מהנגב לתוכנית ארטמיס:
השבוע בחלל

בדרך לירח עוברים במצפה רמון

חמש חברות הזנק ישראליות נבחרו להשתתף בתוכנית EXPAND, המאיץ שמובילות חברת   Creation-Space וקהילת החדשנות Tech7. החברות יקבלו ליווי עסקי ומקצועי לפיתוח מיזמים בתחום החלל, בתקווה שהוא יסייע להן להגיש הצעות לתוכנית ארטמיס של סוכנות החלל האמריקאית, שבמסגרתה מתכננת נאס"א לשוב ולהנחית בני אדם על הירח בשנים הבאות.

חמש המשתתפות במאיץ נבחרו מתוך יותר מחמישים חברות שהגישו מועמדות. הן ישתתפו בתוכנית ליווי במשך הקיץ, ויקבלו ממומחים מישראל ומהעולם הדרכה בבניית תוכנית עסקית בתחום החלל, בגיוס משקיעים, בעבודה מול רשויות ועוד.  בספטמבר הן אמורות להציג את התוצרים שלהן באירוע עם משקיעים ועם נציגי קהילת החלל הישראלית, שבו תוכרז החברה הזוכה. היא תקבל מענק של 100 אלף שקלים לפיתוח המוצר שלה, וכל חמש החברות ימשיכו לקבל ליווי מקצועי של צוות המאיץ במשך כשנה, במקביל לפתיחת המחזור השני של התוכנית לחברות נוספות. בהפעלת המאיץ שותפים גם ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב, קרן ההשקעות האמריקאית CreationsVC, וסוכנות החלל הישראלית, המלווה את הפרויקט.

החברות שנבחרו הן Tedence Space, המפתחת פלטרפורמה רפואית חדשנית לאבחון מחלות ומצבים רפואיים על סמך מדידות של שדות מגנטיים וחשמליים חלשים במיוחד; חברת Omnidrill, המפתחת טכנולוגיות רובוטיות לעבודות תת-קרקעיות; חברת Inhayle המפתחת טכנולוגיות לחיטוי משטחים לבתי חולים ומקומות אחרים, ועשויה להיות שימושית גם בתחנות חלל, למשל; חברת NOVAlert המפתחת חיישנים שיוכלו להתריע על מצבים פיזיולוגיים כמו אירוע רפואי או עייפות בלי מגע ישיר בגוף אלא באמצעות הטמעה בבגדים; וחברת OASIX המפתחת מערכת לחימום וקירור מבנים עם טכנולוגיה חדשנית לאגירה תרמית.

"תחום החלל בישראל החל להתרחב לאחרונה מעבר למומחיות בתחום הלוויינות, וניתן לראות ניצנים של פעילות גם בפיתוח טכנולוגיות התומכות בחקר החלל העמוק ובקיום חיים אנושיים מעבר לכדור הארץ. כבר לא מדובר רק בהרפתקאות מדעיות מרתקות, אלא גם בהזדמנות אדירה להתקדמות טכנולוגית וחברתית", אמר מנכ"ל Creation-Space, ד"ר רואי נאור. "ישראל, בזכות יכולותיה הייחודיות ורוח היזמות שמאפיינת אותה, יכולה ליהנות מתפקיד מרכזי במאמץ הגלובלי הכה-חשוב לעתיד האנושות".

