למאבקים של גלילאו נגד מכחישי מדע יש מקבילות בימינו, אף על פי שיורשיהם כיום לא מהססים להציג את עצמם כממשיכי דרכו של הגאון האנטי-ממסדי
גלילאו גליליי, איך לומר, היה טיפוס די... דוקרני. "תשמע, הוא היה גאון, ואדם לא שגרתי ללא ספק, אבל הוא לא ממש היה נחמד", אמר בטלפון האסטרופיזיקאי והסופר מריו ליביו, שספרו האחרון (שטרם ראה אור בעברית; המת') נקרא "גלילאו ומכחישי המדע" . "הוא היה נחמד לבני משפחתו, הוא תמך בקרוביו... והיו לו כמה חברים קרובים מאוד. אבל הוא היה לא פעם אכזרי כלפי אויביו. לא ייאמן כמה חד היה העט שלו".
האדם הדגול הזה העביר את כל חייו במחיצת אנשים שההבנה שלהם בחוקי הטבע, אם אפשר לקרוא לה הבנה, הושפעה מאוד מהכותבים המרבים לטעות של העת העתיקה. (גם אתם מעבירים את זמנכם בכדור הארץ במחיצת אנשים כאלה). אחד מהם בתקופתו היה הכומר הישועי והמדען אורציו גראסי (Grassi), שנודע בהתפלפלויותיו הכתובות עם גלילאו פעמים רבות.
גלילאו ממש לא חיבב את הטיפוס הזה. כאשר קרא מאמר של גראסי על שביטים, הוא כתב בשולי הדף הערות כגון pezzo d’asinaccio ("פיסת טיפשות גמורה"), bufolaccio ("מוקיון") ו-balordone ("אידיוט קשקשן"). אני מצרף את האיטלקית המקורית כי, היי, לא צריך להיות jadrool ("בטלן").
במאמר אחר, גראסי פיתח תיאוריה לגבי חום, ונשען על כתפיהם של אותם כותבים קדומים כדי לטעון שהבבלים ידעו לבשל ביצים על ידי סחרורן בתוך קֶלָע. ליביו כותב ש"גלילאו הסתער על הסברה המוטעית הזאת כמו חתול על עכבר איטי". תגובתו של גלילאו, שנכתבה באותו עט חד שכבר הזכרתי במאמר בשם "המעריך" (The Assayer) מתורגמת ל:"אם איננו מגיעים לתוצאה שאחרים קיבלו לפנינו, בהכרח חסר לנו בפעולתנו משהו שהיה הגורם להצלחת ממצאיהם, ואם כל מה שחסר לנו הוא דבר אחד בלבד, אזי הוא לבדו עשוי להיות הגורם האמיתי".
הכדור מוצב במקומו וגלילאו חובט: "ובכן, לא חסרים לנו ביצים, או קלעים, או בחורים חסונים שינופפו בהם, ובכל זאת [הביצים] לא מתבשלות, ואף מתקררות מהר יותר אם הן חמות. ומכיוון שהדבר היחיד שחסר לנו הוא שאיננו בבלים, אזי הבבליות היא הגורם להתקשות הביצה". אפשר לקבוע שאותה reductio ad absurdum (שלילה באמצעות הקצנת טענה לידי אבסורד) הותירה את גראסי מקולף.
"ככל שהרביתי לחשוב על גלילאו ועל אישיותו ומאבקיו", סיפר לי ליביו, "כך הבנתי עד כמה מאבקו למען לחופש אינטלקטואלי ונגד מכחישי מדע נותר רלוונטי לימינו, כשאנחנו באמת מתמודדים עם הכחשת מדע שמשתוללת בחזיתות רבות".
חוקרים בני זמננו לא מתמודדים בדרך כלל עם סכנה של עינויים, כפי שקרה לגלילאו בעומדו מול הכנסייה הקתולית בתור "חשוד בוטה בכפירה". עם זאת, חוקרי אקלים, ביולוגים אבולוציוניים ואנשי חינוך מודרניים מקבלים איומים בדואר האלקטרוני ומוקעים ברשתות החברתיות, לא פעם בידי נבחרי ציבור.
גלילאו גליליי. לוחם נגד מכחישי מדע | מקור: Science Photo Library
ב-2012 האשימו שתי רשתות שידור שמרניות את מומחה האקלים המוערך בדרך כלל, מייקל א' מאן (Mann) מאוניברסיטת פנסילבניה סטייט, בהפצת נתונים כוזבים (והשוו אותו לפדופיל). מאן הגיש נגדם תביעת לשון הרע, שהדיון בה עדיין מתנהל. מה שחמור כמובן עוד יותר מההתקפות האישיות הוא שקובעים מדיניות על סמך צירוף של הבלים וחשיבה קסומה. (אני כותב את זה בתחילת מאי. האם נגיף הקורונה כבר נעלם לו סתם כך, פוף?)
יש משהו כמעט אירוני וקומי בכך שהמתכחשים של ימינו מתיימרים להתעטף באדרתו של גלילאו: אנשים שחולקים על הקונצנזוס המדעי בנושאים כמו אקלים מצטטים לפעמים את גלילאו כמורד (בדיוק כמותם, כמובן) שהפך מאז לגיבור.
"זו למעשה טעות לוגית", אומר ליביו. "היי תראו, הנה מישהו שהלך נגד הזרם, והתברר שהוא צדק; לפיכך, אותם מתי מעט שיוצאים נגד שינוי האקלים צודקים. גלילאו צדק לא מפני שניצב אחד נגד רבים – הוא צדק כי הוא צדק".
בשלב הזה ליביו כבר פרץ בצחוק: "זה לא אומר שכל פעם שמישהו הולך נגד הזרם, הוא או היא צודקים. בדרך כלל אנשים כאלה טועים. פה ושם קורה שהם צודקים. אז פשוט מגוחך לטעון דבר כזה". למרבה הצער, שני טיעונים בעלי משקל שונה מאוד יכולים עדיין לשכנע אנשים רבים באותה מידה של הצלחה.
תרגמה: עמית בנימין
פורסם במקור בגיליון יולי 2020 של כתב העת "סיינטיפיק אמריקן".