שפעת החזירים נולדה במקור כזן שפעת ייחודי לחזירים. לאחר מכן עבר הנגיף התאמה לבני האדם בתהליך שנקרא העברה גנטית רוחבית
נגיפים יכולים לעבור התאמה ולהדביק מינים חדשים באמצעות העברה גנטית רוחבית. באמצעות העברה גנטית רוחבית, נגיפים שהתפתחו בחזירים, למשל, יכולים לקבל מטען תורשתי מזני השפעת של בני אדם - ולהתחיל להדביק גם אותם. תהליך דומה התרחש גם בשפעת העופות ובמחלות אחרות שעברו מבעלי חיים לבני אדם.
הסרטון ממחיש כיצד מתרחשת העברה גנטית רוחבית:
העברה גנטית: אופקית או רוחבית
העברה גנטית היא תהליך של העברת גנים מזן אורגניזם אחד לזן אחר. אנו מכירים את התופעה בזנים השונים של נגיף השפעת, אך היא קיימת גם בחיידקים. עם זאת, לא ידוע על העברה גנטית בתאים אאוקריוטיים, המכילים גרעין ואברונים, למעט מצבים של הדבקה ויראלית. ההעברה יכולה להתרחש גם בין זנים רחוקים זה מזה, כפי שאפשר לראות כשעמידות לאנטיביוטיקה עוברת לעיתים בין שני חיידקים שונים.
העברה גנטית יכולה להיות אופקית או אנכית. העברה אנכית היא תורשה, כלומר העברת חומר גנטי מהורה לצאצאיו, והיא צורת ההעברה הגנטית הנפוצה ביותר. בההעברה אופקית, החומר התורשתי עובר בין שני יצורים שאין ביניהם קרבה משפחתית, ובלי שמעורב בכך הליך רבייה.
היתרון שבהדבקה
בסרטון נראים שני זנים של וירוס השפעת שקיימים באוויר – האחד שפעת אנושית והשני הוא נגיף של שפעת חזירים. כששני הזנים נפגשים במערכת הנשימה, הם עשויים להתאחות ולהחליף ביניהם קטעי DNA. בדרך כלל מדובר בהחלפה סטטיסטית של מקטעים, אך אם ה-DNA החדש מאפשר לנגיף החזירי להדביק גם בני אדם, הוא זוכה ביתרון. כמות ההדבקות הפוטנציאליות שלו גדלה, והוא מתפשט בין בני האדם. היות שמדובר בנגיף "חדש", המערכת החיסונית האנושית אינה מכירה אותו, ואנשים נדבקים בו יחסית בקלות. איחוי כזה בין שני וירוסים הוא מאורע נדיר מאוד שייחודי לוירוסים מסוימים, ביניהם וירוס השפעת מסוג A.
העברה רוחבית יכולה להתקיים גם כששני נגיפים שונים פולשים לאותו תא. קטעי ה-DNA שלהם מתערבבים, ונוצרים וירוסים חדשים שהם מעין הכלאה בין השניים. הכלאה כזו יכולה לתת לוירוס החדש יתרון בהתמודדות עם מערכת החיסון, שלא מכירה אותו בצורתו זו.