתעביר את המידע למוח. הפרשנות לגירויים וההשפעה על ההתנהגות/התגובה לגירויים יכולה להשתנות מעת לעת ומאדם לאדם מאחר ומערכת ההנעה/מוטיבציה שונה.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • ויגדור רכניץ

    מעניין

    מעניין, תודה!

  • ג'רמנה

    המוח האנושי.

    ישנו מיתוס הטוען כי המוח אינו מנצל את מלוא הפוטנציאל שלו. קשה לי להאמין למיתוס זה. לאחר קריאה של מאמרים רבים הבנתי שהמיתוס אינו נכון, כפי שששיערתי. אך, בשביל להיות בטוחה, עדיף לפנות למומחים. אז, האם המוח אינו מנצל את מלוא הפוטנציאל שלו?

  • דר ענת לונדון

    ניצול פוטנציאל המוח

    ג'רמנה שלום,
    ניתן לקרוא על ניצול פוטנציאל המוח בכתבה שפורסמה באתר וכן בשרשור למטה.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • שלומי צ'אן

    ההבדל בין גידול ממאיר במוח דרגה 3 ו4 וטיפולם

    רציתי לדעת מה ההבדל אסטרוציטומה אנאפלסטי לבין גליובלסטומה .
    והאם יש היום טיפול חדשני חדש לטיפול בבעיות אלו?.

  • דר ענת לונדון

    גידול ממקור אסטרוציטי

    שלומי שלום,
    אסטרוציטומה הוא גידול במוח שמקורו בתאי האסטרוציטים. תאי תמיכה במוח שמבנם מזכיר צורת כוכב והם מספקים תמיכה מבנית ותזונתית לתאי העצב במוח.
    האסטרוציטומה מסווג לפי קריטריונים שונים ובהם: עד כמה חריג מראה התא הסרטני לעומת תא תקין רגיל, מהו קצב חלוקת התאים בגידול, האם יש צמיחת כלי דם מהגידול וכמה מהרקמה מסביב ניזוקה/מתה.
    אסטרוציטומה אנאפלסטית - דרגה III - מתאפיינת בקצב חלוקת תאים גבוה ומראה לא תקין של תאי האסטרוציטים. גליובלסטומה - דרגה IV - מתאפיינת בנוסף לאלו גם ברקמות מתות ובצמיחת כלי דם סביב הגידול. הטיפול השגרתי הוא בדרך כלל ניתוח להסרה של הגידול ככל שאפשר וסבב הקרנות או טיפול כימותרפי. ישנם ניסויים קליניים שבודקים טיפולים חדשניים אך אלו לא מתאימים לכל חולה ויש להתייעץ עם הרופא המטפל.
    חשוב לציין כי אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי, תזונתי או גנטי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.
    בברכת בריאות טובה,
    ד"ר ענת לונדון

  • חן

    מומלץ ללחוץ על בליטה שיצאה כתוצאה ממכה?

    בתגובה לשאלה של שחר, ענתה ד"ר גילי רוה מדוע נגרמת נפיחות כשמקבלים מכה במצח ובמקומות אחרים בהם העצם קרובה אל העור. אלא שנותרתי עם שאלה- נהוג ללחוץ, לאחר קבלת המכה, את האזור הפגוע פנימה, כדי למנוע את אותה נפיחות. האמנם זה מומלץ?
    תודה

  • דר ענת לונדון

    נפיחות כתוצאה ממכה בראש

    חן שלום,
    כפי שענתה ד"ר גילי נוה, הנפיחות נוצרת כתוצאה מהצטברות גורמי קרישה ותאי דם לבנים של מערכת החיסון שמתגייסים לסייע בעקבות הפגיעה. מאחר והאזור בו צבר זה נוצר הוא צר וקשיח (כלומר אין רקמות רכות אליהן יכול הצבר להיספג) נוצרת בליטה כלפי חוץ שלא תעלם בעקבות הפעלת לחץ. כמו כן, מאחר והפגיעה היא פנימית ואין לנו דרך לראות מה קורה מתחת לעור רצוי להימנע מפעולות שעלולות להכאיב או להזיק. ניתן לקרר את האזור תוך שימוש בקרח על מנת להקטין את זרימת הדם.
    בכל מקרה יש לעקוב אחר כל שינוי בהתנהגות, הקאות חוזרות, איבוד הכרה או נמנום לא אופייני ולפנות לטיפול במידת הצורך.

