ג'ון קונווי (John Conway) הוא מתמטיקאי מפורסם שנולד בליברפול שבאנגליה בשנת 1937. הוא אהב להמציא משחקים מתמטיים משעשעים, שגולת הכותרת שלהם הייתה "משחק החיים", (The Game of Life). המשחק הומצא במהלך שנות הששים והתפרסם בציבור הרחב בשנת 1970, אחרי שמאמר עליו הופיע בכתב העת "סיינטיפיק אמריקן".
את "משחק החיים" משחקים על לוח משבצות שגודלו סופי. כל משבצת נחשבת יחידה אחת, שקרויה "תא". תא יכול להיות במצב של "חיים" או "מוות". לצורך העניין נקבע שתא חי הוא תא מושחר, ואילו תא ריק נחשב מת. לכל תא יש שמונה תאים שכנים שצמודים אליו, כולל התאים הצמודים באלכסון.
להורדת היישום לחצו כאן
כללי משחק החיים
המשחק מתחיל ממצב התחלתי כלשהו שבו חלק מהתאים בלוח חיים וחלקם מתים, בהתאם למה שקבע המשתמש מראשץ במהלך המשחק מצב הלוח משתנה על פי שורה לא ארוכה של כללים שקובעים מה קורה לתאים בכל זמן נתון. את המצב של הלוח בזמן נתון נכנה "דור".
בכל "דור" נולדים ומתים תאים, לפי הכללים הבאים:
לידה: תא מת ייוולד אם יש לו בדיוק שלושה שכנים חיים.
מוות: תא חי ימות בשני מקרים:
1. אם יש לו שכן חי אחד בלבד או פחות הוא ימות מבדידות.
2. אם יש לו ארבעה שכנים חיים או יותר הוא ימות מצפיפות יתר.
המשחק מבוסס על שינויים בלוח, כך שבכל דור או נקודת זמן הלוח משתנה לעומת הדור שקדם לו. שימו לב שהשינויים בכל התאים מבוססים תמיד על המצב שהיה בדור הקודם. ובמלים אחרות, לפני שמשנים את התאים יש לחשוב על כל השינויים – לידות, מוות, הישרדות – בכל רחבי הלוח. חשוב להקפיד על כך, כי אחרת השינויים המתבקשים במצב מסוים לא יהיו חד-משמעיים.
כשקונווי המציא את המשחק הוא בחר את החוקים בזהירות רבה ובחן הרבה אפשרויות נוספות. האפשרויות הפחות מוצלחות שניסה גרמו לתאים למות מהר מדי או הניבו לידות רבות מדי של תאים חדשים. בסופו של דבר בחר קונווי בחוקים שנראו לו פחות או יותר מאוזנים.
אתם מוזמנים לשחק בעצמכם במשחק החיים ולנסות לגלות את ה"גורלות" השונים האפשריים של המשחק: הכחדה (כשמצב התחלתי נמחק לגמרי כעבור כמה דורות), התייצבות (מצב קבוע או מחזורי), דאייה (מצב התחלתי שזז על גבי הלוח כמו דאון) או חיים אינסופיים.
בעזרת התוכנה, שנוצרה באדיבותו של אדווין מרטין (Edwin Martin) תוכלו לשחק במשחק החיים.
בתיבה הראשונה מימין קובעים את גודל המשבצות:
גדול=Big; בינוני=Medium; קטן=Small
בתיבה השנייה קובעים את מהירות ההרצה:
לאט=Slow; מהר=Fast; מהר מאוד=Hyper.
הלחצן Stop מפסיק את ההרצה והלחצן Next מראה את הדור הבא.
בתיבה האחרונה אפשר למחוק את הלוח (Clear) או לבחור בכמה צורות, כגון דאונים ועוד.
ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
