התפרצויות געשיות התרחשו פעם על כדור הארץ בקצב תדיר מאוד ומאות ואלפי מגה טונות של פחמן דו"ח נפלטו לאטמוספרה.
המדובר בתקופה מאוד קדומה כשפני כדור הארץ היו מאוד חמים בגלל פגיעה של מאות מטאוריטים בכדור הארץ.
התפרצות געשית, התמונה לקוחה מויקיפדיה.
גם היום הרי געש פולטים פחמן דו-חמצני אך בקצב איטי יותר, וקצב זה בטל לעומת קצב הפליטה משריפת דלקים מאובנים; אך הרי הגעש אינם המקור הטבעי היחיד לפחמן דו-חמצני.
הטבע מגלגל כמויות של פחמן דו-חמצני העולות 20 מונים על שריפת דלקים מאובנים: תהליכי נשימה של הביוספירה ושריפות טבעיות פולטות פחמן דו-חמצני רב לאטמוספירה.
הנקודה החשובה היא שכמות פחמן דו-חמצני בסדר גודל דומה נקלטת חזרה במספר אופנים:
פחמן דו-חמצני נבלע בהטמעה שעושים צמחי היבשה והאצות בים.
בים עצמו מתמוסס פחמן דו-חמצני, ההופך לקרבונט, ובבלייה טבעית של מינרלי יסוד סידן מגיב עם קרבונטים ליצירת גיר.
הבעיה היא שהתוספת שאנו מוסיפים אינה נספגת ומתווספת לפחמן הדו-חמצני שבאוויר שנה אחר שנה, וכמות זעומה (יחסית) זו היא שמגבירה אט-אט את לכידת החום באטמוספרה.
זיהום אויר, התמונה לקוחה מויקיפדיה.
מאת: אמיר טל
מחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.