    נדגיש כי אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי, תזונתי או גנטי. אין לצטט חלקים מתשובה זו, אלא רק את התשובה בשלמותה.

  • חן

  • איזאק עדן גלאור

    היפוטרמיה של הגוף

    בתי בגיל 13 עברה ניתוח להסרת Craniopharyngioma גידול שפיר בראש.כיום הבת בת 32.
    בניתוח נכרת הקשר בין בלוטת היפופיסה למח .היא מקבלת את כל ההורמונים בצורה מלכותית בכדורים.
    נכון להיום מדי פעם יש לה תופעה של היפוטרמיה חום הגוף יורד עד ל32.2 מעלות צלסיוס דבר הגורם להיא יציבות כללית בגופה סחרחורות לא יכולה לעמוד על רגליה?
    השאל?.
    האם יש פיתרון לכך ?
    כרגע הפיתרון הוא מנת יתר של סטרואידים וחימום הגוף באמצאות שמיכה חמה .
    מבקש עצה בברכה
    איזאק

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום איזאק
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי בלבד, אין בסמכותנו לתת ייעוץ רפואי. אני ממליץ לפנות לגורם רפואי מוסמך. כל טוב ורפואה שלמה
    ארז

  • מייק

    מטרת עיבוד מידע חושי

    האם נכון לומר שמערכת עיבוד מידע חושי מתווך בין החושים לבין הזיכרון הסמנטי והאירועי?. ואם כן מה המערכת בעצם עושה? או יותר נכון מה המטרה של עיבוד המידע. ולמה החושים לא מתקשרים עם הזיכרון הסמנטי והאירועי באופן ישיר.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    מטרת עיבוד מידע חושי - תשובה

    מייק שלום,

    תשובה מורחבת לשאלתך ניתנה על ידי המומחים שלנו ותוכל למצוא אותה כאן.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • צבי

    ברקים ורעמים

    מדוע יש יותר ברקים ורעמים בשעות החושך ?
    או שאוליי זו רק התרשמות סובייקטיבית

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    ברקים ורעמים

    שלום צבי,

    הגורמים המרכזיים לסערות ברקים ורעמים הם לחות ואוויר חם שעולה מהר למעלה. השעה הכי סבירה להמצאות אוויר חם היא כנראה בשעות אחר הצהריים והערב המוקדם, אחרי שהשמש חיממה את האוויר ואת הקרקע הקרובה לו במשך כל היום והוא יכול להתחיל לעלות וליצור עננים, לכן סביר יותר שיהיו יותר ברקים ורעמים לקראת סוף היום מאשר בתחילתו.

  • רז

    מעבר חום / חימום של חדר

    שלום רב,
    אשמח לדעת (ולחשב גם בעתיד),
    מחסן מפנל מבודד קלקר 50 מ"מ, מידות 2.2*4.3 מטר.
    קיר דרומי 12 מטר רבוע, בחוץ 42 מעלות, בפנים 25.
    בכמה מעלות יתחמם החדר כל שעה? נזניח לצורך החישוב את שאר הקירות והגג.

    תודה מראש, רז.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה לרז

    רז שלום,
    הפורום בו כתבת את שאלתך עוסק בנושא המוח, ושאלתך אינה קשורה אליו. העברתי אותה לפורום שאל את המומחה ותוכל למצוא אותה שם,
    בברכה,
    ביאנה ברנשטיין

  • לירן פסחוב

    שאלה

    מדוע כאשר אנו מקלפים בצל עיננו דומעות?

