מה קורה כשמראים לעורבנים להטוטי זריזות ידיים של בני אדם? ומה אפשר ללמוד מהתגובה שלהם?
הקוסם מחזיק חפץ קטן בידו השמאלית, ואז מניח עליה את ידו הימנית ומעביר אליה את החפץ, לפחות כך זה נראה לנו. כשהוא פותח את ידו הימנית מתברר שהיא ריקה: החפץ נשאר בידו השמאלית. טריקים של זריזות ידיים מסוג זה מפילים בפח את רוב הצופים בהם, כל עוד מדובר בצופים בני אנוש. לעומת זאת, כשחוקרים הציגו את אותו תעלול קסמים בפני עורבנים, הם מצאו שאותם קשה הרבה יותר להטעות. במחקר חדש הם מפרטים אילו טריקים עבדו על הציפורים החכמות הללו, ואילו לא, ומה אפשר ללמוד מכך על הדרך שבה הן חושבות ותופסות את העולם.
כשאנחנו צופים בהופעה של קוסם, אנחנו נתפסים לאשליה: אנחנו חושבים שדבר מסוים התרחש, כאשר במציאות קרה משהו אחר. פסיכולוגים מתעניינים בקסמים ובטריקים משום שהם חושפים את הפגמים בתפיסה שלנו, את הדברים שאנחנו לא רואים, או את הרגעים שבהם הציפיות שלנו גוברות על מה שהעיניים מספרות לנו. חוקרים שעוסקים בפסיכולוגיה אבולוציונית מתעניינים בהם מסיבה דומה: הם חושפים את ההבדלים בתפיסה וביכולות הקוגניטיביות של מינים שונים, לא דרך בחינה של מה הם מסוגלים לעשות, כפי שנעשה בדרך כלל, אלא דווקא דרך הכשלים שלהם.
הציפורים כמעט אף פעם לא טעו. טריק "הפלה צרפתית" שבה הקוסם לכאורה מעביר את התולעת מיד ליד | צילום: Elias Garcia-Pelegrin
חוכמה והטעייה
עורבנים שחורי כיפה (Garrulus glandarius), שחיים גם בישראל, הם בחירה הגיונית למחקר כזה. הם שייכים למשפחת העורביים, הידועה בחוכמתה הרבה, ולפחות חלק מהמינים במשפחה זו אף עוסקים בעצמם בפעולות של הטעייה. עורבני השיחים (Aphelocoma californica), למשל, נוהגים להטמין אגוזים וגרעינים באדמה, שישמשו מחסן מזון לזמנים שבהם קשה יותר למצוא אוכל. הם גם יגנבו ללא היסוס אגוז שהטמין עורבני אחר, אם תהיה להם הזדמנות. לכן הם לעתים חופרים כמה גומות ומכסים אותן, ורק באחד מהן מניחים את האגוז, שהוסתר עד לרגע זה בגרונם. עורבני שיסתכל מהצד לא ידע באיזו מהגומות הוחבא האגוז.
העורבנים רחוקים מאיתנו למדי מבחינה אבולוציונית, והעולם שבו הם חיים, כציפורים מעופפות, שונה מאוד מזה שלנו. לכן מעניין לראות עד כמה התפיסה שלהם, והכשלים שבה, דומה לתפיסה ולכשלי התפיסה שלנו. כיצד בעל חיים שאין לו ידיים יבין טריקים של זריזות ידיים? הדרך הטובה ביותר לענות על כך היא לבצע את הטריקים הללו מול הציפורים, וזה בדיוק מה שעשה אליאס גרסיה פלגרין (Garcia-Pelegrin), מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה.
האם עורבנים בטבע, שנחשפו פחות לבני אדם ולטריקים שלהם, יטעו באותה מידה כמו עורבנים שגדלו בסביבה אנושית? עורבני שחור כיפה באוקראינה | צילום: David Kalosson, Shutterstock
לא נופלים בפח
ששה עורבנים צפו בגרסיה-פלגרין ובעמיתיו מבצעים שלושה טריקים שונים, שלרוב אמני חושים עושים עם מטבע. הראשון, שתואר בתחילת הכתבה, נקרא "הפלה צרפתית" (French drop). בטריק זה הקוסם מחזיק את המטבע בין אגודל ואצבע של יד אחת, ואז מעמיד פנים שהוא לוקח אותו ביד השנייה, אך למעשה מפיל אותו אל כף היד שאחזה בו מלכתחילה. בסופו של דבר, הצופים חושבים שהמטבע נמצא ביד השנייה, אך הוא נמצא באותה יד שהחזיקה בו תחילה.
