חוקרים גילו איך ציפורי הקוליברי מצליחות לעוף דרך מעברים צרים יותר ממוטת כנפיהן
הקוליברי (Trochilidae), שמכונים גם יונקי דבש, הם אקרובטים מרשימים, שמסוגלים לעוף דרך צמחיה סבוכה ולתמרן בין פרחים ועלים כדי לצוד חרקים, לחמוק מטורפים ולהנות מצוף פרחים. כדי לעשות זאת הקוליברי צריך לעבור במעברים שחלקם צרים יותר ממוטת כנפיו. זה לא דבר קל: הוא עף במהירות של מעל מטר לשנייה בעודו מבצע החלטות בזק, וטעות אחת בחישוב עלולה להוביל אותו להתנגשות ואף לעלות לו בחייו.
הקוליבריהם אקרובטים מרשימים, שמסוגלים לעוף דרך צמחיה סבוכה ולתמרן בין פרחים ועלים. קוליברי זכר | Shutterstock, Cliff LeSergent
כדי ללמוד כיצד הקוליברי מתמודד עם האתגר, חוקרים מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה לכדו – תחת פיקוח מחמיר – ארבעה קוליברים זכרים בוגרים מהמין קוליברי אנה (Calypte anna). במחקר שהתפרסם לאחרונה, החוקרים תיעדו את הציפורים כשהן מצליחות לעבור דרך מעברים צרים יותר ממוטת כנפיהן.
הקוליברים הוכנסו לכלוב שחולק במחיצה לשני חלקים, ובמרכזו היה מעבר צר. בכל חלק הייתה עמדת האכלה שסיפקה 40-10 מיקרוליטר (עשירית עד ארבע עשיריות המיליליטר) של נוזל מתוק, דומה לצוף פרחים. אחרי שהקוליברי קיבל מנת צוף בעמדה אחת, המנה הבאה חיכתה לו בעמדה שבחלק השני של הכלוב, וחוזר חלילה. עם הזמן, הקוליברי למד שעליו לעוף בין עמדות ההאכלה פעמים רבות כדי לקבל נקטר לשובע. לשם כך היה עליו לעוף שוב ושוב דרך המעבר הצר, אל החלק השני של הכלוב. המעבר היה בגודל משתנה – מרוחב מוטת הכנפיים של הקוליברי ועד חצי מכך.
הקוליברי למד שעליו לעוף שוב ושוב דרך המעבר הצר כדי לקבל נקטר לשובע. אחד הקוליברים עובר דרך הפתח במחיצה במהלך המחקר | Marc Badger, UC Berkeley
התגנבות יחידים
החוקרים צילמו את הקוליברים עוברים דרך המעברים הצרים ובחנו אותם בהילוך איטי. הם גילו שתי שיטות עיקריות שמאפשרות לקוליברי לעוף דרך מעברים שצרים ממוטת כנפיו. השיטה הראשונה, שאותה נכנה "ההתגנבות", היא מורכבת יותר, ודורשת מהקוליברי לעוף על הצד כשכנף אחת מובילה את השנייה דרך המעבר הצר. בשיטה זו הקוליברי יכול לעבור את המכשול לאט, כשהוא פורש את כנפיו הצידה ומניע אותן בצורה א-סימטרית. בשיטה השנייה, שאותה נכנה "הקליע", הקוליברי מצמיד את כנפיו לגופו ועף במהירות דרך המעבר הצר כמו כדור שנורה מרובה.
הקוליברים השתמשו בשתי שיטות עיקריות כדי לעוף דרך מעברים צרים. בשיטת ההתגנבות, שנראית בתמונות משמאל, הם עפים על הצד כשכנף אחת מובילה את השנייה. בשיטת הקליע הקוליברי מצמיד את כנפיו לגופו ועף במהירות, כמו כדור שנורה מרובה | Marc Badger
כל הקוליברים בניסוי השתמשו בשתי השיטות כדי לעבור דרך המעבר הצר, ונראה שהשיטה המועדפת עליהם השתנתה עם הזמן. בפעמים הראשונות שנתקלו במעבר הם נטו להשתמש בשיטת ההתגנבות שמאפשרת להם לעבור לאט, בצורה מחושבת, כשהם מפחיתים את הסיכון להיפגעות. ככל שהכירו את המעבר טוב יותר, הם נטו להשתמש בשיטת הקליע וכך חסכו את הזמן והאנרגיה שהוציאו בשיטת ההתגנבות האיטית והזהירה.
הקוליברי מעביר את רוב חייו בסביבה צפופה, ולכן השימוש בשתי שיטות כדי לעבור במעברים צרים נותן לו יתרון. כשהקוליברי מגיע לסביבה חדשה, הוא יכול לעבור בזהירות ובבטחה בעזרת שיטת ההתגנבות, בעודו לומד את הסביבה, כדי שבעתיד יוכל לעבור בה בזריזות. כשהוא מכיר טוב את הסביבה, הוא יכול לנוע במהירות ובקלילות בשיטת הקליע, וכך לחמוק מטורפים פוטנציאליים ולחסוך אנרגיה.
החוקרים מקווים שהשיטות שגילו לתעופה דרך מעברים צרים יהיו השראה ליצירת רובוטים מעופפים זעירים, דינמיים וזריזים, שיהיו מסוגלים להתעופף בסביבה מורכבת.