  • דר ענת לונדון

    דמעות

    לירן שלום,
    תוכל לקרוא ולצפות בסרטון על דמעות וחיתוך בצל בכתבה שפורסמה באתר.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • לירן פסחוב

    דמעות

    תודה רבה..

  • משה

    דופאמין

    איך הריטלין מרסן היפראקטיביות אם הוא מעלה דופאמין שהוא ממריץ?

  • דר ענת לונדון

    ריטלין והיפראקטיביות

    משה שלום,
    תשובה לשאלתך בנוגע למנגנון הפעולה של ריטלין מופיעה כעת באתר.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • אלון

    משמעות לאות חריג

    כאשר בבדיקת mri נצפים מספר מוקדי אות חריג בחומר הלבן התת קורטיקלי פרונטלי דו"צ שאינם ספציפיים,מה המשמעות ? האם זה יכול להיגרם מאירוע מוחי?
    האם זה שכיח?

  • דר ענת לונדון

    בדיקת MRI

    אלון שלום,
    אתר דוידסון אונליין אינו עוסק בפענוח בדיקות ומתן מידע רפואי. אמליץ לך לפנות לנוירולוג שבוודאי יבחן את ההדמיה לאור התסמינים הקליניים ויוכל אף לבצע בדיקות נוירולוגיות נוספות.
    אוכל לפרט מעט בנוגע לבדיקת ה-MRI והאזורים שנבדקו. בדיקת דימות תהודה מגנטית היא בדיקה שאינה פולשנית ומשמשת לאבחון רקמות רכות כדוגמת המוח וחוט השדרה. הבדיקה מבוססת על קרינת רדיו ושדה מגנטי חזק שמשנים את סיבוב הפרוטונים במולקולות המים והשומן ברקמה וגורמים לשחרור אותות שמתקבלים כתמונה. הבדיקה אינה מסוכנת ומאפשרת איסוף נתונים מחתכים שונים ויצירת תמונה תלת ממדית. כאשר עושים הדמיה של חתך לרוחב המוח מתגלים אזורים אפורים ולבנים. החומר האפור מורכב בעיקר מגופי תאי העצב והחומר הלבן מורכב בעיקר מסיבי עצב, אקסונים, בהם עובר המידע העצבי. האזור התת קורטיקלי הוא האזור שמתחת לקורטקס המוח שמחובר לגזע המוח וחוט השדרה ואחראי לתפקודים חיוניים כגון: נשימה, שינה, מין, תחושות רעב, צמא ועוד.
    כאמור, לגבי משמעות המוקדים יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • יואל

    סימון פלוריסנטי

    ארז,
    חומר מרתק. האם ניתן לצבוע סמן או חומר שהולך למערכת העיצבית לדוגמא ולעקוב אחריו ממרחק של 1-2 מ"מ מהריקמה.
    לדוגמא עם אזירק סמן שעולך למערב העצבים, האם אוכל לעקוב אחריו עם התקן חיצוני באזור הצואר או גב תחתון
    תודה
    יואל

  • דר ענת לונדון

    מעקב אחר סמנים פלורוסנטים במערכת העצבים המרכזית

    יואל שלום,
    מעקב בזמן אמת אחר סמנים פלורוסנטים במערכת העצבים המרכזית הוא הליך שגרתי במחקר בחיות קטנות. ניתן למשל להשתמש בסמן שמוצמד לתאי מערכת החיסון ולעקוב אחר גיוסם לאזור פגוע במוח או בחוט השדרה וכך ללמוד על תהליך הריפוי.

    הצפייה בסמנים נעשית באמצעות מיקרוסקופים פלורוסנטיים שמגיעים לרזולוציה גבוהה ביותר. הסמנים הפלורוסנטים מעוררים באמצעות לייזר וקולטים פוטון אנרגיה. מולקולות הסמן עוברות למצב אנרגטי גבוה יותר. מצב זה אינו יציב ולבסוף יש ירידה למצב אנרגטי נמוך. בשחרור האנרגיה הזה נפלט אור באורך גל מסוים שנקלט ומוצג כתמונה.

