ישנם עדיין כאלו הזוכרים שלפני זמן לא רב, טרם העידן האלקטרוני, היו מכונות כתיבה.
כאשר האחרונות הומצאו (1874 ע"י שולס (Sholes)), הטכנולוגיה שלהן עדיין הייתה בחיתוליה ולכן מי שניסה להקליד מהר גילה ששתי זרועות סמוכות היו מתנגשות אחת בשנייה בזמן ההקלדה.
[למי ששכח: במכונת כתיבה, לחיצה על מקש גורמת להתרוממות זרוע שבקצה האות המבוקשת עד למגע שלה בסרט דיו המשאיר סימן על גבי הנייר].
הסידור של מקלדת qwerty נקבע על נפיצות השימוש באותיות סמוכות בשפה האנגלית והקטינה את הסיכוי להתנגשות זרועות למינימום.
המושג qwerty פשוט מציין את סידור 6 האותיות הראשונות בצד שמאל למעלה של המקלדת.
התמונה נלקחה מויקיפדיה
הרבה שנים לפני המצאת המחשב כבר הצליחו להתגבר על הבעיות הטכנולוגיות של התנגשות זרועות מכונת הכתיבה וב 1936 המציא דווראק (פרופסור לחינוך) סידור אלטרנטיבי והרבה יותר יעיל הקרוי: Dvorak Simplified Keyboard.
סידור זה הוכיח את עצמו כיעיל ומהיר הרבה יותר ויש כיום אנשים המשתמשים בו.
במקלדת דווראק 10 האותיות עליהן מונחות האצבעות הן 10 האותיות הכי שמישות באנגלית:
AOEUI-DHTNS
5 הימניות הן העיצורים הנפוצים ו5 השמאליות הן 5 התנועות.
התמונה נלקחה מויקיפדיה
במקלדת דווראק ניתן להקליד כ 400 מהמילים הנפוצות באנגלית בלא שאצבעותיך יעזבו את השורה המרכזית עליהן הן מונחות; במקלדת qwerty לעומת זאת המספר יורד ל100.
חישובים הראו שהשורה המרכזית עושה כ 70% מהפעולות במקלדת דווראק ורק 32% במקלדת qwerty.
אם כך מדוע מקלדת דווראק לא כבשה את השוק בסערה?
(1). יש מחקרים שמראים שהסידור ממש לא משנה, מי שמקליד מהר יקליד כך בכל סידור ומי שמקליד באופן טבעי לאט - מקלדת דווראק לא תעזור לו.
(2). לגבי הציבור הרחב כנראה שקשה לשנות הרגלים ישנים.
(3). שביעות רצון של הרוב ממהירות ההקלדה הנוכחית (גם ככה הרבה לא מקלידים באופן עיוור).
(4). חוסר רצון של היצרניות לשנות את פסי הייצור.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
