כאשר מנדל הגה את עקרונות הגנטיקה לפני כ-150 שנה, הוא הניח מספר הנחות עליהן ביסס את מסקנותיו. למזלו (ומזלנו) המודל שהוא בחר ציית לחוקים אלו. עם השנים החלו להופיע כל מני מקרים שלכאורה לא צייתו לחוקי מנדל, כמו תכונות מרובות אללים, קו-דומיננטיות ועוד. עם גילוי ה-DNA והבנת הבסיס המולקולרי של הגנטיקה, סטיות אל מחוקי מנדל הובנו היטב. המצגת שלפנינו מתארת מספר דוגמאות לסטיות מחוקי מנדל.
מצגת זאת הופקה בידי צוות אתר דוידסון אונליין
המצגת מבוססת על מצגת שהוכנה על ידי אלון וולנר מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון וייצמן
המצגת עוסקת במספר דוגמאות למצבים שאינם מצייתים לחוקי מנדל בצורה מדוייקת. אלו מצבים בהם לא מתקיים מצב של גן אחד לתכונה אחת. דוגמא מצויינת לכך היא יצירת צבע על ידי פיגמנט, כך שיכולים להיווצר אדום ולבן, אך יכול להיווצר גם השילוב בינהם (ורוד). התוצרים מצייתים לחוקי הסגרגציה וההתפלגות של מנדל, אך התוצרים אינם מצייתים ליחסים המנדלים, וזאת בגלל שהם אינם מקיימים את העיקרון של גן אחד פנוטיפ אחד.
דוגמא מצויינת נוספת היא גנים קטלניים. גם כאן חוקי מנדל היסודיים מתקיימים, אך יחסי מנדליינים לא מתקבלים משום שההומוזיגוט אינו שורד את ההריון ולכן לא נכנס לסטטיסטיקה. ניתן באופן תאורטי לומר כי במצב כזה קיים הומוזיגוט, רק שהוא פשוט מת...
עם התקדמות הגנטיקה והביולוגיה המולקולרית, נמצאו ההסברים תופעות אלו והובן כי ההנחות הפשטניות שמנדל התבסס עליהן, אינן מדוייקות. התאוריה של גן אחד לתכונה אחת אינה נכונה, ישנם גנים שעוברים סגרגציה ביחד (תאחיזה) וכו'. במצגות הבאות נסביר את התופעות הללו.
מאת: ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