    ישנם סוגים שונים של מיקרוסקופים פלורוסנטים ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. החיסרון העיקרי במיקרוסקופים שקיימים היום הוא עומק החדירה לרקמה.

    במיקרוסקופ פלורוסנטי פשוט העומק הוא מיקרומטרים בודדים ולכן ניתן לצפות בו ברקמה שעובייה בין 1-20 מיקרומטר בלבד.
    מיקרוסקופים שמסוגלים לחדור עמוק יותר הם: מיקרוסקופ קונפוקלי שמאפשר איסוף מידע מנקודות שונות בשטח הרקמה ומעומקים שונים ולאחר מכן יוצר תמונה מפורטת וחדה, ומיקרוסקופ דו-פוטוני בו יש קליטה של שני פוטונים על ידי הסמן הפלורוסנטי בשיטה שמאפשרת קבלת תמונה חדה יותר וחדירה עמוקה יותר לרקמות.

    עם זאת, בשיטות אלה אין אפשרות לחדור דרך העור והגולגולת או חוליות עמוד השדרה. לכן, על מנת לעקוב אחר הסמנים יש להסיר חלק מהעצם ורקמת השרירים שמסביב ולחשוף את רקמת מערכת העצבים ורק אחר כך לצפות במיקרוסקופ.

    ישנן שיטות נוספות כמו שימוש בסמנים באורך גל הקרוב לאינפרא אדום שמאפשרים מעקב לא פולשני בעומק של מאות מיקרומטרים אך ברזולוציה נמוכה למדי.

    לכן, לשאלתך, מעקב זה אפשרי כתלות בגודל החיה, בעובי הרקמה, בסוג הסמנים ובמיקרוסקופ שברשותך, וכן ברזולוציה אליה אתה מעוניין להגיע.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

    חלק מהמידע באדיבות ראש המחלקה להדמיה אופטית במכון ויצמן ד"ר סלבה קלצ'נקו.

  • טוהר

    חלומות ומטריקס

    האם קיימת מכונה שיכולה לפענח את החלומות של האנשים?
    כלומר שהיא תציג את התמונות,קולות,ריחות שהאנשים חווים בחלום ומציגה אותם.
    כמה אנחנו רחוקים היום ממכונה שתכניס אנשים למציאות מדומה, ממש בסגנון סרטי 'המטריקס' והאם הדבר בכלל אפשרי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    ויזואלזציה של חלומות

    טוהר - בשנה שעברה פורסם בעיתון 'סיינס' מאמר על ידי קבוצת מדעני מוח מיפן, שטענה שהצליחה בדיוק את זה, ברמת דיוק של 60%. הם השתמשו במערכת סריקת MRI תפקודית, תחילה 'לימדו' את הסורק מה האדם רואה (על ידי הערת האדם וקבלת פידבק ממנו) ואחרי שלב לימוד המערכת, ניסו לפענח מראות בחלום, ולטענתם בהצלחה לא מבוטלת. ראי כאן כתבה נרחבת על הנושא:

    http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1987670

     
    או כאן באנגלית:
    http://www.bbc.com/news/science-environment-22031074

     
    בקשר לשאלה השנייה -אפילו לא קרובים לכך.



    בברכה

    ד"ר אבי סאייג

    מכון דוידסון לחינוך מדעי

    מכון ויצמן למדע

  • גדי אהרני

    תאומים - האם אחד תמיד שמאלי

    בהדרכה נאמר שאצל חלקי המוח מְחֻוָּוטִים הפוך מאשר אצל ימניים. זאת טענה מעניינת מאוד - האם היא נכונה?

