מהנשמדע 13/11 - מחקרים חדשים ביותר

חוקרים שבחנו אתרי קבורה בני אלפי שנים באמריקה הגיעו למסקנה שבשבטי הציידים לקטים הקדומים, נשים השתתפו בציד באופן קבוע.

מחקרים על ציידים-לקטים החיים כיום העלו שיש חלוקה ברורה בין הגברים לנשים, כאשר הנשים עוסקות בליקוט צמחים, והציד שמור רק או כמעט רק לגברים. חוקרים רבים הניחו שכך היה תמיד, אך ממצאים מאמריקה חולקים על כך. בפרו נחשף קבר בן 9,000 שנים של אישה צעירה, שנקברה כשלצידה ראשי חניתות רבים – סימן ברור לכך שבחייה הייתה ציידת. החוקרים סקרו את הממצאים באתרים אחרים, ומצאו שמתוך 27 קברים שכללו כלי ציד ושהמין של הנקברים בהם זוהה בוודאות, ארבעים אחוזים היו נשים. "ראינו שלגברים ולנשים יש בערך אותו סיכוי להיקבר עם כלים שמשמשים לציד חיות גדולות", אמר רנדי האס, שהוביל את המחקר. בניגוד לחברות ציידים לקטים מודרניות, אמר האס, "ברור שחלוקת עבודה לפי מגדר הייתה שונה משמעותית – וכנראה הרבה יותר שוויונית – אצל הציידים-לקטים שמייצגים את העבר של המין שלנו". לקריאה בהרחבה באתר שלנו

פייזר: על פי תוצאות הביניים של הניסוי הקליני, לחיסון שלנו יעילות של מעל 90 אחוז נגד קורונה

החברה האמריקאית פייזר (Pfizer) בשיתוף עם החברה הגרמנית ביונטק (BioNTech) פרסמה היום הודעה לעיתונות בה הצהירה על תוצאות הביניים של הניסוי הקליני בחיסון שהיא מפתחת נגד נגיף הקורונה. על פי ההודעה משתתפים בניסוי הקליני שנערך בימים אלו קרוב ל-44 אלף מתנדבים. ניתוח הנתונים הקיימים כרגע, מ-94 מתנדבים שנדבקו בקורונה, הראה שלחיסון יעילות של מעל 90 אחוז במניעת הדבקה בנגיף. הרבה יותר מרף היעילות המינימלי, של 50 אחוז, שקבע מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA). אם התוצאות נכונות ולא ישתנו לרעה בהמשך הניסוי, מדובר בחדשות טובות שמעידות על יעילות גבוהה של החיסון. עם זאת, הנתונים נמסרו רק כהודעה לעיתונות ולא כפרסום מדעי שעומד לביקורת עמיתים, כך שכדאי להמתין עם בקבוקי השמפניה. בעוד כשבועיים החברה צפויה להגיש את הנתונים שלה ל-FDA שיבחן אותם ויכריע האם ניתן לעצור את הניסוי ולתת לחיסון אישור חירום. במצב כזה החברה תוכל להפיץ את מיליוני המנות שכבר מיוצרות בימים אלו. להרחבה (באנגלית)

חוקרים פיתחו מודל שמנבא מראש אם טיפול תרופתי יצליח או ייכשל. דלקת מפרקים שגרונתית (Rheumatoid arthritis) היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את מפרקי הגוף, ובמיוחד את המפרקים הקטנים בידיים וברגליים, וגורמת להם להתעוות ולהיהרס. הטיפול התרופתי הקיים יעיל רק בכמחצית מהמקרים ועד כה לא הייתה דרך לחזות למי הוא יעזור ולמי לא. לפיכך, חולים נאלצו לקחת את התרופה במשך חודשים ארוכים לפני שידעו אם התרופה אכן תשפר את מצבם. במחקר החדש, קבוצת חוקרים מבריטניה פיתחה מודל חישובי שמבוסס על זיהוי מולקולות המופקות מחומצות שומן בדמם של החולים לפני קבלת הטיפול. הם לקחו דגימות דם מ-112 חולי דלקת מפרקים שגרונתית לפני תחילת הטיפול התרופתי, וכעבור כחצי שנה אספו מידע על החולים ועל תגובתם לטיפול. אחרי שניתחו את הדגימות השתמשו החוקרים בבינה מלאכותית כדי לפתח מודל חישובי שניבא את הצלחת הטיפול בדיוק של עד 89 אחוזים. למרות התוצאות המבטיחות, מדובר בניסוי ראשוני בלבד, ודרושים עוד ניסויים קליניים לפני שיהיה אפשר ליישם את הפיתוח החדש. קריאה בהרחבה (באנגלית)