איך פועלים מפיצי ריח
אולטרסוניים?

מפיצי ריח אולטרסוניים (ultrasonic diffusers) הם מכשירים שנועדו להפיץ ריח נעים או לחות בחלל סגור, באמצעות פיזור תערובות של שמן ומים בצורת טיפות מיקרוסקופיות לחלל האוויר. כל מכשיר כזה מכיל גביש פיאזואלקטרי, גביש שהמבנה המיוחד שלו גורם לו להתארך ולהתקצר כאשר פועל עליו מתח חשמלי. מפיץ הריח נקרא אולטרסוני (על-קולי) כי כאשר מפעילים אותו, המתח החשמלי הפועל על הגביש משתנֶה בתדירות אולטרסונית, גבוהה מתדירות השמיעה של האוזן האנושית. האוזניים שלנו מסוגלות לשמוע גלים עד תדירות של 20 קילוהרץ (20 אלף תנודות בשנייה), והמתח בגבישים שבמפיצי הריח משתנה בתדירות של כ-2-1 מגה-הרץ, כלומר בערך פי מאה. 

שינוי צורה בתגובה למתח. צילום במיקרוסקופ של דיודה (רכיב חשמלי) המכילה גביש גרמניום פיאזואלקטרי | צילום: LEONARD LESSIN / SCIENCE PHOTO LIBRARY

השינויים בכיוון המתח החשמלי גורמים לגביש הפיאזואלקטרי שבמכשיר להתקצר ולהתארך בתדירות אולטרסונית, כלומר לרטוט במהירות עצומה בתוך תערובת השמן והמים. הרטט מפרק את הנוזל לטיפות בקוטר מיקרוני (מיקרון הוא אלפית המילימטר המטר) – גודל נוח לפיזור ולשאיפה. טיפות זעירות אלה הן הערפל שאנחנו רואים יוצא ממפיץ הריח: אוויר ובו טיפות קטנות מאוד של מים ושמן, מצב שנקרא אֵירוֹסוֹל. על פי רוב, מפיץ הריח כולל גם מאוורר קטן, המפזר את הטיפות הללו בחלל האוויר. 

השמן שמוכנס למכשיר הוא בדרך כלל בושם או שמן המופק מתמציות צמחים. אם מכניסים למכשיר מים בלבד, ללא תוספת שמן, הוא יכול לשמש כמלחלח (humidifier), משום שהוא מגדיל את כמות המים באוויר.

אחד היתרונות החשובים של מפיץ ריח אולטרסוני הוא שהטמפרטורה של הנוזלים שבתוכו לא צריכה להיות גבוהה. במפיצי ריח שפועלים באמצעות חימום נדרשת לעתים טמפרטורה גבוהה מאוד כדי לאדות את המים והשמן (טמפרטורת הרתיחה של שמן גבוהה מ-100 מעלות צלזיוס), ולכן הם עלולים להיות מסוכנים, במיוחד אם יש בבית בעלי חיים או ילדים קטנים. נוסף על כך, החימום עשוי לשנות את המבנה הכימי של השמן ולפגוע באיכותו.