הדולפינים שחשים חשמל, עכברים שקיבלו מהחולד העירום גן הקשור לייצור חומצה היאלורונית חיים יותר, הסעודה האחרונה של הטירנוזאור, לגרות את המוח – מבחוץ ואורנוס כפי שלא נראה מעולם
מה חדש?
- הדולפינים שחשים חשמל
- עכברים שקיבלו מהחולד העירום גן הקשור לייצור חומצה היאלורונית חיים יותר
- הסעודה האחרונה של הטירנוזאור
- לגרות את המוח – מבחוץ
- אורנוס כפי שלא נראה מעולם
הדולפינים שחשים חשמל
היכולת לחוש שדות חשמליים מוכרת היטב אצל דגים ודו-חיים, שנעזרים בה למציאת מזון, לאיתור בני זוג לרבייה ולהתחמקות מטורפים. היא שכיחה הרבה פחות אצל יונקים. מבין היונקים הבודדים נמצאים שני מינים של דולפינים, שיש ראיות ליכולת חישת החשמל שלהם.
אחד משני המינים הללו הוא דולפינן מצוי (Tursiops truncatus), שחש שדות חשמליים חלשים באמצעות נקבים רגישים על אפו. במחקר חדש בחנו מדענים עד כמה היכולת הזאת רגישה אצלם. בניסוי אימנו שתי דולפינות לתחוב את חרטומן לתוך מתקן שמפיק שדה חשמלי במים, ולהתרחק ממנו ברגע שהן חשות בשדה. בהיעדר גירוי הרגילו אותן להישאר במתקן במשך 12 שניות לפחות. מעקב אחרי תגובותיהן העלה שהדולפינות חשו אפילו שדות חשמליים חלשים מאוד. הרגישות שלהן עלתה על זו של הברווזן, אך נפלה בהרבה מזאת של דגי סחוס כמו כרישים.
החוקרים משערים שהתכונה מסייעת לדולפינים, שצדים את טרפם קרוב לקרקעית במעמקי הים, לאתר טרף מחופר בחול. למאמר המקורי (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
יכול לחוש בשדות חשמליים אך ברגישות נמוכה בהרבה מכרישים. דולפינן מצוי | Nicolas-SB, Shutterstock
עכברים שקיבלו מהחולד העירום גן הקשור לייצור חומצה היאלורונית חיים יותר
החולד העירום (Heterocephalus glaber) אומנם לא התברך בחן רב או ביכולת ראייה של ממש, אך הוא נהנה מחיים ארוכים במיוחד, שיכולים להימשך יותר מארבעים שנה. מכרסמים אחרים, הדומים לו בגודלם, חיים רק שנים ספורות. מחקר קודם מצא שרמה גבוהה של חומצה היאלורונית - מולקולה שמורכבת משרשראות של סוכרים - תורמת להגנה על תאי גופו, במיוחד כשהשרשראות ארוכות מאוד.
במחקר חדש חוקרים העבירו לעכברים גן של החולד שאחראי לייצור חלבון המעורב ביצירת שרשראות החומצה ההיאלורונית. כתוצאה מכך חלה עלייה ניכרת בכמות החומצה ההיאלורונית הכבדה בגופם, ונמצא שהם היו מוגנים יותר מהתפתחות של גידולים סרטניים. כמו כן, תוחלת החיים של העכברים המהונדסים גדלה בארבעה אחוזים לעומת קבוצת הביקורת, וסממני דלקת הקשורים להזדקנות האיברים פחתו. כעת, החוקרים מנסים לפתח תרופה שתאט את פירוק החומצה ההיאלורונית הכבדה, במטרה לעכב את ההזדקנות של בני האדם. לכתבה באתר.
היופי, במקרה שלו, נמצא בעיני המתבונן. חולד עירום | מקור: University of Rochester photo / J. Adam Fenster
הסעודה האחרונה של הטירנוזאור
יש בידינו לא מעט מאובנים של דינוזאורים, ואפילו כמה וכמה מאובני טירנוזאורים. אבל המאובן שעליו דיווחו לאחרונה חוקרים מקנדה הוא מיוחד במינו: זהו טירנוזאור צעיר שבבטנו אפשר לראות את שרידי הארוחה האחרונה שלו.
