עכבישים עם מצב רוח, זוחלים בלי ראש ומנוע שממיר מידע לאנרגיה. המחקרים הכי מעניינים של השבוע
מה חדש?
- מצב הרוח הארסי של עכביש המשפך
- הזוחלים הקדומים שאיבדו את הראש
- מנוע שממיר מידע לאנרגיה
- שימפנזים שיודעים להתכונן לכמה אפשרויות עתידיות
- מעקב טעון
מצב הרוח הארסי של עכביש המשפך
מחקר חדש בדק את הקשר בין ההתנהגות של עכבישי משפך אוסטרליים להרכב הארס שלהם. מדובר בעכבישים הארסיים והקטלניים ביותר בעולם. הארס שלהם מורכב מאוד, ונחקר רבות בזכות הפוטנציאל להפיק ממנו תרופות חדשות וקוטלי חרקים.
החוקרים בחנו ארבעה מינים של עכבישי משפך במצבים של התגוננות מטורף, מפגש עם עכביש אחר מאותו מין ובחינת טריטוריה חדשה. כדי להעריך את קצב חילוף החומרים שלהם, החוקרים עקבו אחר קצבי הלב שלהם באמצעות לייזר. לאחר מכן אספו את ארס העכבישים וניתחו את הרכבו. להפתעתם, הם גילו שאצל מין עכביש משפך אוסטרלי אחד (Hadronyche valida) היה קשר מובהק בין התנהגות העכביש וקצב הלב שלו להרכב החומרים בארס שלו. "אספנו כמה תובנות חשובות למחקר עתידי על התפקיד האקולוגי של ארס." סיכמה מחברת המאמר הראשית, לינדה הרננדז-דוראן (Hernández-Duran). לקריאה בהרחבה (באנגלית)
עכביש משפך אוסטרלי | David Wilson
הזוחלים הקדומים שאיבדו את הראש
באוקיינוסים הקדומים, לפני יותר ממאתיים מיליון שנה, שחו התניסתרופאוסים (Tanystropheus): יצורים מוזרים בעלי צוואר של שלושה מטרים – כמחצית מאורך גופם הכולל. הצוואר המרשים הורכב מ-13 חוליות מאורכות במיוחד, שהשתלבו יחד למעין מוט נוקשה, כמו חכה, שכנראה עזר להם לצוד דגים. אך הוא גם היה יעד מפתה במיוחד עבור טורפים, שיכלו להרוג את התניסתרופאוסים בביס אחד מכוון היטב.
במחקר שהתפרסם לאחרונה הציגו חוקרים מגרמניה שני מאובנים של הזוחלים הקדומים, שצווארם הארוך נקטע כך שהראש הופרד לחלוטין מהגוף. "כמו ששוברים מקל של מטאטא", אמר אחד החוקרים לניו יורק טיימס. אחד הקורבנות היה פרט קטן, וייתכן שנפל טרף לדג גדול. השני היה בוגר, וגדול מדי עבור דג. כשבחנו את סימני השיניים על עצמותיו, הגיעו החוקרים למסקנה שהם מתאימים לשיניים של זוחל ימי גדול, אולי איכתיוזאור. צוואר ארוך, כך התברר לחוקרים – ולתניסתרופאוסים – יכול להיות גם ברכה, וגם קללה. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
צוואר התניסתרופוזאורים היה יעד מפתה לטורפים | איור: Roc Olivé
מנוע שממיר מידע לאנרגיה
בדרך כלל אנחנו נוהגים להפריד את התיאור הפיזיקלי של מערכת ואת הידע שיש לנו עליה. אנחנו חושבים על מידע כעל דבר שאינו אמיתי או מוחשי, ושלא מתאר מערכות פיזיקליות. אבל בפועל מידע הוא גודל מוחשי לא פחות מלחץ, אנרגיה, טמפרטורה וגדלים פיזיקליים אחרים, ואפילו אפשר להשתמש בו לייצור אנרגיה.
