קריאות החיזור של צפרדעי העצים, מולקולות שמאריכות את קצות הכרומוזומים, תנינים קדומים ויצורים עתיקים ממדגסקר. מחקרים חדשים ביותר
מה חדש?
- לפני כ-180 מיליון שנה התנינים הקדומים עברו לחיות בים
-
המולקולות שמאריכות טלומרים
-
יצור דמוי גירית ממדגסקר
-
מנגנון הפעולה של חיידק המעיים
-
ניסוי ראשון מסוגו בהבהרת עננים
-
מפתחים חלליות להנחתת אנשים על הירח
-
פעילות גופנית מאומצת לא העלתה את הסיכון לדלקות בברכיים
לפני לפני כ-180 מיליון שנה התנינים הקדומים עברו לחיות בים
מאובן מקבוצת התלאטוסוצ'יאנים, spl
ד"ר יונת אשחרהמולקולות שמאריכות טלומרים
נדב גולדברגיצור דמוי גירית ממדגסקר
חוקרים מארצות הברית יצרו שחזור של המין אדלאתריום הויי (Adalatherium hui), יונק שחי באי מדגסקר לפני כ-70 מיליון שנים, בשלהי תקופת הדינוזאורים. בעלי החיים שמתגוררים באיים מפתחים לעתים קרובות תכונות שנראות לנו מוזרות ושונות מאלו של קרוביהם על היבשת. כך היה גם עם יונק זה. במחקר החדש חשפו החוקרים שאדלאתריום היה בגודל של חתול בית ושקל כשלושה קילוגרם, גדול בצורה יוצאת דופן בהשוואה ליונקים אחרים מהתקופה. היה לו מבנה עצם באף ולא סחוס כפי שאנחנו מכירים ביונקים מודרניים, ובגולגולת שלו היו חורים רבים, שאולי שימשו למעבר של כלי דם ושלוחות של תאי עצב. השיניים שלו היו שונות מכל מה שנראה אצל יונקים בעבר. ולבסוף, בעוד הרגליים הקדמיות שלו נמתחו מהכתפיים ישר לעבר האדמה, כמו של יונקים מודרניים, הרגליים האחוריות שלו בלטו הצידה, כמו רגליים של תנין. כל המוזרויות האלו העניקו לו את שמו, שפירושו, בעירוב של יוונית ומלגשית, השפה המדוברת במדגסקר, הוא: "חיה משוגעת". קריאה נוספת (באנגלית)
איור: Andrey Atuchin
מנגנון הפעולה של חיידק המעיים
במעיים שלנו חי חיידק "טוב" שמפרק מולקולות סוכר גדולות הנמצאות בתוך הריר העוטף את תאי המעי והופך אותן למולקולות סוכר אחרות, שנחוצות לעולם הרפואה ולתעשיית התרופות אך קשה מאוד לייצר אותן באופן מלאכותי. כעת, באמצעות שילוב של ניסויים ביוכימיים ומודלים חישוביים, פענחו חוקרים מהולנד את מנגנון הפעולה הייחודי של האנזים החיידקי האחראי על ביצוע תהליך הפירוק וההמרה הזה. דיוויד טזה, ממובילי המחקר, אומר כי " עכשיו, מרגע שהבנו את הכימיה העומדת מאחורי מנגנון הפעולה של האנזים, אנחנו יכולים לשנות אותו, ולנצל את האנזים כדי לייצר סוכרים שיכולים להגן עלינו מפני סרטן, אבל קשה מאוד לייצר אותם באופן מלאכותי בכמות מספיקה". קריאה בהרחבה (באנגלית)
ד"ר לביא ביגמןניסוי ראשון מסוגו בהבהרת עננים
שונית המחסום הגדולה היא בית גידול ימי עשיר מאוד בעל חשיבות אקולוגית יוצאת דופן, שחווה בשנים האחרונות תמותת אלמוגים נרחבת בעקבות העלייה בטמפרטורת פני הים. כעת, חוקרים מאוסטרליה ביצעו ניסוי ראשון מסוגו בהבהרת עננים, במטרה לגרום להם להחזיר לחלל חלק גדול יותר מקרינת השמש, וכך לקרר את האוויר סביבם. רעיון הבהרת העננים עלה כבר בשנת 1990, אולם עד כה לא נוסה בפועל. הוא מבוסס על ריסוס מי ים אל תוך האטמוספרה, שגורם ליצירת מיליארדי גבישי מלח מיקרוסקופיים וחלקיקים אחרים. אלה פועלים כגרעיני התעבות שמעשירים את העננים בטיפות מים נוספות, וכך הופכים אותם בוהקים יותר, או אף יוצרים עננים חדשים לגמרי. בניסוי הנוכחי השתמשו החוקרים במאוורר גדול דמוי תותח שלג, שהוצב על סירה. החוקרים טרם פרסמו אם הניסוי הצליח, אך הם אופטימים ומקווים כי בעתיד השיטה תיכנס לשימוש בקנה מידה רחב ותעזור להגן על השונית משינוי האקלים העולמי. קריאה בהרחבה (באנגלית)
