מקרה ראשון של שיתוק ילדים
בלמעלה משלושים שנה

אתמול (6.3) הודיע משרד הבריאות על מקרה של שיתוק ילדים, פוליו,  בילד (או ילדה) בגיל ארבע מירושלים. הילד לא מחוסן, ועל פי הודעת המשרד "מקור המחלה במקרה זה, מנגיף פוליו תרכיבי שעבר שינוי ועלול לגרום מחלה בקרב מי שאינו מחוסן". מחלת הפוליומייליטיס, או כמו שהיא קרויה "שיתוק ילדים", נגרמת מנגיף הפוליו. הנגיף פולש לגוף דרך הפה, ומופרש בצידה השני של מערכת העיכול, בצואה - זאת אחת הסיבות שמאוד חשוב לשטוף ידיים אחרי שהולכים לשירותים. מהמעי הנגיף עלול לפלוש לחלקים אחרים בגוף, ובמקרים מסוימים הוא פוגע במערכת העצבים. זה נגיף נבזי, שעלול לגרום לשיתוק ואף למוות וזה לא משהו שאנחנו רוצים להתעסק איתו. למזלנו נגד הנגיף יש שני חיסונים מאוד יעילים.

שני חיסונים יעילים אך לא מושלמים

אחד מהם הוא חיסון מומת (IPV), כלומר חיסון שמכיל נגיף שקיבעו אותו והפכו אותו ללא פעיל. לנגיף המומת יש מבנה דומה מאוד לנגיף הפעיל, וזה מספיק בשביל ללמד את מערכת החיסון שלנו איך להתמודד איתו ביעילות גבוהה מאוד,של לפחות 99%. זה חיסון שניתן בזריקה ויש לו מגרעת אחת, הוא לא מונע נשאות של הנגיף, זאת אומרת אדם שמחוסן בחיסון המומת יכול להדבק בפוליו, ולהדביק אחרים. הוא לא יחלה ובטח שלא יסתבך, אבל הנגיף ישב במעיים שלו, לפחות עד שמערכת החיסון תתגבר עליו, הוא יפריש אותו בצואה ואם לא ישטוף היטב ידיים אחר כך, עלול להדביק אחרים. בשנת 2013 התגלה נגיף פוליו פראי בישראל, אך בזכות הכיסוי החיסוני הנרחב בארץ לא נגרמו מקרי שיתוק. ההתפרצות הזו היא שהובילה בהמשך לעדכון מדיניות החיסונים ולמבצע "שתי טיפות", שנועד לדאוג שאכן יהיה כאן כיסוי חיסוני מספיק.

נגיף הפוליו הוא נגיף שעלול לגרום לשיתוק ואף למוות. | אילוסטרציה: JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY

החיסון השני, הוא חיסון חי מוחלש (OPV). בחיסון הזה לקחו את הנגיף והעבירו אותו תהליך שהפך אותו להרבה פחות מסוכן. הנגיף בעל יכולת הדבקה פחותה בהרבה, וגם כשהוא מדביק הוא אינו גורם למחלה. נוטלים אותו בטיפות לפה ולא בזריקה, כך שנגיף החיסון מגיע ישירות למעיים, מתרבה בהם וגורם להפעלת מערכת החיסון. זו מזהה אותו,, פועלת נגדו ומקנה לנו חסינות גם בגוף, אבל גם במעיים. החסינות במעיים מקטינה מאוד את הסיכון של אדם מחוסן להיות נשא של הנגיף. לחיסון הזה יש מגרעה אחת, נדירה אך גרועה בהרבה משל החיסון המומת. אצל מיעוט מהאנשים, הרבה פחות ממקרה אחד למיליון מנות חיסון, הנגיף המוחלש עלול לעבור שינוי ולחזור להיות אלים. המשמעות היא שהוא עלול לתקוף את האדם המחוסן, או אנשים שבאים איתו במגע (בהנחה שלא שטף ידיים היטב). גם זה קרה בארץ בהתפרצות בחדרה ב-1988.

שתי שכבות הגנה

אז מה עושים? משלבים. כל תינוק בארץ מקבל שלוש מנות של החיסון המומת בשנה הראשונה שלו, שמקנות לו הגנה טובה ממחלה. בגיל שנה הוא מקבל את החיסון המוחלש שנותן לו הגנה גם במעי, ובכך מגן על האוכלוסייה ומגדיל את הסיכוי למיגור הנגיף. השילוב של שני החיסונים מגן על הפעוט ועל הסובבים אותו, ואם אחד החיסונים כושל, החיסון השני מעניק לו את שכבת ההגנה שהוא צריך. הסיכוי ששניהם יכשלו זניח ברמה שמוכר מקרה אחד בכל העולם שחשוד ככזה. בארץ - פרט לבכיסים של מתנגדי חיסונים - יש כיסוי חיסוני טוב, כך שגם אם מסיבה כלשהי אדם נדבק בנגיף, הוא מוקף באנשים מחוסנים שלא מאפשרים לנגיף ליצור שרשרת הדבקה - תופעה הקרויה חסינות קהילתית או חסינות עדר .

החיסונים יעילים והם עשו עבודה מצוינת בהבאת הנגיף לסף הכחדה, ואף הובילו להכחדתם של שניים מזני נגיף הפוליו. הכיסוי החיסוני בארץ מצוין, כך שגם אם הנגיף מתפרץ, בין אם ביבוא מחו"ל, כפי שקרה ב-2013, ובין אם בגלל כשל נדיר בחיסון המוחלש, הוא יפגוש בעיקר אנשים מחוסנים ולא יצור שרשרת הדבקה. למזלנו, החיסון מקנה הגנה לכל החיים כך שאם חוסנתם לפי ההנחיות בילדותכם אתם מוגנים.

בחיסון המוחלש לקחו את הנגיף והעבירו אותו תהליך שהפך אותו להרבה פחות מסוכן. | צילום: Asianet-Pakistan Shutterstock

אז מה קרה בירושלים? עוד לא נמסרו מספיק פרטים, אך ילד שהתחסן, העביר את הנגיף המוחלש לאנשים נוספים והתחיל שרשרת הדבקה. בשלב מסויים אצל אחד הנשאים הנגיף עבר שינוי והגיע לילד לא שחלה במחלה. וזו בעיה. החיסונים לפוליו הם חיסונים ותיקים עם ספרות מדעית ענפה משבעת העשורים האחרונים. אבל הם עובדים רק אם לוקחים אותם. בשנתיים האחרונות חלה ירידה בשיעור ההתחסנות באוכלוסייה, והדבר כבר גורם למקרים של פוליו וחצבת - שתי מחלות בנות מניעה - במקומות שונים בעולם, וכעת גם באוקראינה .

אם הילדים שלכם מחוסנים, אתם יכולים לישון בשקט. אם מסיבה שאינה רפואית בחרתם שלא לחסן אותם השלימו את החיסונים. פוליו הוא לא נגיף שאתם רוצים לשחק איתו.