דיבורים באוויר

כל סתיו, ציפורים בכל רחבי החלק הצפוני של כדור הארץ פורשות כנף ומתחילות לנדוד אל אזורים חמים יותר, שבהם הן יבלו את החורף. כל אביב הן עושות את אותו מסלול, בכיוון ההפוך. עופות גדולים, כמו חסידות ושקנאים, נראים לעיתים קרובות כשהם עפים במבנה בשמי הבוקר או הצוהריים. לעומתן, ציפורי השיר הקטנות יותר נודדות בדרך כלל בלילה, וחונות למנוחה במשך היום. ציפורים אלו גם חיות, לרוב, רק שנים בודדות, ולכן כל שנה שיעור ניכר מהן יוצא לנדידה בפעם הראשונה. איך הן יודעות לאן לעוף, איזה מסלול לבחור, כיצד להתחמק מסכנות? 

ההשערה הרווחת בקרב המדענים שחוקרים את נדידת הציפורים היא שהן נולדות עם הידע הזה – שהנדידה היא תוצאה של אינסטינקט הטבוע בהן, ומכוון אותן למקום הנכון. אבל ממצאים חדשים מעלים את האפשרות שבנוסף לכך, הן גם מקבלות מידע חשוב מחברותיהן לנדידה, מהמין שלהן – ואולי אפילו ממינים אחרים.

במחקר שהתפרסם לאחרונה, חוקרים מארצות הברית ניתחו קולות שהוקלטו בזמן הנדידה הלילית של ציפורים לאורך החוף המזרחי של צפון אמריקה, וגילו שציפורים ממינים שונים עפו זו לצד זו וקראו קריאות באותו זמן, יותר ממה שהיינו מצפים אם הן היו עפות באקראי. מה הן אומרות זו לזו? את זה אנחנו יכולים רק לנחש. 

הנתונים הראו שמינים מסוימים עפו יחדיו יותר זמן מהצפוי – נראה שהציפורים בחרו לבלות זו לצד זו, כשהן קוראות בקול. סבכי העולם החדש ממין Setophaga ruticilla | מקור: Andrew Dreelin

אינסטינקט זה לא כל הסיפור

החוקרים נעזרו בהקלטות של מעל 18,300 שעות של נדידה לילית, שנאספו מ-26 אתרים. הם זיהו את קריאותיהן של 27 מינים שונים: שני מינים של אנפות ו-25 מינים של ציפורי שיר ממשפחות שונות, ביניהן סבכי העולם החדש (Parulidae), קיכליים (Turdidae), פַּזָאיים (Icteridae) ודרורי העולם החדש (Passerellidae). "הן משדרות את הקולות שלהן אל השמיים, אולי חולקות מידע על מי הן ומה נמצא בהמשך", אמר בנג'מין ון דורן (Van Doren), שהוביל את המחקר, בריאיון לאתר נאוטילוס. 

בעזרת מודלים סטטיסטיים חישבו החוקרים כמה זמן אמורות הציפורים לעוף במרחק קצר זו מזו, אם הן עפות באקראי ומתחשבות רק בגורמים פיזיקליים, כמו הרים ועמקים או תנאי מזג האוויר. הנתונים הראו שמינים מסוימים עפו יחדיו משמעותית יותר זמן מהצפוי לפי המודלים, כלומר, נראה שהציפורים בחרו לבלות אחת ליד השנייה, כשהן קוראות בקול. מינים שאורך כנפיהם דומה נשמעו לעיתים קרובות יותר יחד – סביר שמינים אלו עפים בערך באותה מהירות, וכך הם יכולים לשמור על קשר רציף במשך שעות של נדידה. בנוסף, מינים בעלי קריאות דומות נטו לבלות יותר זמן אחד בקרבת השני. הציפורים לא הראו העדפה למינים מאותה משפחה כמוהן, ונראה שבחרו עם מי להתרועע על פי תכונותיו ולא על פי קרבה גנטית. עם זאת, ציפורי השיר לא נשמעו כשהן קוראות יחד עם האנפות. 

האם הקשרים בין המינים עוזרים לציפורים במהלך הנדידה הקשה, והמסוכנת לעיתים? ון דורן אומר שאין ספק שלציפורים יש אינסטינקט מולד לנדידה, "אבל נראה שזה לא כל הסיפור. העבודה שלנו מעלה את האפשרות שציפורי שיר נעזרות גם בקשרים חברתיים עם מינים אחרים במהלך הנדידה". 

מינים שונים נוהגים לחנות במהלך הנדידה באותם מקומות. במחקר קודם סבכון צהוב הכתר נתפס לרוב בקרבת פרטים ממשפחת דרורי העולם החדש | מקור: Gerald A. DeBoer, Shutterstock

חברים לתעופה, חברים למנוחה

מחקר קודם, שבו השתתפו חלק מהחוקרים החתומים על המאמר החדש, הראה שמינים שונים של ציפורים נוהגים לחנות במהלך הנדידה באותם מקומות, ואף שבים לחנות יחדיו שנה אחר שנה. החוקרים תפסו בעזרת רשתות ציפורים שהגיעו לנחות במקומות שונים, ובדקו אילו מינים נתפסים יחדיו. שלושה מינים שונים ממשפחת סבכי העולם החדש, למשל, נתפסו לעיתים קרובות מאוד באותו מקום בתוך פרק זמן של 45 דקות. נצפו גם קשרים בין ציפורים ממשפחות שונות, כמו הסבכון צהוב הכתר (Setophaga coronata) שנתפס לרוב בקרבת פרטים מהמין Zonotrichia albicollis, ממשפחת דרורי העולם החדש.  

להפתעתם, החוקרים גילו שהמינים שהציפורים התרועעו איתם באזורי החנייה שלהם לא היו אותם מינים שקריאותיהם נשמעו יחד בזמן התעופה הלילית. "זו תוצאה מעניינת", אמרה ג'וֹלי דה-סימון (DeSimone), שחתומה על שני המאמרים, בהודעה לעיתונות. "זה מצביע על האפשרות שציפורי השיר מארגנות מחדש את הקשרים החברתיים שלהן כשהן עוברות בין תעופה לחנייה, עם קשרים בזמן תעופה שקשורים להתנהגות בתעופה ובניווט, וקשרים על האדמה שאפשר להסביר אותם טוב יותר בעזרת התנהגות דומה בחיפוש אחר אוכל". 

"המחקר הזה מעמיד בספק את הרעיון שהחזיק מעמד זמן רב, שלפיו ציפורי שיר נודדות לבדן, אך ורק על פי האינסטינקטים שלהן", סיכם ון דורן. "הבנה טובה יותר של ההשלכות של אותם קשרים חברתיים – לא רק עבור הנדידה, אלא גם עבור צדדים נוספים של חיי הציפורים – היא חשובה על מנת שנדע כיצד לעזור להן מול הסיכונים שניצבים בפניהן בעולם המשתנה".