לעיסת גת היא מנהג כה נפוץ במדינות מסוימות בעולם עד שבתימן מגדלים גת במקום מזון לרעבים, ובאתיופיה נהיגה תחת השפעת גת מתקבלת בהבנה - מבט על הגת
מספרים על רועה צאן מתימן ששם לב שהעיזים שלו התמלאו מרץ לאחר שאכלו מעליו של עץ בעל קליפה בהירה. רועה הצאן ניסה לאכול מן העלים הללו בעצמו, וגילה כי הם משרים עליו הרגשה של ערנות ושל ביטחון עצמי. באותו הלילה, כשחזר לביתו, אכל עוד מן העלים ולא נרדם. תחת השפעתם של העלים, הוא היה מסוגל לעשות מדיטציה ולהתפלל עד אור הבוקר. ייתכן שיש אמת בסיפור זה, אך זוהי רק אחת מהגרסאות שעברו מפה לאוזן באשר למקור השימוש שעושים בני האדם בעליו של צמח הגת.
מנהג המתחרה בתפילה
גת, או קאת (Catha edulis), הוא צמח ירוק-עד היכול להתנשא לגובה של 10 מטרים ויותר. הצמח נפוץ בעיקר בתימן ובאתיופיה, אך אפשר למצוא אותו גם בארצות אחרות, ובהן אוגנדה, דרום-אפריקה, סומליה ואפגניסטן. הרכבו הכימי של הגת מושפע בעיקר מסביבת הגידול, ולכן נהוג בתימן לסווג את צמחי הגת לסוגים לפי האזור שבו גדלו. גורמים כמו גובה אזור הגידול וסוג האדמה משפיעים על מאפייניו של צמח הגת ועל התגובות שהוא מעורר בעת השימוש בו. השימוש בגת נפוץ גם בישראל, בייחוד בקרב יוצאי תימן, והמנהג אף קיבל את השם ״לכזן״ שפירושו הוא ״ללעוס״ בעגה התימנית.
בניגוד לסיפור על רועה הצאן, ולמרות שיוכו התרבותי לאזור תימן, הסברה המקובלת כיום היא שהשימוש בגת החל באתיופיה והופץ לתימן במהלך המאה ה-13. בסברה הזאת תומך אחד המסמכים המוקדמים ביותר הידוע לנו שבו מוזכר הגת, ובו איש דת מפציר בשליט תימן לאסור את מנהג לעיסת הגת מאחר שהוא מונע את הלועסים מלעסוק בתפילה. לפני מכתב זה, לא נמצא אזכור לשימוש בגת בתימן.
צמח ירוק-עד שמקורו ככל הנראה באתיופיה ובמזרח אפריקה. צמח גת בפריחה | BlueSnap, Shutterstock
לועסים בלי הפסקה
באופן מסורתי, לעיסת הגת נעשית בקבוצה ולאורך זמן ממושך. בתימן הגברים מתכנסים יחדיו בחדר ייעודי שבו מקומות ישיבה נוחים, ולועסים את עלי הגת כדי להפיק ולצרוך את תמציתם. החומר היבש המופק מהעלים מאוחסן בחלק הפנימי של הלחי, בבליטה הגדלה במשך הלעיסה, ומעריכים כי אדם צורך 200-100 גרם של עלים בכינוס אחד. הכינוס, הנמשך שעות אחדות, מתחיל באווירה קלילה ובשיחות העוסקות בענייני היום, אך משתתפיו הולכים ומרצינים ככל שהשפעת הגת מתחזקת, ולאחר שעות אחדות השיחה משתתקת והמשתתפים שוקעים בהרהורים ובמדיטציה. הנשים אף הן לועסות גת, אך בנפרד מן הגברים ובמידה פחותה, ומשתתפות בכך בעיקר נשים מבוגרות ונשואות.
השימוש המודרני בגת אינו מוגבל לצריכה מסורתית מסוג זה, וכיום נהוג לצרוך אותו ברציפות במהלך כל שעות היממה, גם בעת שיחה עם חברים או בזמן העבודה. כך נמצא למשל כי רבים מנהגי המוניות והמשאיות באתיופיה מגלים סובלנות רבה לנהיגה תחת השפעת גת.