להביא את החלל לנגב. טקס ההכרזה על החברות שנבחרו למאיץ, במצפה רמון. מימין: אליה וינטר, ראש מועצת מצפה רמון, אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית, אורן חפץ, מנהל פרויקטים בג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב ורואי נאור, מנכ"ל Creation-Space | צילום: רז תל חי, Creation-Space

הצרות של בואינג בחלל

חללית סטארליינר של חברת בואינג אומנם הגיעה לתחנת החלל הבינלאומית בטיסה המאוישת הראשונה שלה, אבל התקלות הרבות שליוו אותה עדיין לא נפתרו, ולפי שעה הוחלט לדחות לפחות בשבוע נוסף את חזרתה לכדור הארץ, לא לפני 26 ביוני. החללית, שהביאה לתחנה שני אסטרונאוטים של נאס"א, בארי וילמור (Wilmore) וסוניטה ויליאמס (Williams), סבלה מדליפת הליום עוד לפני השיגור, אך בואינג וסוכנות החלל האמריקאית, החליטו לשגרה בכל זאת. במהלך הטיסה לתחנת החלל התגלו דליפות הליום נוספות, והחללית שהייתה אמורה לעגון בתחנה כשבוע תישאר שם כשלושה שבועות, אם לא יהיו דחיות נוספות, בתקווה שצוותי ההנדסה של בואינג ושל סוכנות החלל ימצאו פתרון לבעיית הדליפות.

ההליום בחללית משמש לדחיסת הדלק במנועי הכוונון, שמאפשרים לסובב את החללית סביב ציריה, ולכוון אותה לזווית הנכונה. מכיוון שבתנאי מיקרו-כבידה הדלק מרחף במכל, מזרימים למכל גז אינרטי, שאינו מגיב עם הדלק, כמו הליום, כדי לדחוס את הדלק עצמו לכיוון צינור היציאה מהמכל. דליפה משמעותית של הליום עלולה לגרום לפגיעה בכושר התמרון של החללית. עם זאת, לחללית יש לא פחות מ-28 מנועים כאלה, ורק חמישה מהם לא פעלו בעת הטיסה לתחנת החלל. ארבעה כובו בגלל דליפת הליום ואחד בגלל תקלה אחרת.

"אנו רוצים לתת לצוותים שלנו עוד קצת זמן לעבור על הנתונים ולנתח אותם, כדי לוודא שאנו אכן מוכנים לחזור הביתה", אמר סטיב סטיץ' (Stich), מנהל תוכנית הטיסות המסחריות של נאס"א. הוא הוסיף כי ארבעת המנועים הדולפים הוחזרו לתפקוד תקין, ו"אנו יכולים לסמוך עליהם לשאר הטיסה".

גם סגן נשיא בואינג, מרק נאפי (Nappi) אמר כי המנועים פועלים כעת, וציין כי מדובר בטיסת ניסוי של החללית, לכן השארתה עוד זמן בתחנת החלל היא "הזדמנות להבין טוב יותר את תפקוד המערכת בלי לחץ של זמן". הוא הוסיף כי חוץ מבעיית הדליפות החללית עמדה עד כה ב-77 מתוך 87 היעדים של משימת המבחן, והעשרה הנותרים ייבחנו בשלבי ההתנתקות מהתחנה והנחיתה עצמה.

רוצים עוד זמן לעבור על הנתונים. חללית סטארליינר המאוישת מתקרבת לעגינה בתחנת החלל | צילום: NASA

החור השחור שקם לתחייה

הגלקסיה הרחוקה-רחוקה SDSS1335+0728, השוכנת כ-300 מיליון שנות אור מאיתנו, לא עוררה עניין מיוחד בקרב אסטרונומים, עד לפני כחמש שנים. אלא שאז, בדצמבר 2019, הבחינו מדענים כי עוצמת האור שלה גדלה לפתע, והיא נשארה מוארת מאז. מדידות חוזרות והשוואות למדידות ישנות אישרו כי השינוי אכן אירע לפתע, ולא רק באור נראה: היא פולטת כעת קרינה תת-אדומה בעוצמה כפולה מקודם וקרינה על-סגולה בעוצמה גדולה פי ארבעה. בחודשים האחרונים גם נמדד זינוק של פי עשרה בקרינת הרנטגן שלה.  