    האם זה נכון שאצל תאומים כמעט תמיד אחד שמאלי ואחד ימני?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא ולא בדיוק

    נתחיל מהשאלה האחרונה בקשר ליד דומיננטית הפוכה אצל תאומים –  התשובה הקצרה היא לא. עדיין 64% מהזוגות התאומים שנולדים הם ימניים, שני התאומים. ב-5% מהמקרים שני התאומים שמאליים, ו-25% (רבע מהנולדים) אחד שמאלי ואחד ימני (יתר 6% בדומיננטיות לא ברורה). – ככה שיש בסיס לאמונה, אבל בהחלט זה לא 'תמיד' ככה. הנתונים מתוך מאמר סקירה שבדק את הנושא לאחרונה – מחקר על תאומים ויד דומיננטית. Handedness in twins according to zygosity and chorion type: A preliminary report

    לגבי חיווט – זה לא מדוייק. המוח שלך, כשמאלי, מחווט כמו שאצל ימני, ובטח לא הפוך. עובדת היותך שמאלי אומרת שההימיספרה (חצי המוח) הימני שלך הוא הדומיננטי מבין השניים. מחקרים גילו שלא שזה קשור (אבל לא תמיד!) גם למיקום בו 'נשמרות' יכולות השפה במוח. חשוב לדעת שמחקרים חדשים גילו ששמאליות וימניות זה יותר רצף ממצב בינארי (=מצב מוחלט של כן ולא / שמאלי או ימני). כלומר יש אנשים שהם ימניים מוחלטים, יש כאלה שהם שמאליים מוחלטים ויש הרבה כאלו שהמצב מעורבב אצלהם בשילוב של ימניות ושמאליות בדרגות שונות – בפעולות שונות.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • גדי אהרני

    תאומים

    מעניין מאוד. תודה רבה.

  • יהודית

    ורטיגו

    שלוםרב .
    רציתי לשאול כיצד /מדוע קוראת תופעת הוורטיגו,כיצד ניתן למנוע הישנותה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תופעת הורטיגו

    יהודית שלום,

    שאלתך נענתה על ידי המומחים שלנו בכתבה מורחבת שתוכלי למצוא כאן - תופעת הורטיגו.

    בברכה, ביאנה ברנשטיין

  • רויטל

    חלומות

    מדוע איננו זוכרים חלומות?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    זכירת חלומות

    שינה באופן כללי זה מצב מאוד 'אמנזי', כלומר שכחני. לא רק חלומות קשה לזכור – גם אם תעירי אדם ישן ותשאלי אותו משהו, ולאחר מכן הוא ימשיך לשון, בהרבה מקרים בבוקר הוא יתקשה לזכור שמאורע כזה בכלל התרחש (לפחות ככה זה עם חברה שלי smiley ).
    דרך אגב, זה אומר, שבניגוד לכל מיני 'אמונות אינטרנט' – אי אפשר ללמוד חומר למבחן על ידי אוזניות שמשמיעות אותו בזמן השינה, כי לא נזכור מכך דבר.
    האמת שהסיבה המדוייקת לשכחה הזו לא ידועה. מניחים שיש מנגנון מכוון שהתפתח כדי להגן עלינו מהצפת מידע מבלבל מהחלומות במהלך היום: תארי לך שכל בוקר היית קמה עמוסת זיכרונות מחמשת החלומות שחלמת, זה היה קצת מכביד...
    אז איך בכל זאת לזכור חלומות? – השיטה היא לרשום: מיד אחרי שמתעוררים יש חלון-זמן קצר של מספר דקות בו הזיכרון עדיין לא נמחק, ולכן אם את רוצה לזכור חלומות כדאי להניח על השידה ליד המיטה נייר וכלי כתיבה, כדי שברגע שתתעוררי תכתבי את מהלך החלום שעוד קיים בזכרון – בין אם מדובר בהתעוררות בבוקר או בהתעוררות קצרצרה בלילה.
    אם את ממש מעוניינת לזכור חלומות את יכולה להפעיל שעון מעורר לאמצע הלילה, או לבקש ממישהו שישן לידך שיעיר אותך תוך כדי או מיד לאחר חלום (אפשר לזהות על ידי תנועות עיניים מהירות) – ושתספרי לו את מהלך החלום, או שתכתבי אותו.