צואה מאובנת של טירנוזאורים בוגרים הראתה שהם טרפו דינוזאורים אוכלי עשב גדולים, כמו טריצרטופס. לעומתם, לפני מותו אכל הצעיר המאובן שני דינוזאורים קטנים ומנוצים. הממצא מחזק את ההשערה לפיה הבוגרים והצעירים מילאו נישות אקולוגיות שונות. הצעירים היו בעלי רגליים ארוכות וחוטם צר, וכנראה זריזים יותר ומותאמים לריצה אחר טרף מהיר, כמו אותם דינוזאורים קטנים.
החוקרים משערים שבעוד הטירנוזאורים הבוגרים היו טורפי על, המתבגרים מילאו את תפקיד הטורפים הבינוניים. זה יכול להסביר מדוע אנחנו לא מוצאים בתיעוד המאובנים של אסיה וצפון אמריקה מינים טורפים בינוניים מאותה תקופה. במשך שנות ההתבגרות שלהם, אמרה אחת החוקרות, הטירנוזאורים הצעירים "היו זאבי הערבות של הקרטיקון". למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
נמצא מאובן של טירנוזאור צעיר שבבטנו אפשר לראות את שרידי הארוחה האחרונה שלו. גורגוזאור טורף דינוזאור קטן ממנו | Illustration by Julius Csotonyi - courtesy of the Royal Tyrrell Museum
ד"ר יונת אשחר
לגרות את המוח – מבחוץ
גירוי מוחי עמוק, באמצעות השתלת אלקטרודות שמפעילות אזור ספציפי במוח, הוא כלי שימושי לשיפור תפקודם של אנשים שסובלים מפגיעות ראש, חולי פרקינסון ועוד. אולם ההשתלה דורשת ניתוח מוח שעלול לגרום נזק למטופל. מחקר חדש מציע שיטה לא פולשנית לגרות אזורים בעומק המוח, בלי צורך בניתוח.
בטכנולוגיה החדשה, שנקראת הפרעה רקתית (Temporal Interference) או TI, יוצרים כמה שדות חשמליים עדינים בתדר גבוה מחוץ לגולגולת. בשל גובהו של התדר, השדות חודרים לעומק המוח בלי כל השפעה. השדות מסונכרנים כך שיתלכדו בנקודה ספציפית ויצרו יחד שדה בתדר נמוך יותר, שיפעיל את תאי העצב. במחקר הצליחו החוקרים להפעיל כך את אזור ההיפוקמפוס – המעורב בתהליכי זיכרון – במוחם של צעירים, ואף השיגו שיפור קל בביצועיהם במשימת זיכרון.
המחקר מציג חלופה אפשרית לגירויי המוח הפולשניים, שתוכל לשפר את איכות חייהם של חולים רבים ולהוביל לשלל שימושים רפואיים ומחקריים. עם זאת, דרושה עוד עבודה רבה לפני שהטכנולוגיה תבשיל לכלי זמין ומעשי. לכתבה באתר.
אולי חלופה לגירויי מוח פולשניים. מוח "נדלק" באזורים שונים | Yurchanka Siarhei, Shutterstock
טל פישר
אורנוס כפי שלא נראה מעולם
צילום חדש של כוכב הלכת אורנוס, שנעשה באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס וב חושף את מורכבותה של המערכת המסתורית שלו. הצילום נעשה בארבעה אורכי גל בתחום התת-אדום, שמאפשרים לראות פרטים רבים של כוכב הלכת הסמויים מן העין באור נראה. בצילום אפשר לראות את מערכת הטבעות המרשימה של כוכב הלכת, כולל טבעת זטא, הטבעת הפנימית הדלילה שקשה מאוד לצפות בה. רואים בו גם תשעה מ-27 ירחיו של אורנוס.
כמו כן נראים בצילום כיפת הקרח העונתית בקוטב הדרומי של כוכב הלכת, וסערות שמתחוללות באטמוספרה שלו. המידע ישמש לתכנון משימות עתידיות לאורנוס, שעד כה חלפה לידו חללית אחת בלבד, ווייאג'ר 2 ב-1986. אורנוס משמש גם מעין מעבדה לחקר כוכבי לכת במערכות שמש אחרות, משום שעד כה התגלו כאלפיים כוכבי לכת כאלה הדומים לו בגודלם, וחלקם גם במאפיינים נוספים. להרחבה באתר.
צילום חדש ומרהיב של אורנוס | NASA, ESA, CSA, STScI
איתי נבו