צוות מדענים החוקר את התופעה במצפה הכוכבים האירופי הדרומי, ESO, הגיע למסקנה כי הסיבה להתבהרות הפתאומית היא פעילות של החור השחור הענקי שמרכז הגלקסיה, שהמסה שלו גדולה פי מיליון מהשמש שלנו. כשחור שחור בולע חומר מסביבתו, התאוצה של הגז והאבק שהוא שואב אליו גורמת לפליטת קרינה. החוקרים מציינים שלא מדובר באירוע חד-פעמי של בליעת כוכב שנקלע לסביבת החור השחור, כי אירועים כאלה נמשכים לרוב עשרות ימים, או מאות בודדות, ואילו הגלקסיה הזו מוארת ברציפות כבר יותר מארבע שנים.

בעבר היו תצפיות על גלקסיות "רדומות", שלאחר מכן נראו שוב פעילות. הפעם – כך נראה – זו הפעם הראשונה שאירוע כזה נתפס אצלנו ב"זמן אמת", אם כי שם הוא כמובן התרחש לפני מאות מיליוני שנים, מה שמאפשר לנו לחקור אותו לעומק.

התעוררות  החור השחור הענקי:

משחקים בלגו בחלל

אם האנושות אכן תתקדם בשלב כלשהו לשהייה ממושכת על הירח, יהיה צורך לפתח גם פתרונות למגורים שם. אחת האפשרויות לעשות זאת היא באמצעות בנייה מחומרים מקומיים, ואולי המפתח לכך יהיה לצקת את החומרים האלה לצורה נוחה, שכל ילד יכול לבנות ממנה בתים ושלל מבנים מודולריים אחרים. בסוכנות החלל האירופית, ESA, קיבלו השראה לרעיון מאבני הלגו המוכרות, וייצרו לאחרונה לגו חללי – בינתיים רק מספר זעיר של לבנים. מכיוון שאדמת ירח אמיתית קיימת על כדור הארץ רק בכמות מוגבלת מאוד, מהדגימות שאספו חלליות אפולו, חלליות לא מאוישות רוסיות ולאחרונה גם חלליות סיניות (הדגימות שאספה אחת מהם עדיין בדרך לכדור הארץ), החוקרים השתמשו באבקה ממטאוריט שהתגלה בצפון אפריקה בשנת 2000. את האבקה הזו ערבבו עם סימולנט של אדמת ירח – תערובת חומרים שיוצרה בכדור הארץ על בסיס ההרכב של אדמת הירח, או רגולית, על פי הדגימות שנאספו משם. את שני אלה ערבבו עם פולימר מתכלה בשם פולילקטיד (polylactide), ואת כל התערובת הכניסו למדפסת תלת-ממד. התוצאה שהתקבלה היא הדמיה של אבני לגו מאדמת ירח, שיהיה אפשר להדפיס גם שם מהאדמה המקומית, ולדברי המדענים גם להרכיב מהן בתים.

"הצוות שלי ואני אוהבים בנייה יצירתית, והגינו את הרעיון לחקור אם אפשר לייצר מאבק חלל לבנה דומה ללגו, כדי שנוכל לבחון טכנולוגיות בנייה שונות", אמר איידן קאולי (Cowley), קצין המדע של סוכנות החלל האירופית. "התוצאה מדהימה, ולמרות שהלבנים נראות אולי מעט מחוספסות מהרגיל, מה שחשוב הוא שכוח החיבור שלהן עובד, ומאפשר לנו לשחק ולבחון את העיצובים שלנו".

הלבנים המעטות של לגו חללי שיוצרו עד כה אינן מיועדות למכירה, אבל זה לא אומר שחברת לגו מתעלמת מהפוטנציאל של הגימיק המסחרי. לבנים בודדות יוצגו במהלך הקיץ בכמה חנויות לגו בארצות הברית, קנדה, מערב אירופה ואוסטרליה, ומן הסתם ימשכו לא מעט קהל.

אבקת אסטרואיד, הדמיה של אדמת ירח ופולימר. לבני החלל של סוכנות החלל האירופית | צילום: LEGO