נוסח השאלה המלא: אני נמצאת בבידוד לצורך טיפול ביוד רדיואקטיבי, בכמות של 100 מיליקירי. נאמר לי שקצב הדעיכה של החומר הוא 8 ימים. האם המקומות בהם נגעתי יהיו בטוחים לאחר 8 ימים?

קודם כול חשוב להבהיר שהאתר מספק מידע וידע בנושאים מדעיים והוא אינו מתיימר לייעץ או להמליץ בנושאי רפואה ובריאות.

זמן מחצית חיים פירושו הזמן בו מחצית מהגרעינים הרדיו-אקטיביים יתפרקו, גודל זה תלוי רק בקבוע ההתפרקות של החומר והוא קבוע לכל איזוטופ רדיואקטיבי.
יש לשים לב שערך זה אינו זהה ל"זמן מחצית החיים הביולוגי" המוגדר כזמן שלוקח למחצית מכמות החומר הרדיואקטיבי שהוחדר לגוף לצאת ממנו. בניגוד למספר הראשון שהוא קבוע הרי שהמספר השני תלוי בפרמטרים ביולוגיים שונים והוא משתנה מאדם לאדם.

לגבי שאלת הסיכון אני ממליץ לך לדבר עם הרופא המטפל, הוא הסמכות בנושא.


התמונה נלקחה מויקיפדיה

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

5 תגובות

  • דני

    פגיעה בסביבה

    מה בקשר לפגיעה בסביבה
    האם החומר הרדיואקטיבי מתפשט באוויר? האם האוויר שהחולה פולט מסוכן? האם האדים של השתן גם רדיואקטיביים ומתפשטים באוויר? האם מותר להפעיל מזגן בחדר? האם החומרים ישקעו במזגן וייפלטו במועד אחר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מתפנה בשתן

    היוד מתפנה בשתן, ולא בנשימה.

  • עמי בכר

    100 מיליקירי?

    האם המינון אינו גבוה מאוד?
    בבדיקות מעבדה פשוטות אנחנו משתמשים בחמישה סדרי גודל פחות.

  • מאיר ברק

    אני מפנה אותך לקישורים בנושא

    ראשית שים לב שהערך 100 מיליקירי הופיע בשאלה ולא בתשובה.
    האם הפונה בשאלה באמת קיבלה מינון כזה? אננו יכולים לדעת.
    בכל מקרה הערך קיים בספרות המקצועית.

    על פי הספרות טיפול רגיל מורכב מקפסולה המכילה יוד רדיואקטיבי במינון של 4-5 מיליקירי, כפי שמופיע בקישור הראשון (חוברת מידע לטיפול ביוד רדיואקטיבי).
    הקישור השני מביא מאמר רפואי משנת 1997 המתאר טיפולים במינונים של 30-100 מיליקירי.

    קישורים:
    חוברת מידע לטיפול ביוד רדיואקטיבי
    http://www.hadassah.org.il/NR/rdonlyres/4420F310-F6CE-4F5F-B1D2-755A25A1...

    מאמר רפואי 1997
    http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type3/97-01-02a.pdf

  • צבי פלטיאל

    יוד רדיואקטיבי, זמן מחצית חיים, טיפול ביוד

    טיפול ביוד ניתן בדרך כלל לצורך דיכוי בלוטת התריס (נקראת גם בלוטת המגן). הטיפול ניתן ע"י שתית מים בהם מומס היוד. החומר מתרכז בבלוטה.
    כדאי להבין כמה עובדות נוספות בהקשר זה:
    א) היוד נמצא בגוף (בעיקר בבלוטה) ומופרש במשך הזמן בעיקר בשתן. כך שדברים בהם את נוגעת לא אמורים להזדהם בזיהום רדיואקטיבי. לכן גם מתבצע איסוף שתן במשך מספר ימים, היות שבו מתנקזת בסופו של דבר כמעט כל כמות החומר הרדיואקטיבי.
    ב) אכן זמן מחצית החיים הפיזיקאלי הוא 8 ימים. מכאן שכעבור 8 ימים תיוותר רק מחצית כמות החומר הרדיואקטיבי, כעבור 16 יום רק רבע, כעבור 24 יום רק שמינית וכך הלאה. ואולם כמויות אלה מתייחסות גם ליוד הרדיואקטיבי בגוף וגם לזה שהופרש ממנו. לכן, זמן החיים הביולוגי לגבי כמות היוד הרדיואקטיבי בגוף קצר יותר ובניגוד לזמן מחצית החיים הפיזיקלי הוא תלוי בהרכב הכימי של החומר שהכיל את אטומי היוד.