הטריק השני דומה למדי: המטבע נמצא על כף יד אחת, והקוסם עושה תנועה של העברה שלו לכף היד השנייה, אך משאיר אותו בכף היד הראשונה. גם כאן, הצופים חושבים שהמטבע הועבר והוא נמצא ביד השנייה, כשהוא בעצם נשאר באותה יד.
הטריק השלישי הוא העברה מהירה של המטבע מיד ליד, בלי שהצופה יבחין בהעברה. כאן, בניגוד לשני הטריקים הקודמים, הצופים חושבים שהמטבע נמצא ביד שבו הוא היה בתחילה, אך למעשה הוא ביד השנייה.
העורבנים אינם מתעניינים במיוחד בכסף, ולכן כאשר הציגו בפניהם את הטריקים החליפו החוקרים את המטבעות בתולעים מעוררות תיאבון. בסוף כל טריק החוקר שביצע אותו הושיט את שתי ידיו, כשהן סגורות, אל העורבני, וזה ניקר קלות את היד שבה חשב שנמצאת התולעת.
בשני הטריקים הראשונים, ההפלה הצרפתית והמעבר מיד ליד, העורבנים נטו לבחור ביד הראשונה, זו שבה אכן נמצאה התולעת – זאת למרות שכאשר החוקרים ביצעו את אותם טריקים מול בני אדם, רובם "נפלו בפח" וחשבו שהחפץ עבר ליד השנייה. "גילינו שהציפורים לא נפלו בטריקים האלו בכלל", אמר גרסיה-פלגרין בראיון לניו-יורק טיימס.
לעומת זאת, בטריק האחרון, ההעברה המהירה, הם בחרו שוב ביד הראשונה, למרות שהתולעת עברה ליד השנייה. כדי לבדוק שהעורבנים לא בחרו פשוט ביד שבה ראו את התולעת לראשונה, החוקרים ביצעו את ההעברה בצורה איטית וברורה יותר, ואז לעורבנים לא הייתה בעיה להבין שהתולעת עברה מיד ליד, ולבחור ביד השנייה.
כשההעברה בוצעה מהר, הציפורים לרוב נפלו בפח. טריק "העברה מהירה" | צילום: Elias Garcia-Pelegrin
מינים שונים, ציפיות שונות
מדוע העורבנים לא הוטעו בשני הטריקים הראשונים, ולא חשבו, כמו האנשים שצפו באותם טריקים, שהחוקר העביר את התולעת לידו השנייה? החוקרים משערים שהסיבה עשויה להיות ההנחות והציפיות השונות של הצופים. בני האדם מכירים היטב את הדרכים להעביר חפץ מיד ליד, וגם עשו זאת בעצמם מן הסתם לא פעם. לכן כשהם רואים תנועות של לקיחה או העברה, הם מפרשים אותן ככאלה, ומצפים מהחפץ לעבור מיד אחת לשנייה. העורבים, לעומתם, נוהגים לקחת ולהזיז חפצים במקור, ויש להם הרבה פחות ניסיון עם תנועות ידיים. ייתכן, אומרים החוקרים, שהם פשוט לא מכירים מספיק את התנועות האלו כדי לפתח את הציפייה שעליה בנוי הטריק.
כדי לבדוק את ההשערה הזו, החוקרים מתכוונים להציג את הטריקים האלו, וגם אחרים, בפני עורבנים נוספים. במיוחד הם רוצים לבדוק אם עורבנים שגדלו בסביבת בני אדם מגיבים באופן שונה לעורבנים שגדלו בטבע, ונחשפו הרבה פחות לאנשים ולידיים שלהם. בנוסף החוקרים מקווים שיצליחו לפתח טריק שיענה על הציפיות וההנחות של העורבנים, וכך יפיל אותם בפח – ויחשוף בפנינו כיצד הם תופסים את העולם.
"אם אהיה יצירתי מספיק ואצליח לפתח קסם שיתפוס את מהות דרך החשיבה של הציפור, מה שהיא לא תהיה, הם יפלו בקסם הזה", אמר גרסיה-פלגרין. "זה יהיה קשה. אנחנו בני אדם. זה עשוי להיות תהליך ארוך של ניסוי וטעייה".
סרטון של BBC על מעבדת התנהגות הציפורים בקיימברידג' ומחקרים דומים שלה (באנגלית):
