מי הן הפיקה ומה הן אוכלות? טרנסג'נדרית ראשונה באולימפיאדה, איפה נחפש חיים בחלל? איך ניתן להאריך חיים בעכברים? ועוד מחקרים חדשים

מה חדש?

  • מה אוכלות הפיקה בחודשי החורף הקרים?

  • רעידות אדמה לגילוי ליבת מאדים

  • טרנסג'נדרית ראשונה באולימפיאדה

  • מים בגנימדס?

  • כלי דם לחיים ארוכים

  • איפה נחפש חיים בחלל?

מה אוכלות הפיקה בחודשי החורף הקרים?

הפיקה (Ochotona curzoniae) הם יונקים קטנים מסדרת הארנבאים, שחיים באזורים הרריים קרים בצפון אמריקה ובאסיה. במחקר חדש גילו מדענים כי בעוד בעלי חיים אחרים החיים באזורים הקרים נודדים בחורף למקומות חמים יותר, שוקעים בתרדמת חורף או מתחפרים במחילות עם המזון שאגרו בקיץ, הפיקה פיתחו מנגנון אחר לחיסכון באנרגיה. החוקרים, מבריטניה ומסין, עקבו אחר החיות במשך 13 שנים וגילו שני דברים: ראשית, בחודשי החורף הפיקה הפחיתו את קצב חילוף החומרים שלהם בכ-30 אחוז. בנוסף, החוקרים גילו שצואת יקים הפכה למקור מזון חשוב מאוד עבורן. החוקרים חושבים שכנראה הצורך המצומצם שלהן באנרגיה מאפשר להן להסתפק בחומרי המזון הנמצאים בצואה, כשאין עשב זמין לאכילה בסביבה. היקים מתחרים עם הפיקה על העשב שהם אוכלים ולכן, הצואה שלהם יכולה להכיל כמות נאה של חומרי מזון מאותו מקור. לקריאה בהרחבה (באנגלית).

פיקה (Ochotona curzoniae), מקור: SPL
פיקה (Ochotona curzoniae), מקור: SPL

רעידות אדמה לגילוי ליבת מאדים

על החללית "אינסייט" שנחתה במאדים יש סיסמוגרף שמודד גלים שנוצרים בעקבות רעידות אדמה. הגלים נחלקים לשתי קבוצות - גלי לחץ וגלי גזירה - וכל סוג מתקדם במהירויות שונות. גלי גזירה לא עוברים בנוזל ודועכים מהר. כשהגל עובר מחומר לחומר, לדוגמה בין מים לסלע או בין סלעים בצפיפויות שונות, חלק מהגל חוזר וחלק אחר ממשיך הלאה. מדידת תכונותיהם של גלים מאפשרת לפיכך ללמוד על המבנה הפנימי של כוכב הלכת.

מדענים ניתחו את הנתונים שנרשמו במהלך מאות רעידות מאדים. מתוכן הן בודדו שש רעידות מתאימות לצורכיהם. בעזרתן הם מצאו שליבת מאדים נוזלית ושהרדיוס שלה הוא כ-1,830 קילומטר. בנוסף הם גילו שעובי הקרום של מאדים, כלומר החלק החיצוני ביותר של כוכב הלכת, הוא 75-25 קילומטר. הנתונים האלה מלמדים את המדענים על ההתפתחות שעבר מאדים מרגע היווצרו ועד היום. למאמר המקורי (באנגלית): https://science.sciencemag.org/content/373/6553/443

אילוסטרציה של החללית "אינסייט" (insight) , מקור: SPL
אילוסטרציה של החללית "אינסייט" (insight) , מקור: SPL

טרנסג'נדרית ראשונה באולימפיאדה

בתחרות הרמת המשקולות נשים, בקטגוריית משקל מעל 87 קילוגרם, תשתתף לראשונה אישה טרנסית מחוץ לארון - לורל האברד מניו זילנד. האברד עומדת בתנאים אותם קבע הוועד האולימפי הבינלאומי לשילוב טרנסג'נדריות במשחקים האולימפיים, אך בכל זאת השתתפותה מעוררת שאלות על שוויון ועל תחרות הוגנת:

האם לנשים טרנסיות יש יתרון לא הוגן בתחרות? ומה עם נשים סיסג'נדריות שיש להן יותר טסטוסטרון מהרגיל? האם אותן צריך להגביל - כפי שהגבילו את הרצה קסטר סמניה? מה המחקר בנושא? לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון דגל האולימפיאדה בשילוב עם דגל הגאווה הטרנסג'נדרית
דגל האולימפיאדה בשילוב עם דגל הגאווה הטרנסג'נדרית

מים בגנימדס?

