האם מדורה רגילה פוגעת בשכבת האוזון?

שכבת האוזון מצויה בערך במרכז שכבת האטמוספרה. היא נקראת סטרטוספרה, והיא מכילה ריכוז גבוה יחסית של מולקולות O3 - המורכבות משלושה אטומים של חמצן, בניגוד למולקולת החמצן שאנחנו נושמים, O2. בגלל שהשכבה הזו מסוגלת לסנן את הקרינה האולטרה סגולה המגיעה מהשמש, תוך שהיא בולעת קרינה באורכי גל של כ 300 ננומטר ביעילות של עד 99%, שכבת האוזון חשובה מאוד לקיום חיים על פני כדור הארץ.

ישנם גורמים טבעיים שונים היכולים לפגוע בשכבת האוזון, ורובם אינם בשליטתנו. לעומת זאת, יש מספר גורמים מעשי ידי אדם היכולים לפגוע בשכבת האוזון. למשל, תרכובות כלור-פלואור-פחמן (Chlorofluorocarbon) הידועות גם כ cfc, היו מצויות עד לא מזמן בגז מזגנים, ובחומרים נוספים. חומר המשמש ליצירה של ה-cfc, הפחמן-4-כלורי, מזיק גם הוא לשכבת האוזון. בנוסף, התרכובת מתיל ברומיד, המשמשת לעיתים קרובות חקלאים בתהליך הדישון, פוגעת בשכבת האוזון. 

סימולציית מחשב של החור באוזון מעל אנטארקטיקה | מקור: נחלת הכלל, ויקיפדיה

נוסיף עוד קיסם למדורה

מדורה רגילה של עצים בלבד לא אמורה לפגוע בשכבת האוזון, בטח לא בצורה הניתנת למדידה. אך שכבת האוזון אינה הגורם היחידי החשוב באקלים, אפקט החממה חשוב מאוד אף הוא. שרפה של פחם, נפט ותוצריהם גורמת לפליטת גזי חממה - בעיקר של פחמן דו-חמצני. גז חממה חשוב נוסף הוא מתאן הנפלט בכמויות גדולות ממערכת העיכול של מעלי גרה.

גזי החממה יוצרים מצב בו קרינה אינפרא אדומה (חום) הנפלטת מכדור הארץ אינה משתחררת לחלל אלא מוחזרת חזרה לפני השטח ומחממת אותו. שרפות ענק של יערות עד בדרום אמריקה (על מנת לפנות שטח לבנייה) נחשבות כתורמות משמעותית לאפקט החממה.

סביר שמדורה אחת תורמת במידה זניחה לאפקט החממה הגלובלי, אך היא בהחלט יכולה לתרום לזיהום האוויר המקומי. ואכן, כשיש בארץ הרבה מדורות בו-זמנית, כמו בערב ל"ג בעומר, זיהום האוויר בארץ גבוה משמעותית לשאר ימות השנה.