שקעים, רמות והגיאוגרפיה הייחודית של מזרח הים התיכון מכתיבים באיזו עונה בדיוק יגיעו אלינו הממטרים
הכתבה הוקלטה בידי הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות ראייה
לרשימת כל הכתבות הקוליות באתר
בישראל אנחנו רגילים לראות את הגשם מגיע בעיקר בין החודשים דצמבר לפברואר, ואילו בקיץ חם ויבש לחלוטין. אבל זה ממש לא המצב ברוב העולם: יש מקומות שגשום בהם כל השנה, ובאחרים רוב המשקעים יורדים דווקא בקיץ. החלוקה הדו-עונתית הזאת נובעת מרצועות האקלים העולמיות. ישראל שוכנת בצומת אקלימי, כך שבחלקה הצפוני שורר אקלים ים תיכוני שהוא למעשה אזור משנה של האקלים הממוזג: החורף קר וגשום, הקיץ חם ושחון. בדרום הארץ האקלים מדברי ויבש והמשקעים מעטים גם בחורף.
כדי להבין מדוע הגשמים יורדים בחורף באזור האקלים הים תיכוני יש להבין קודם כמה תהליכים מטאורולוגיים. מולקולות האוויר מפעילות כוח על פני כדור הארץ כתוצאה מכוח הכבידה הפועל עליהן. הכוח הזה נקרא גם לחץ אוויר. לחץ האוויר בכל גובה שונה בהתאם להרכב האוויר והטמפרטורה שלו. מקום שבו לחץ האוויר נמוך יחסית לסביבה נקרא שקע, ומקום שבו הלחץ גבוה נקרא רמה.
השקעים והרמות הם מערכות לחץ, והמערכות הללו מכתיבות את כיווני הרוחות. כשהרוחות מתכנסות לתוך שקע, כלומר עוברות מאזור של לחץ גבוה למקום של לחץ נמוך, האוויר בשקע עולה למעלה ונושא עמו לחות ממקווי מים כמו האוקיינוסים. כך נוצרים ענני גשם. לכן בהודו למשל יורדים הרבה גשמי קיץ עקב שקעים שנמצאים שם בעונה הזאת, ואילו בחורף, כשנמצאת שם רמה, רואים תקופה קרה ונטולת גשמים. בנגב הישראלי, שנמצא ברצועת האקלים היבש, שורר לחץ גבוה רוב השנה, ולכן יש בו מעט המשקעים.
מערכות הלחץ הללו משתנות בהתאם לעונה. יחד עם הטמפרטורות, שנובעות משינויים עונתיים בכמות קרינת השמש המגיעה לאזורים שונים בכדור הארץ, מערכות הלחץ קובעות את פיזור סוגי האקלים בעולם.
יש גורמים נוספים שמשפיעים על האקלים המקומי. עליהם נמנים הקירבה לים, שהוא מקור של אדי מים שבסופו של דבר יתעבו לגשם; כיווני הרוח, הנושאת את אדי המים והעננים; הגובה מעל פני הים – ככל שהאוויר גבוה יותר הוא קר יותר, והקור מקדם התעבות והיווצרות ענני גשם; זרמי ים חמים שמגבירים את אידוי המים; ועוד.
בנוסף, כשגושי אוויר קרים וחמים באים במגע, הם אינם מתערבבים. הגבול ביניהם נקרא חזית. המקום שבו אוויר קר נתקל באוויר חם ממנו הוא חזית קרה, והמצב ההפוך הוא חזית חמה. היווצרות של חזיתות גורמת לעלייה של אוויר חם, שמתקרר בגובה רב, ואם יש באוויר מספיק אדי מים – גם נוצרים ענני גשם.
גם הקרבה לים משפיעה על האקלים המקומי, כי הוא מאדה מים שיוצרים עננים. גשם בחוף הים | צילום: Shutterstock
אז מה קורה בישראל?
בחורף, רוחות מערביות מביאות לאזורנו מערכות לחץ שמקורן באקלים הממוזג האירופי. אוויר קר מצפון כדור הארץ זורם אל השקעים ויוצר שקע חזיתי. כשהאוויר קר מאוד, השקע עשוי להעמיק באזור שבין קפריסין לישראל, עקב התפשטות האוויר וירידת הלחץ, וזה גורם לירידת גשמי החורף המוכרים לנו. פרט לכך יש גם שקעים פחות תדירים שיוצרים גשם בארץ, כגון שקע עזה. בשנים שחונות השקעים חולפים במהירות בלי שיש להם די זמן להעמיק, או שמסלולם עובר מצפון לישראל – דרך לבנון, סוריה וטורקיה.
עד תחילת האביב מערכות הלחץ הנמוך יוצאות בדרך כלל מאזורנו והגשמים נחלשים ונעלמים. בקיץ שוררת מעלינו רמה שנקראת הרמה הסובטרופית, שלא מאפשרת לענני גשם להתפתח. היא חוסמת את עליית האוויר מהשקעים המגיעים לאזורנו, ובפרט את עליית האוויר מהאפיק הפרסי, שאלמלא היא, היה עשוי לחולל גשמים.
בנוסף לגשמי החורף הטבעיים, מזה כחמישים שנים מעודדים בישראל ירידת משקעים על ידי זריעת עננים – הוספה מלאכותית של גרעיני התעבות או גרעיני קיפאון שסביבם אדי המים יכולים להתעבות ולהפוך לענני גשם. מטוסים מפזרים חומר בשם יודיד הכסף בכמות מדויקת שיכולה לזרז את היווצרות העננים, אך לא לגרום להיווצרות טיפות קטנות מדי שלא יורידו גשם או לנזקים בריאותיים. יעילות השיטה עדיין שנויה במחלוקת והממצאים לגביה סותרים.