איך מעבירים מדע ברשת?

למי אתם פונים כשיש לכם שאלות בנושא בריאות, ובמיוחד בנושא חיסונים? אנשים רבים מחפשים תשובות ברשת, למשל בקבוצות פייסבוק ובאתרים של שאלות ותשובות, שבהם מומחים כמו רופאים ואחיות, וגם אנשים שאין להם מומחיות בתחום, עונים לשאלות של הציבור הרחב. הסתמכות על מקורות כאלו עלולה להיות בעייתית, שכן המידע שמועבר שם אינו בהכרח מבוסס מדעית. בכל הנוגע לחיסונים הבעייתיות גדולה עוד יותר: קבוצות ואנשים פרטיים המתנגדים לחיסונים מפיצים מידע חסר, מסולף או פשוט שקרי, ותורמים ל"הססנות חיסונים" (Vaccine hesitancy) – הסירוב להתחסן או לחסן את הילדים, באופן כללי או בקשר לחיסון מסוים. 

הססנות חיסונים היא בעיה רצינית. היא עמדה בבסיס התפרצות החצבת האחרונה, וארגון הבריאות העולמי (WHO) הגדיר אותה ב-2019 כאחד מעשרת האיומים על בריאות העולם. גם פייסבוק הכירה בכך שהאתר שלה משמש להפצת שמועות מזיקות, והיא מנסה להגביל אותן – אם כי לא ממש בהצלחה מלאה. כדי להבין את תופעת הססנות החיסונים ולצמצם אותה ככל האפשר, אנחנו צריכים לדעת יותר על הדרך שבה אנשים, ובעיקר הורים, מקבלים מידע רפואי – לאן הם פונים, ממי הם מבקשים מידע, ועל מי הם סומכים. בכך עוסק מחקר חדש של שלושה חוקרים מהטכניון: פרופ' אילת ברעם-צברי וד"ר אביב שרון מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, וד"ר אלעד יום-טוב מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. 

מעטים מבקשים דעת מומחה. אמהות באריזונה מפגינות נגד חיסונים | צילום: In The Light Photography, Shutterstock

מדברים על חיסונים

החוקרים התמקדו בפלטפורמת השאלות והתשובות  Yahoo! answers (יאהו! תשובות), שאליה רשומים  יותר מ-120 מיליון משתמשים ברחבי העולם, ובקבוצת הפייסבוק הישראלית מדברים על חיסונים, המונה יותר מ-46 אלף חברים. באתר של יאהו יש גם תומכי חיסונים וגם מתנגדים להם, והשאלות מופנות לכלל הציבור, ללא מנהלים שמסדירים את השאלות והתשובות. "מדברים על חיסונים", לעומת זאת, הוקמה במוצהר כמקום שבו גולשים יכולים להציג שאלות למומחים, ולכן סביר שימשוך בעיקר אנשים שבוטחים ברשויות הרפואיות והמדעיות. כ-150 רופאים, אחיות ומדענים רשומים בקבוצה כמומחים. 

"מדברים על חיסונים היא קבוצה ייחודית למדי, שבה מומחים והציבור הרחב מדברים ביניהם בגובה העיניים, ללא היררכייה מובנית", אמרה ברעם-צברי בראיון לאתר מכון דוידסון. "יש לא מעט אתרים שבהם מומחים בנושא מסוים יכולים לענות לשאלות, אבל שם זה לרוב חד-כיווני – אתם שואלים, המומחים עונים. בקבוצת הפייסבוק הזו המומחים מדברים עם הגולשים, לא אליהם".

בשני האתרים, רוב השאלות הקשורות לחיסונים נגעו לסיכונים הכרוכים בהם ולתועלת מהם, ולא מעט שאלות התייחסו גם ללוח הזמנים של החיסונים – מתי לחסן, כמה חיסונים לתת בו זמנית ועוד. רק אחוז קטן מהשואלים, בשתי הפלטפורמות, ביקשו במוצהר חוות דעת של מומחה, או הפניה למחקר רפואי. בדומה לכך, מעט שאלות הופנו במוצהר להורים. שלא במפתיע, ב"מדברים על חיסונים" היו אחוז גבוה יותר של שאלות שהופנו למומחים, אך אלו עדיין היו במיעוט – כעשרה אחוזים, מול שני אחוזים ביאהו. 

"ב'מדברים על חיסונים' אנשים מגיעים כדי לשמוע מומחים", הסבירה ברעם-צברי. "זה משפיע על הציפיות שלהם מהתשובות. זו אחת הסיבות שחשוב כל כך שמדענים ישתתפו בדיונים האלו – לאנשים יהיה סיכוי לקבל תשובות מוסמכות יותר, והם יתחילו גם לְצָפּוֹת להן. יש כאן אפקט חינוכי, כי זה מעצב את הציפיות של הגולשים לגבי איך צריכה להיראות תשובה. חינוך לרעיון שאם אתה אומר משהו, אתה צריך להראות על אילו נתונים וראיות אתה מתבסס". 

