Piltdown man hoax.
בתחילת המאה ה-20 הקהילייה המדעית חיפשה בשקדנות אחר ההוכחה החסרה ("חוליה חסרה בשרשרת") של מוצא האדם מהקוף.
צ'ארלס דוסון (Charles Dawson) היה עורך דין שחי בדרום אנגלייה ובתור תחביב עסק בחקר מאובנים.
ב 1908 הוא קיבל לידיו פיסת עצם שנמצאה ע"י פועלים שחפרו ליד העיירה Piltdown; פיסת העצם עוררה את סקרנותו והוא החל לחפור שם בעזרת אתור סמית וודוארד (Arthur Smith Woodward) שעבד במחלקה לגיאולוגיה של המוזיאון הבריטי.
ב 1912 הם מצאו באתר 2 חלקי גולגולת ועצם לסת; הם הסיקו שבגלל הקרבה של אותם חלקי עצם אחת לשנייה הם שייכים לאותו בעל-חיים. ההתרגשות הייתה רבה מכיוון שהמאפיינים של העצמות היו שילוב של אנטומיה הומאנית - של בני אדם (הגולגולת) ואנטומיה של קופים (הלסת).
1202404771.jpg)
חפירות ב plitdown, תמונה נלקחה מויקיפדיה.
ב1912 וודוארד הציג את הגולגולת השלמה בכינוס של האגודה הגיאולוגית בלונדון וקרא ליצור "איש פליטדאון" והעריך שחי לפני כחצי מליון שנה.
טענה זו עוררה פולמוס רב. חוקרים רבים טענו שההבדל הגדול בין מבנה הלסת לגולגולת מוכיח שהם הגיעו משני יצורים שונים אך לבסוף הצליח וודוארד לגרום לכך שהתגלית תרשם כמין חדש: Eoanthropus dawsoni שפירושו איש-השחר של דוסון (על שם המגלה בצירוף העובדה שהוא האדם הקדום ביותר)
בשנים שלאחר מכן התגלו עוד עצמות וגולגולת נוספות באתר אך אף אחת מהן לא הראתה את אותם מאפיינים.
ב1916 נפטר צ'ארלס דוסון וארתור וודוארד נותר לבדו להגן על הטענה.
במשך עשרות שנים "איש פליטדאון" הוכר בקהילייה המדעית כעובדה רשמית, אך ככל שהזמן חלף התגלו עוד ועוד ממצאים ואף אחד מהם לא דמה לגולגולת של "איש פליטדאון".
בשנת 1920 חוקר אנטומיה יהודי גרמני בשם פרנץ וידנראיך (Franz Weidenreich) טען כי מדובר בגולגולת אנושית בשילוב עם לסת של אורנג-אוטנג שהשיניים שלו שויפו, אך טענה זו לא זכתה לתגובה.
בשנת 1953 מדענים במוזיאון הבריטי העמידו את הגולגולת בסדרת ניסיונות מדעיים וגילו ע"י מספר בדיקות צולבות שבעוד שגיל הגולגולת מוערך ב 50,000 שנה הרי שגיל הלסת הוא כמה עשרות שנים בלבד! יותר מכך התברר שהלסת טופלה באשלגן די-כרומאט כדי לשוות לה מראה עתיק. החוקרים הסיקו שהלסת שייכת כנראה לאורנג-אוטנג ושהיא הוטמנה באתר החפירות בכוונה תחילה.
עד היום לא ברור מי אחראי לתרמית.
רוב החוקרים מאמינים שארתור וודוארד היה נקי כפיים. לעומת זאת האצבע המאשימה מפונת לצ'ארלס דוסון שאומנם לא הרוויח מכך כספית אך זכה בהכרה מדעית. יותר מאוחר התברר כי הוא כבר היה שותף בעבר בתרמיות של עתיקות.
דעות אחרות מצביעות על אנשים שונים, בין השאר על ארתור קונן דויל (הסופר שכתב את שרלוק הולמס) שגר בסמיכות והיה לו עניין רב במאובנים.