    בנוסף – ישנה מקרים בהם פשוט חווים שינה נטולת חלומות, מצב כזה יכול להתרחש למשל, דווקא בעת שינה שנובעת מנטילת כדורי שינה. במקרים כאלה מרגישים לרוב שהשינה לא מספקת, ומומלץ ללכת למעבדת שינה לבדיקה.
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אריה

    איך האף מריח?

    שלום, בתערוכה המדריך הצעיר הסביר כי באף יש שערות והן קולטות את הריחות, זה לא נשמע לי נכון, מה קורה אצל מי שאין לו שערות? מי שמרט/ה את השערות... אני שואל איך האף באמת מריח? האם יש קולטני ריח? איך אותות הריח עוברות למוח ומיתרגמות ל"ריח טוב" "ריח דוחה" "ריח מסוכן" וכו'. תודה רבה

  • דר ענת לונדון

    שערות באף

    אריה שלום,
    הריח הוא למעשה מולקולות שנידפות באוויר ומגיעות לנחירי האף. בחלק האחורי והעליון של חלל האף קיימת רקמה רירית המכילה שלוחות קצרות של תאי עצב ובהם קולטנים למולקולות הריח. שלוחות אלו נראות כריסים דקיקות ויתכן שלכך התכוון המדריך הצעיר בתיאורו. השערות שמסירים לעיתים מהאף הן שערות אחרות שמטרתן היא להקשות על כניסת זיהומים ואבק למערכת הנשימה.
    כל ריח מקוּדד על-ידי צירוף ייחודי של קולטנים המזהים אותו. ברגע שמתבצע קישור של מולקולת ריח לקולטן מועבר מסר חשמלי לאורך אותן שלוחות של תאי העצב עד לאזור במוח שאחראי לעיבוד המידע. מסר בנוגע לריחות מסוימים מגיע לצברי תאי עצב ספציפיים והמידע מסווג במוח כריח מסוים. בפעם הבאה שניתקל באותן מולקולות ריח מוחנו כבר יקשר אותן עם זיכרון מסוים או תחושה כלשהי שחווינו בפעם הקודמת שפגשנו באותו הריח.
    לפעמים עיבוד המידע במוח יוביל לפעולה כלשהי, למשל להתקרב או להתרחק ממקור הריח, לעוות את האף ואפילו להקיא.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • ויגדור רכניץ

    פוטנציאל המוח

    שלום רב
    האם ניתן לדעת אם למוח שלנו פוטנציאל לתפוס מעבר ל 5 החושים.
    כלומר האם זה שידוע לנו שאנחנו לא משתמשים בכל האחוזים במוח, עשוי להיות המקפצה לעבור מהחקירה הקונבנצונלית לעבר תפיסה שתאפשר לנו להתפתח מעבר לאותם חמשת החושים
    תודה

  • דר ענת לונדון

    החוש השישי?

    ויגדור שלום,

    הסברה שאנו מנצלים רק אחוז קטן מהמוח שלנו ומבזבזים הרבה משאבים ואנרגיה כדי לתחזק מסת מוח מיותרת היא מיתוס עתיק יומין. תוכל לקרוא בכתבה הבאה על הנושא ועל השימוש המקסימלי במוח תוך ניצול אנרגטי יעיל.
    נוסף על חמשת החושים המוכרים לכולם (ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש), יש עוד כמה וכמה סוגים של מידע על הגוף ועל העולם שמגיעים למוח. אחד מהם נקרא "פרופריוספציה" (Proprioception – מושג שלקוח מלטינית ומשמעותו היא "של השייך לעצמי"): זהו למעשה החוש שמדווח למוח על המיקום ועל המצב של הגוף ושל האיברים במרחב.
    חוש נוסף הוא חוש האיזון שנשלט על ידי האוזן הפנימית ומאפשר לנו להתהלך על שתי רגליים.
    כמו כן, יש המחשיבים תחושות טמפרטורה (חום/קור) וכאב כחושים נוספים. אלו נחשבו בעבר כחלק מחוש המגע אך למעשה לא תמיד קשורים במגע. למשל, את חום המדורה ניתן לחוש גם מבלי לגעת באש.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • ויגדור רכניץ