מעריכים כי אדם צורך 100 עד 200 גרם עלים בכינוס אחד. אדם לועס גת בתימן | Dmitry Chulov, Shutterstock
גידול הגת בתימן מתחרה בגידולי מזון
מנהג לעיסת הגת נפוץ מאוד בתימן כיום. המבקרים בשווקים ייתקלו בגברים רבים הלועסים גת בצוותא. מעריכים כי כ-90 אחוזים מהגברים וכ-70 אחוזים מהנשים בתימן משתמשים בו באופן קבוע, והמנהג מקובל אף בקרב ילדים בני פחות מ-12. בשל הפופולריות של המנהג, גידול הגת בתימן הפך להיות בעיה של ממש. מעריכים כי 60 אחוזים מהאדמות החקלאיות בתימן משמשות לגידול גת, וכי שוויו של גידול זה למדינה הוא כ-12 מיליארד דולר בשנה. לכן קשה לשכנע חקלאים לגדל במקומו יבולים אחרים, הניתנים לאכילה. בתימן, שבה יש מחסור במזון ואנשים רבים נמצאים על סף רעב, הגת וחשיבותו התרבותית הם מכשול של ממש בפני שיפור רווחתם של התושבים.
רוב האדמה החקלאית במדינה משמשת לגידול גת, על חשבון גידול מזון. שדות של גת בתימן | danielecolombo, Shutterstock
נדודי שינה, פרנויה, אובדן שיניים
השפעתו של הגת על המשתמש היא דינמית ומורכבת. בשעות הראשונות שלאחר הצריכה, המשתמש חווה מצב של עוררות. מצב זה מלווה בהרגשה של אופוריה, הקלת מתח ותוספת אנרגיה. הביטחון העצמי מוגבר, ואיתו כושר ההתבטאות וצלילות המחשבה. בהמשך המשתמש מגיע למצב של שקט והתבוננות פנימה, שבמהלכו הוא נעשה מהורהר ומרוכז. לבסוף, כאשר החומר מפסיק להשפיע, המשתמש עשוי לחוות הרגשה של דכדוך ובהמשך אף השפעות שליליות נוספות כדוגמת אי-שקט, נדודי שינה ופרנויה. ההשפעה של החומר עשויה להימשך 4 עד 6 שעות, בהתאם לכמות הנצרכת.
השפעתו משנת התודעה של הגת נובעת בעיקר מחומר הנקרא קאתינון (cathinone), וגם לחומרים הנוצרים כשהוא מתפרק: קאתין (cathine) ונוראפדרין (norephedrine). קאתינון נחשב לסם סימפתומִימֶטי, כלומר סם שמעורר את מערכת העצבים ומגרה אותה להגיב כפי שהיא מגיבה במצבים של ריגוש וסכנה. הוא גורם לשחרור של דופמין ולהגדלת ריכוז הנוראפינפרין והסרוטונין במוח, להגברת לחץ הדם ולהאצה של קצב הלב. במבנהו ובפעולתו הוא מזכיר אמפטמין, חומר ממריץ שנגזרותיו משמשות בין השאר לטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD), ויש המכנים את הקאתינון "אמפטמין טבעי". עם זאת, מכיוון שצורכים אותו באמצעות לעיסה איטית של עלי הגת ומכיוון שהוא מתפרק במהירות בגוף, ריכוזו של הקאתינון בדם נמוך יחסית, והשפעותיו מתונות יותר מן ההשפעות של צריכה עודפת של אמפטמין.
האחראי העיקרי להשפעה הפסיכו-אקטיבית, או משנת התודעה של הגת. מולקולת הקאתינון | hermanthos, Shutterstock
מאחר שהקאתינון אינו יציב ומתפרק במהירות, משתמשי הגת מעדיפים ללעוס את העלים בסמיכות למועד קטיפתם. העלים הטריים נארזים בקפידה לאחר שנקטפו, ובמקרה הטוב אפשר לשומרם עד 5 ימים בטרם הלעיסה. הקאתין והנוראפדרין הנוצרים עם פירוק הקאתינון נספגים בגוף באיטיות יחסית, וחלק ניכר מהם יוצא דרך מערכת ההפרשה.