אור אליאסוןמפתחים חלליות להנחתת אנשים על הירח
סוכנות החלל האמריקאית העניקה כמעט מיליארד דולר לשלוש חברות, לפיתוח החלליות המיועדות להנחית בני אדם על הירח בעוד פחות מארבע שנים. את המענק הגדול ביותר, 589 מיליון דולר, מקבלת חברת בלו אוריג'ין של בעלי "אמזון" ג'ף בזוס (Bezos). החברה מפתחת בין השאר מערכת להטסת תיירים לגבול החלל, על בסיס טיל המסוגל לנחות אנכית. חברת דיינטיקס, המוכרת פחות כקבלן עצמאי בתחום החלל האזרחי, זכתה ביותר מרבע מסכום המכרז, ותקבל 253 מיליון דולר. החברה, שנוסדה בשנות ה-70, התמקדה בעבר בעיקר במערכות טילים צבאיות, טכנולוגיות מכ"מ ואלקטרו-אופטיקה, אך בשנים האחרונות נכנסה דרך תחום המיחשוב גם ללוויינים ולפיתוח טיל השיגור הכבד החדש של נאס"א, SLS. החברה השלישית, שקיבלה מענק פיתוח של 135 מיליון דולר, היא SpaceX בבעלות אלון מאסק (Musk). זו אחת החברות הפרטיות המובילות בתחום החלל. היא הייתה החברה המסחרית הראשונה ששיגרה חלליות אספקה לא מאוישות לתחנת החלל הבינלאומית, ובעוד שלושה שבועות אמורה לעשות היסטוריה נוספת ולשגר אסטרונאוטים בחללית פרטית. הכתבה המלאה באתר שלנו
איתי נבופעילות גופנית מאומצת לא העלתה את הסיכון לדלקות בברכיים
דלקות ניווניות במפרקי הברכיים הן מצב רפואי נפוץ מאוד. אנשים שנמצאים בסיכון מוגבר לפתח אותן פעמים רבות נמנעים מפעילות גופנית שדווקא יכולה להיטיב עמם, עקב החשש מפגיעה בברך. כעת, חוקרים מארצות הברית שעקבו במשך עשור אחר אנשים בעלי סיכון מוגבר לדלקות במפרקי הברכיים גילו שפעילות גופנית מאומצת כמו ריצה ורכיבה על אופניים לא העלתה את הסיכוי שלהם להיפצע. המחקר כלל 1194 גברים ונשים בגילֵי 79-45 שבמשך עשור דיווחו באופן קבוע על שגרת האימונים שלהם ועל דפוסי הישיבה שלהם. בנוסף, הם עברו בדיקות רנטגן שגרתיות של הברכיים לזיהוי פציעות. החוקרים מדווחים כי לא נמצא מתאם בין פעילות גופנית לדלקות בברכיים. "מבוגרים שנמצאים בסיכון גבוה לדלקות במפרקי הברכיים יכולים להשתתף בבטחה בפעילות גופנית מאומצת ברמה בינונית", אמרה אליסון צ'אנג ממובילות המחקר. הכוונה היא שעל המתאמנים עדיין לשמור על זמני התאוששות ומנוחה נאותים, אך לפי מחקר זה, הפעילות הגופנית עצמה לא מעלה את הסיכון שלהם לדלקות בברכיים. חשוב לציין שמדובר במחקר תצפיתי בלבד ואת ההחלטות הרפואיות הפרטניות יש להשאיר לרופאים המטפלים. קריאת המחקר (באנגלית)
.jpg?itok=C_yzBWql){kind=small}
אלכס אברוטיןקריאות החיזור של צפרדעי העצים
קריאות החיזור של בעלי החיים נועדו למשוך נקבות לכיוון הזכר הקורא כדי להזדווג עמו. ברוב המקרים, כל זכר מנסה להתבלט ולקרוא בזמן שהאחרים שותקים, כדי שהנקבות ישמעו אותו היטב ויידעו היכן הוא. בניגוד לכך, קריאות החיזור של זכרי צפרדעי עצים מדרום אמריקה נעשות בסנכרון כמעט מלא: מיד אחרי הקריאה של הזכר הראשון קוראים בעקבותיו שאר הזכרים בסביבה. במחקר חדש, חוקרים מארצות הברית הראו שהקריאות המתואמות מבלבלות את הטורפים, שמקשיבים לקריאות חיזור כדי למצוא טרף. נקבות הצפרדע, לעומתם, אינן מתבלבלות ומבחינות מהיכן הגיעה כל קריאה. החוקרים הציבו שני רמקולים בשטח פתוח והשמיעו את קריאת ההזדווגות של הצפרדעים בהפרש של 79 אלפיות השנייה בין שני הרמקולים. הם הראו שבעוד שטורפים כמו עטלפים לא הצליחו להבדיל בין הקריאות ותקפו רק את הרמקול שפעל ראשון, לנקבות לא הייתה בעיה לזהות את שני מוקדי הקריאות והן לא הראו העדפה לאחד מהם. קישור למחקר
ד"ר יעל גרופר