    האדם - מקלט משוכלל שיתגלה במאה ה 21

    נכון.
    אבל אנחנו יודעים על מקרים שבעלי חיים עם מוח קטן בהרבה הרגישו רעידות אדמה לפני שאלו התרחשו וכן הלאה.
    מה הדבר מראה לנו? שכל דבר קיים רק במידה שאנו מרגישים אותו
    ובדיוק בנקודה זו אני רוצה לשאול האם אותו פונטציאל של המוח מעבר לפרופריוספציה ותחושות טמפרטורה עשוי להיות פוטנציאל לתפיסה עמוקה יותר של החומר, ואז נוכל להרגיש לא רק את הפעולה, המחשבה מאחורי הפעולה, או החיווטים החשמליים והכימיה שמפעילים את האדם. אלא את אותם הכוחות שמסתתרים מאחוריהם

  • דר ענת לונדון

    שימוש בפוטנציאל המוח לחושים נוספים

    ויגדור שלום,
    ישנן עדויות רבות לכך שבעלי חיים "חוזים" רעידות אדמה לפני התרחשותן. ברוב המקרים מדובר בזוחלים ובדו-חיים שמראים שינוי התנהגותי זמן קצר ביותר לפני האירוע. ניתן להסביר תופעה זו ברגישות הגבוהה שקיימת ביצורים אלה לתנודות של הקרקע או לוויברציות המים שמתעצמות בסמוך למוקד הרעש.
    יכולת ההבנה שלנו של המוח הולכת וגדלה אך היא רחוקה משלמות. חוקרים מוצאים עוד ועוד תפקודים חדשים באזורים שונים במערכת העצבים המרכזית. עם זאת, חשוב לציין שמרבית הממצאים החדשים שמתקבלים על ידי הקהילה המדעית מושתתים על עקרונות מדעיים בסיסיים מקובלים שהוכחו בעבר, ובכללם מעורבות גנים, חלבונים, כימיה וקשרים חשמליים.
    בשפה המדעית קשה לדבר במונחים של תפיסה על חושית או "חוש שישי". עם זאת, יש ניסיון (וגם הצלחות) לאתר אלמנטים שמעידים על היתכנותם של תפקודים פוטנציאלים שלא היו ידועים בעבר.
    חוקרים מצאו למשל, שחלבון שהוא נפוץ ביותר בעין האנושית (ברשתית) מאפשר שימוש בשדה מגנטי לצרכי התמצאות במרחב וניווט כאשר משתילים אותו בזבוב. בשעה שידוע שלבני אדם לא מיוחסת היכולת לחוש בשדות מגנטיים. זה לא אומר שהחלבון הזה אכן פעיל ומשמש בתפקיד זה בבני אדם אבל על פי המחקר הזה ככל הנראה הפוטנציאל הביולוגי קיים.
    אם לכך אתה מתכוון ב"שימוש בפוטנציאל המוח לתפיסה עמוקה יותר..." ימים (ומחקרים רבים) יגידו אם זה אכן קיים.
    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • יובל

    שאלות מביקור בתערוכה

    מה קורה לנוירון שההולכה העצבית שלו נהרסת, כלומר עקב הרס מעטפת המיאלין, האם תאי התמך שלו (גליאה\שוון) אחראים על פירוקו או עצמו שהוא מזהה שאין הולכה עצבית ומתחיל באפופטוזיס?