אסטרונומים השתמשו בטלסקופ החלל הַאבְּל ומצאו לראשונה ראיות ישירות לקיום מים בגנימדס (Ganymede), הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק. מחקרים קודמים על גנימדס מצאו ראיות עקיפות לכך שיש כמויות גדולות של מים קפואים על פני השטח של גנימדס, אך בתצפיות ישירות התגלו רק ראיות לקיום חמצן באטמוספירה הדלילה שלו. במחקר החדש השתמשו החוקרים בתצפיות בתחום העל-סגול באמצעות טלסקופ האבל, והראו את קיומם של אדי מים באטמוספרה של גנימדס.  התצפיות מאששות את ההשערה כי לפחות מחצית מפני השטח של גנימדס מכוסים בקרח, והוא ככל הנראה עובר המראה ומתאדה ממוצק ישירות לגז. למאמר המלא (באנגלית).

אילוסטרציה של הירח של צדק גנימד (Ganymede)
אילוסטרציה של הירח של צדק גנימד (Ganymede)

כלי דם לחיים ארוכים

למרות העלייה בתוחלת החיים, בני האדם עדיין לא הצליחו להאריך אותה אל מעבר ל-120 שנים. אלי קשת, חתן פרס ישראל במדעי החיים, וקבוצת המחקר שלו באוניברסיטה העברית גילו, במחקר חדש כי תוספת של החלבון VEGF – הורמון גדילה שמעודד יצירת כלי דם חדשים – לעכברים מאריכה את תוחלת החיים שלהם ב-40 עד 50 אחוזים. העכברים שייצרו יותר VEGF גם היו בריאים יותר בגיל מבוגר, עם פחות הצטברות שומן ברקמות, מדדים מטבוליים טובים יותר, כבד בריא יותר, פחות דלקות, פחות איבוד סידן בעצמות ופחות גידולים סרטניים ספונטניים. למרות שנמצא קשר גנטי בין VEGF לאריכות ימים אצל בני אדם, דרוש עוד מחקר כדי לבחון אם תוספת VEGF יכולה להאט את תהליכי ההזדקנות שלנו. לכתבה המלאה באתר שלנו

הדמיה של צמיחת כלי דם חדשים. איור: Design_Cells, Shutterstock
הדמיה של צמיחת כלי דם חדשים. איור: Design_Cells, Shutterstock

 
איפה נחפש חיים בחלל?

מדענים גילו כוכב לכת סלעי קטן במערכת שמש אחרת, שעשוי להיות מועמד אידיאלי לחיפוש אטמוספרה עם סימני חיים.  כוכב הלכת התגלה בתצפיות של מצפה הכוכבים האירופי הדרומי (ESO) על מערכת שמש בשם L 98-59, שנמצאת כ-35 שנות אור מאיתנו. תצפיות ראשוניות בטלסקופ החלל TESS העלו כי זו מערכת עם שלושה כוכבי לכת. כעת, מדידות מדויקות של המהירות הסיבובית של הכוכב, שמאפשרת לחשב את הכוחות שכוכבי הלכת מפעילים עליו, העלו כי יש בה לפחות ארבעה כוכבי לכת. שניים מהם קרובים לשמש שלהם, ולכן לוהטים, אבל השלישי הוא כוכב לכת סלעי שגודלו כמחצית מכוכב הלכת נוגה, ונראה כי שליש מהמסה שלו היא מים, מה שעשוי לרמז שיש על פניו אוקיינוס. החוקרים מקווים לבדוק בתצפיות עתידיות אם יש לכוכב הלכת אטמוספרה, ולחפש בה סימנים לחומרים שעשויים להעיד על פעילות ביולוגית. למאמר המלא (באנגלית).

כוכב הלכת שהתגלה, בעיני אמן. איור: ESO/M. Kornmesser
כוכב הלכת שהתגלה, בעיני אמן. איור: ESO/M. Kornmesser

 

2 תגובות

  • אני החסיד והחיי...

    אני מחכה לימים שיהיו דומים כמו ליקום מלחמת הכוכבים.

    עכשיו אני עוד יותר מחכה ומצפה לימים שיהיו דומים כמו ליקום מלחמת הכוכבים, מתי יעשו כבר מנוע על חלל על קולית שנוכל להגיע למערכות השמשות אחרות במהירות מטורפת וקלה מאוד? כי אם יעשו בקרוב את החלליות אמיתיות כמו היקום מלחמת הכוכבים.

  • אני החסיד והחיי...

    אני מחכה לימים שיהיו דומים כמו ליקום מלחמת הכוכבים.

    נ.ב. נוכל להגיע בבטחה ובשלום למערכות השמשות אחרות.