אותה הסצנה חוזרת על עצמה שוב ושוב: תיקן מעופף פנימה, ובבת אחת מערער את שלוות הנפש של כל בני המשפחה. למה אנחנו מגיבים ככה? מה מפחיד אותנו ביצורים האלה?
תיקנים, הידועים גם בכינוי ג'וקים, הם הם לא ארסיים, אין להם עוקץ או שיניים חדות, והם בהחלט מפחדים מאיתנו הרבה יותר משאנחנו מפחדים מהם. למה אנחנו כל כך נרגשים ומבוהלים לפגוש בהם? מחקרים מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, החוקר את השורשים של לדפוסי התנהגות מסוימים, הניבו כמה תובנות מעניינות.
מזעזעים נשים וגברים במידה שווה. סוגים שונים של תיקנים | מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל
מגעיל ברמה מפחידה
פחד מתיקנים נתפס כסוג קיצוני של גועל, שבפסיכולוגיה אבולוציונית מוגדר כהימנעות ממזיקים או ממחלות. ייתכן שזה בדיוק הגורם לפחד - הרצון שלנו להימנע מנשאי מחלות, כמו תיקנים וחרקים אחרים. אפשרות נוספת היא הפחד המובנה בנו מיצורים שונים מהותית מאיתנו, כמו מרבה רגליים, סרטנים או נחשים. מדובר במנגנון שמגן עלינו מיצורים שעלולים לסכן אותנו. הוא קיים משום שאיננו יכולים לשמור בזיכרון התורשתי שלנו תמונות של כל יצור שעלול להיות ארסי או להעביר מחלות, אבל בהחלט אפשר לשמר בו מאפיינים כלליים כמו ריבוי רגליים או מבנה גוף מוארך.
מחקר שהשווה את הפחד מתיקנים בין המינים העלה שיש שיעורים דומים של פחד מהם בגברים ונשים. כשהשוו את הפחד לפי אזורים שונים בעולם עלה שביפן שיעור הפוחדים מתיקנים הוא הגבוה ביותר, ואילו בהודו הוא הנמוך ביותר. ייתכן שההבדלים ההלו הם תוצאה של רמת ההיגיינה שונה במדינות הללו, המשפיעה על מידת החשיפה לתיקנים. ככל שניחשף לפחות מהם, כך הם יראו לנו מפחידים יותר.
עם זאת, רוב העדויות מצביעות דווקא לכיוון הסביבתי, ולא התורשתי. קיימות ראיות חזקות לכך שמדובר דווקא במנגנון התניה, כלומר מצב שבו ילדים מחקים את התנהגות הוריהם או את סביבתם. במחקר אחד הגישו לילדים ולמבוגרים כוס מיץ שהוצא ממנה תיקן. בזמן שהמבוגרים נגעלו, אף על פי שנאמר להם שהוא חוטא היטב לפני כן, לילדים לא היה קושי לשתות את המיץ לרוויה. מחקר אחר הראה קשר בין הפחד של ילדים מתיקנים לבין הפחד שההורים שלהם חשים כלפיהם.
אם כן, הסיבה העיקרית לפחד הלא רציונלי הזה היא ככל הנראה סביבתית ביסודה, אך ייתכן שחדר אליה גם קורטוב של יסודות אבולוציונים, כמו הפחד מהשונה והימנעות ממחלות.
יובל סגל חושב לאמץ חיית מחמד. האם מכון דוידסון ישכנע אותו לאמץ את התיקן הלוחש? או אולי תיקן אחר?