    2. מה ההשפעה של עובי (קוטר) האקסון על מהירות ואיכות ההולכה העצבית?

  • דר ענת לונדון

    תשובות לשאלות מתערוכת המוח

    יובל שלום,

    1. תהליך המוות של נוירון שעבר הרס של מעטפת המיאלין הוא מורכב ותלוי בהרבה גורמים, חלקם תוך תאיים, וחלקם סביבתיים.
    בראש ובראשונה הרס המיאלין גורם לפגיעה בהולכה העצבית. הדחפים החשמליים שעוברים בנוירונים עלולים להיחלש או להיעצר ולפגום בהובלת המידע ברשת העצבית.
    בנוסף, הרס המיאלין מותיר את התא חשוף לפגיעות נוספות. אחת מהן היא פגיעה בפעילות המיטוכונדריון, אברון תוך תאי שאחראי על יצירת אנרגיה. בהעדר אנרגיה מספקת התא יפסיק את פעילותו ויעבור תהליך מוות.
    פגיעה אפשרית נוספת היא אובדן האיזון של היונים בתוך התא, בעיקר בשל הצטברות עודפי נתרן שמשבשים את פעילות התא. חוסר האיזון הזה עלול להפעיל שרשרת אירועים שמובילה למוות תאי.

    חסר במיאלין יכול להיות תוצאה של תהליך פתולוגי, למשל כחלק ממחלת טרשת נפוצה שפוגעת באוליגודנדרוציטים, תאים שמייצרים מיאלין במערכת העצבים המרכזית. מחלה זו מלווה בתהליך דלקתי שיוצא משליטה ועלול אף הוא לפגוע ישירות בתאי העצב ולהוביל למותם.
    כמו כן, יש שסוברים שתאי העצב מתים מאחר ואין מספיק אוליגודנדרוציטים שיספקו להם את הפקטורים להם הם זקוקים. כך למשל, יש מחסור בגורמי גדילה והישרדות, תופעה שמובילה למוות תאי.
    לסיכום, תהליך המוות בעקבות הרס מיאלין מערב מכלול של גורמים. חלקם קשורים ישירות להרס המיאלין והשפעתו על תא העצב, וחלקם בעקיפין דרך תאי התמיכה ופקטורים בסביבת תאי העצב.

    2. עובי האקסון נמצא בהתאמה למהירות העברת המידע וההולכה העצבית. כלומר ככל שהאקסון עבה יותר כך ההולכה מהירה יותר. באקסונים עבים יש יותר נפח של תמיסת מלחים בה יכול הזרם החשמלי לעבור וכן נוצרת פחות התנגדות. זאת הסיבה לכך שתאי עצב שמעבירים מידע חיוני ודחוף, למשל בנוגע לצורך להילחם או לברוח מטורף, יהיו בעלי קוטר גדול במיוחד.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • יובל ליכטמן

    תערוכת המוח- כמה שאלות

    יקרתי בתערוכת המוח ויש לי כמה שאלות:
    כמה זמן חי תא עצב? (אין הגבלה?)
    האם אפשר להשתיל עוד תאי עצב בניתוח מוח ואז להיות יותר חכמים?
    האם לובסטרים באמת לא חשים כאב כששמים אותם במים רותחים? (קראתי איזה משהו על זה שהם יכולים לחוש שינוי פתאומי בטמפרטורה אבל לא חשים שינוי הדרגתי, זה נכון?)
    איך תא העצב יודע מה המשמעות של השדר שמגיע אליו? איך הוא יודע שהעין ראתה עץ רק על סמך 'חשמל וכימיה'?
    למה מכות חשמל גורמות לשיכחה? (כי זה הורג תאי עצב?)
    האם האשליות האופטיות יעבדו על אדם שהיה עיוור וחזר לראות? (לא, כי המוח שלו לא יניח הנחות על סמך ניסיון עבר, כי אין לו ניסיון עבר?)
    תודה רבה !

    • עמודים