מלבד השפעתו משנת התודעה של הגת, השימוש בו מקושר גם לנזקים בריאותיים. אף שמשתמשי הגת חווים תחושה של חדות מחשבה, מחקרים מראים כי שימוש כרוני פוגע ביכולות הקוגניטיביות של המשתמשים, כמו הזיכרון לטווח קצר. לעיסת הגת משפיעה גם על תפקודים גופניים אחרים, ובעבר דווח כי היא פוגעת בשלפוחית השתן ובמערכת העיכול. ידוע כי הגת גורם לנדודי שינה ולעיתים לאנורקסיה, ונמצא כי השימוש בו מביא להגברה של צריכת טבק, ועל כן הוא אחראי במידה מסוימת גם לפגיעה בבריאות הנובעת מלעיסת טבק או מעישון סיגריות. הגת פוגע גם בבריאות הפה והשיניים של המשתמשים, בין השאר בשל ההשפעה המייבשת של נוכחות העלים בפה לאורך זמן. השימוש בגת קשור לפגיעה בבלוטות הרוק, לאובדן שיניים ואף ליצירה של רקמה צלקתית לבנה בדופן הלחי הפנימית.
אף שעדיין לא ברור אם יש לגת השפעות ממכרות, הפסקה של צריכת הגת דומה לחוויה של גמילה, ולעיתים כרוכה בדיכאון ואף בהזיות פרנואידיות.
שימוש כרוני עשוי לפגוע בבריאות, למשל ביכולת קוגניטיבית, במערכת העיכול ובבריאות הפה. גברים סוחרים בגת בשוק בתימן | danielecolombo, Shutterstock
עצרו, בשם החוק
מעמדו של הגת בעיני החוק משתנה ממדינה למדינה. ברוב מדינות אירופה ובמדינות אחרות, ובהן מצרים, הגת אסור לשימוש ולייבוא. בתימן, באתיופיה ובסומליה, לעומת זאת, הגת חוקי וגם אין הגבלת גיל על צריכתו.
בישראל, שבה יש שיעור גבוה יחסית של תושבים שמוצאם ממדינות שלעיסת גת מקובלת בהן, לא הייתה בעבר הגבלה על צריכת גת. מעמד חוקי זה השתנה בעקבות הפופולריות הגוברת של סם פיצוציות בשם "חגיגת", המבוסס על קאתינון המופק מעלי גת. ריכוזו של הקאתינון בגלולות ה"חגיגת" היה גבוה מהריכוז שאפשר להפיק באופן טבעי מלעיסת העלים, וכמה מהמשתמשים בו סבלו מפגיעה במערכת העצבים המרכזית ובלב. בעקבות זאת נערך בכנסת דיון בנושא, והוחלט להוציא את ה"חגיגת", בהרכבו באותה העת, אל מחוץ לחוק.
כיום בישראל מותר לצרוך את עלי הגת עצמם בצורתם הטבעית, אך מ-2004 לא את הקאתינון המופק מהגת. אף על פי כן, עדיין קיימים גורמים המוכרים גלולות דמויות "חגיגת" בהרכב כימי שונה. בשל מעמדו החוקי יחסית של הגת בישראל וקרבתה לאירופה, מתרחש ייצוא לא-חוקי של גת מישראל למדינות אירופה. למשל, לאחרונה נתפסו שלוש צעירות ישראליות שניסו להעביר כ-120 קילוגרמים של גת לפריז.
מאחר שללעיסת גת יש השפעות חזקות הן על התודעה והן על בריאות המשתמשים, כדאי ללמד את הציבור על השפעותיו ולעודד את המשתמשים לצרוך במתינות ובשיקול דעת. יחד עם זאת, כדאי להמשיך לחקור את המנגנונים שבהם צמח זה משפיע עלינו. כמו צמחים רבים אחרים, ייתכן שבעתיד נוכל להשתמש בגת כדי לתת מענה רפואי לבעיות בריאות.