במעבדה של פרופ' יעל רויכמן באוניברסיטת תל אביב מייצרים מנועי מידע - מנועים שמפיקים אנרגיה באמצעות רכישת ידע וניצול שלו על מערכות פיזיקליות, כלומר, הופכים מידע לאנרגיה. כיום המנועים עוד קטנים וראשוניים, אבל יכול להיות שבהמשך הם יהיו בסיס למנועים שימושיים. בנוסף, השימוש במידע ככלי לתיאור פיזיקלי של מערכות תרמודינמיות מאפשר מחקר של מערכות מחוץ לשיווי משקל, שעד היום היו קשות לתיאור. כלומר, החוקרים סבורים כי אפשר יהיה להשתמש במידע כגודל פיזיקלי גם ככלי מחקר תיאורטי וגם כמשאב פיזיקלי ליצירת מנועים. לידיעה המלאה
במעבדה של פרופ' יעל רויכמן באוניברסיטת תל אביב מייצרים מנועי מידע - מנועים שמפיקים אנרגיה באמצעות רכישת ידע וניצול שלו על מערכות פיזיקליות | Vectorium, Shutterstock
שימפנזים יודעים להתכונן לכמה אפשרויות עתידיות
החלטות רבות דורשות מאיתנו להביא בחשבון כמה תרחישים שונים, שאולי יתממשו ואולי לא. במחקר חדש, חוקרים מארצות הברית ומאירופה בחנו את היכולת הזו אצל שימפנזים. הם הציבו מולם מתקן המורכב מצינור בצורת Y הפוך, שעומד מעל משטח לא יציב. על המשטח הונח אוכל טעים, וכאשר חוקר הפיל אבן דרך הצינור על המשטח, היא גרמה לו לנטות הצידה ולאוכל ליפול, הרחק מהשג ידם של השימפנזים. קופי האדם יכלו לשלוח יד ולייצב את המשטח, כך שהאוכל נשאר עליו גם כאשר האבן פגעה בו. בשל צורת הצינור, האבן יכולה ליפול באקראי על המשטח השמאלי, או על הימני: אלו שני התרחישים שהשימפנזים צריכים לשקול. 13 מתוך 15 השימפנזים הבינו זאת, וייצבו את שני המשטחים גם יחד, אחד בכל יד.
האם השימפנזים ניחנים ביכולת כללית להבין תרחישים אפשריים ולדמיין את תוצאותיהם, גם כשמדובר במספר גדול יותר של אפשרויות ובעתיד רחוק יותר? את זה אנחנו עדיין לא יודעים. לידיעה המלאה
כאשר חוקר הפיל אבן דרך הצינור על המשטח, היא גרמה לו לנטות הצידה ולאוכל ליפול. | תמונה: Jan_Engelmann
מעקב טעון
ניטור מעשיהן של חיות בר הוא כלי חיוני במחקר והגנה עליהן מהכחדה. אולם, הטכנולוגיה הקיימת של מכשירי מעקב נתקלת במחסום קשה למעבר. "בטריות הן הגורם שמגביל יותר מכול את יכולת המעקב אחרי בעלי חיים", מסביר טוד קצנר (Katzner) מומחה לניטור חיות מארצות הברית. לשם כך פיתחה קבוצת חוקרים מדנמרק התקן מעקב נטול בטריות, שהאנרגיה להטענתו מתקבלת מתנועת בעל החיים עצמו ומאוחסנת בקבל-על.
המכשיר, שנקרא Kinefox, נבחן בהצלחה על כלבי המחמד של החוקרים, על סוס פוני ועל ביזון אירופי. תוצאות הניסוי הראו שתנועת החיות מייצרת די אנרגיה לתפעול המכשיר, ולמעקב מתמשך אחר בעלי החיים. למכשיר יתרון על פני מכשירים המבוססים על אנרגיית השמש, שדורשים ניקוי, לא מתאימים לחיות שפועלות בחושך ונוטים להישבר. עדיין צריך לעצב את המכשיר בצורה שלא תפריע לחיות הבר, אך חוקרים כבר צופים שהוא "ישנה את חוקי המשחק", ויסייע רבות לניטור חיות בר גדולות. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
ניטור מעשיהן של חיות בר הוא כלי חיוני במחקר והגנה עליהן מהכחדה | נטע כשר באמצעות מידג'רני
