ראשית אציין שאינני מוסמך בענייני בריאות הציבור, ולכן התשובה אינה מהווה מענה מוסמך לשאלה. כמוכן, לאנשים בעלי רגישויות מיוחדות לאור (נדיר) קיימות הנחיות ייעודיות. יחד עם זאת, אנסה לתת תמונת מצב המסבירה מדוע השאלה רלוונטית.
מספר מחקרים רפואיים מעידים על כך שבמאה האחרונה קיימת מגמת עלייה בשכיחותם של סוגי סרטן מסוימים. איתור מגמה זו יכול להיות תוצאה של עלייה ביכולת האבחון של מקרי הסרטן, או לנבוע מסיבות אחרות. אחת מהאפשרויות היא שמאפייני אורח החיים המודרני (השונים מהתנאים בהם חי האדם בעשרות אלפי שנות קיומו), משפיעים על בריאותינו. בין ה"מועמדים המפוקפקים" ניתן למצוא שינויים בתזונה, חשיפה לזיהומים, תאורה בשעות החשיכה ושינויים בשעות הפעילות שלנו. בנוסף ניתן למצוא ברשימה "חשודים" הקשורים למידת חשיפתנו לקרינה מסוגים שונים; תחת קטגוריה זו נמצא את האנטנות והמכשירים הסלולארים וגם את הנורות הפלואורסנטיות.
נתאר בקצרה את מנגנון הפעולה של נורות פלואורסנטיות: ההמרה של אנרגית חשמל לאנרגית אור מתרחשת באופן דו-שלבי. ראשית, זרם החשמל מאפשר יינון של גז הכלוא במנורה. המולקולות המיוננות אינן יציבות ומיד קולטות אלקטרון חלופי מזרם החשמל. ירידת האלקטרון אל האורביטל בו הוא מיוצב, מתורגמת אנרגטית לפליטה של פוטון באורך גל של אור אולטרא סגול (UV), אשר הינו בלתי נראה לעין. בשלב השני הפוטון האולטרא-סגולי נקלט בחומר פלואורסנטי המצוי גם כן בפנים המנורה, ומקפיץ אלקטרון באופן רגעי לאורביטל אנרגטי יותר. בזמן שאלקטרון זה חוזר אל האורביטל בו הוא מיוצב נפלט פוטון באורך גל המצוי בתחום האור הנראה. זהו השלב הפלואורסנטי = קליטת אנרגיה מפוטון, ותרגום חלק ממנה לפליטת פוטון באורך גל ארוך יותר. האור הנראה הנוצר במנורה פלואורסנטית משתנה בהתאם להרכב החומרים הפלואורסנטים שבהם נעשה שימוש, אך ככלל אין הוא שונה במאפייניו מהאור המופק ממנורות ליבון. הקרינה הייחודית של מנורות פלואורסנטיות, היא הקרינה האולטרא סגולה שמקורה בשלב הראשון שתואר.
סוגים שונים של נורות פלואורסנטיות (מימין, צולם על ידי קריסטיאן טאובה, משמאל, על ידי קווין רקטור).
אנו נחשפים לקרינה האולטרא סגולה באופן יומיומי שכן היא חלק מאור השמש. למרות שבגופינו מנגנוני התמודדות (יש האומרים שבכל יום נוצרות ומתוקנות עד כ-20,000 מוטציות בחלק מתאי הגוף), אין כיום ספק לגבי יכולתה של קרינה זו ליצור מוטציות ב-DNA שבתאי גופינו ובתוך כך במקרים מסוימים גם לגרום ליצירה של מחלת הסרטן. יחד עם זאת, רמת הקרינה ממנורות פלואורסנטיות היא כה נמוכה ביחס לזו הקיימת באור יום, עד שיום שלם תחת מנורות פלואורסנטיות הינו שקול (מבחינת מידת החשיפה לקרינה) לדקה אחת של שהייה בחוץ. מאחר והקרינה כה נמוכה, קבעו ב-FDA ("מכון התקנים" של המשרד האמריקני לבריאות הציבור), שאין צורך לקבוע תקן מיוחד לייצור / עיצוב תכונות הנורות הפלואורסנטיות. יחד עם זאת, בשיתוף עם החברה האמריקאית להנדסת תאורה (IESNA) קבעו סף עליון של רמת קרינה, אשר מעליו ניתן לשווק את הנורה רק בתוספת אזהרה על גביה.
לא קיימים מחקרים המראים התאמה מובהקת בין חשיפה למנורות פלואורסנטיות לעלייה במקרי סרטן, וניתן לומר שככל הנראה המנורות הפלואורסנטיות אינן גורם מרכזי לעלייה זו. יחד עם זאת, הן אכן מפיצות כמות זעירה של קרינה "בעייתית". כאמור, לפי ה-FDA ניתן להשתמש בבטחה במנורות פלואורסנטיות, אך למי שמעוניין מוצעות כמה דרכים להפחית את הקרינה. רק ליתר ביטחון:
- מומלץ להשתמש בנורות חדישות אשר הינן בעלות פילטרים (לרוב מטרת הפילטרים לעצב או להכווין את האור אך הם גם מסננים קרינת UV).
- אם שמים אהיל סביב המנורה - הוא פועל כמסנן קרינה לכל דבר.
- קיימות נורות פלואורסנט שנראות בצורה של נורת ליבון, זוהי מעטפת כפולה שמסננת את הקרינה גם היא.
- עדיף לשהות במרחק הגדול מ-30 סנטימטרים מהנורה. ובכלל, ככל שהמרחק גדל כך הקרינה דועכת.
אני מזכיר - המלצות אלה אינן חובה, אלא רק אמצעי למי שמעוניין לנקוט זהירות יתר.
רק אם חייבים (צולם על ידי אמילי ג'ונסון).
מאת: דניאל בן-הלוי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