תשובות של מומחים נתפסות כאמינות יותר. מפגינים למען המדע בוושינגטון הבירה, 2017 | צילום: bakdc, Shutterstock

תשובות אמינות ואמינות פחות

ביאהו השואל יכול לציין איזו תשובה היא לדעתו הטובה ביותר מכל אלו שניתנו לשאלה, ובעבר, אם השואל לא עשה זאת, משתמשים אחרים יכלו לבחור גם הם. האם הגולשים מייחסים חשיבות למומחיות העונה כשהם מעריכים את התשובות? הממצאים מראים שכן: לתשובה שנכתבה על ידי מומחה רפואי היה סיכוי גבוה פי שניים ויותר להיבחר ל"תשובה הטובה ביותר". לעומת זאת, לא נראה שהשואלים העריכו תשובות שנכתבו בידי הורים יותר מתשובות אחרות. 

לבסוף ביקשו החוקרים מקבוצת אנשים לקרוא תשובות שנכתבו ביאהו ולדרג עד כמה הן אמינות בעיניהם. לפני הדירוג התבקשו המשתתפים למלא שאלון שבדק את עמדתם לגבי חיסונים. 600 שאלות דורגו בצורה כזו. הממצאים הראו שתשובות שנכתבו על ידי מומחים נתפסו כאמינות יותר מאחרות, אחריהן תשובות שנכתבו על ידי הורים, והתשובות הכי פחות אמינות היו אלו שכותביהן לא הזדהו כמומחים או כהורים. 

"הבסיס התיאורטי שאנחנו עובדים לפיו אומר שאנשים מעריכים מומחים לפי שלושה משתנים: יכולת (competence), כלומר עד כמה יש להם ידע מקצועי הנוגע לנושא; אינטגריטי או יושרה, כלומר עד כמה הם עובדים בצורה מקצועית; ותום לב או אמפתיה (benevolence), שגורמת לנו להרגיש שהמומחה הוא 'בצד שלנו' ורוצה בטובתנו", אמרה ברעם-צברי. "כאשר מדענים מְתָקשרים מדע לציבור הרחב, הם לעתים קרובות שמים הרבה דגש על יכולת, והרבה מהם מזניחים את התחום של האינטגריטי, ובעיקר את האמפתיה ותום הלב. כדי להיות יעילים, אנחנו צריכים ללבוש את כל החלוקים ולחבוש את כל הכובעים, לא לדבר רק כמדענים אלא גם כאנשים, כהורים". היא מביאה כדוגמה חיובית את קבוצת מדברים על חיסונים, שם יש לא מעט שמזדהים, למשל, כ"אמא ורופאה".

המדענים צריכים לחבוש יותר מכובע אחד. אילת ברעם-צברי ואביב שרון | צילומים: הטכניון

יותר סיפורים ממספרים

החוקרים מצאו גם הבדלים בין המְדָרגים שתמכו בחיסונים, לעומת אלו שנכנסו להגדרה של "הססני חיסונים". תומכי החיסונים העניקו חשיבות למומחיות של העונים, אבל רק אם התשובה תמכה במתן חיסונים – אם התשובה הביעה עמדה של מתנגדי חיסונים, גם אם העונה היה מומחה, הם דרגו אותה כלא אמינה. "הם קודם כל בודקים אם היא עולה בקנה אחד עם דעתם", אמרה ברעם-צברי. לעומת זאת, הססני החיסונים העניקו חשיבות לאורך התשובה, ודרגו כאמינות יותר תשובות שהיו יותר ארוכות. 

"בעולם באופן כללי ובעיקר ברשת, צריך לזכור שהידע המדעי הוא לא הנרטיב היחיד, יש נרטיבים מתחרים", מסכמת ברעם-צברי. "הססני החיסונים שומעים את שני הצדדים וצריכים להחליט. שם אנחנו צריכים להשתמש בכל מה שיכול לעזור לנו. חשוב שנוכל גם להראות את המומחיות, וגם להביא אמפתיה ותום לב. לפעמים מומחיות יכולה להיתפס כדבר מנוכר. חשוב מאוד לא ליצור מצב של 'אנחנו והם'".

"הרבה פעמים מדענים חושבים שהם צריכים להוסיף לעצמם משקולות על הרגליים – שאסור להם לספר סיפורים אישיים, שהם צריכים להשתמש במספרים ובז'רגון מדעי. בעת הזאת במיוחד חשוב מאוד שמדענים ידעו לתקשר בלי המשקולות האלו. לא להיות לא-מדויקים או סנסציוניים, כמובן, אבל חשוב לדבר כמו בני אדם. להשתמש בסיפורים, פחות במספרים".