מחקר חדש בחן את הבסיס הגנטי של התנהגות גזעי הכלבים השונים, ומצא שתכונות כמו תוקפנות, נטייה למרדף והתאמה לאילוף מושפעות מאוד מהגנים - אבל לא לגמרי
דוברמנים הם תוקפניים, לברדורים קלים לאילוף, גולדנים אוהבים מים ותמיד ישמחו לרוץ אחרי כדור - "אנקדוטלית, כולם יודעים שלגזעי כלבים יש תכונות התנהגותיות שונות", כפי שאומר החוקר נח סניידר-מקלר (Snyder-Mackler) בראיון לאתר Science News. אבל עד עתה, הוא מוסיף, "לא ידענו עד כמה, או למה". המאמר שפרסמו לאחרונה סניידר-מקלר ועמיתיו נועד לענות על שאלות אלו, ולחשוף את הבסיס הגנטי להתנהגות חברו הטוב של האדם.
החוקרים התבססו על מידע התנהגותי שמסרו בעליהם של 14 אלף כלבים גזעיים, מ-101 גזעים, באתר C-BARQ. בעלי הכלבים שענו על השאלון באתר התבקשו להעריך עד כמה הכלב שלהם נוח לאילוף, באיזו מידה הוא אנרגטי, כמה הוא מחפש תשומת לב, פוחד מאנשים זרים או מכלבים זרים, ועוד ועוד. מחקרים קודמים סיפקו לחוקרים מידע על הקירבה הגנטית בין הגזעים: בוקסר קרוב לבולדוג וקצת פחות מכך למסטיף, אקיטה מאותה משפחה של ההאסקי, רועה אוסטרלי קרוב לקורגי, אבל לא לרועה גרמני.
המידע הגנטי נאסף מאותם גזעים שנכללו במידע ההתנהגותי, אבל לא מאותם 14 אלף כלבים שבעליהם מילאו את השאלון – דבר שמגביל את יכולתם של החוקרים לקשר בין הגנים לתכונות ההתנהגותיות. "אלו לא מקורות מידע מושלמים", אומר קלייב ווין (Wynne), חוקר התנהגות בעלי חיים שלא היה מעורב במחקר, "אבל זה מאפשר להם להסתכל על מספר גדול מאוד של כלבים".
אוהבים מים ותמיד ישמחו לרוץ אחר כדור. גולדן רטריבר מדגים את התכונות האופייניות לגזעו | צילום: Shutterstock
תכונות חשובות למְגדלים
בעזרת השוואה בין הקִרבה הגנטית של הגזעים והתכונות שלהם כפי שהשתקפו בשאלון, הראו החוקרים שחלק גדול מהשונות בין הגזעים, מבחינת התנהגות, אכן נובע מהגנים. לפי הממצאים, התכונות שמושפעות בצורה החזקה ביותר מהגנים הן תוקפנות כלפי זרים, נטייה לרדוף אחר ציפורים וחיות קטנות אחרות, והמידה הנוחות של הכלב לאילוף. "המתאם הגבוה מצביע על כך שאלו היו תכונות חשובות למגדלים, והם הרביעו את הגזעים בצורה שתחזק אותן", אומר אוון מקלין (MacLean), שהוביל את המחקר עם סניידר-מקלר. עם זאת, המחקר גם הראה שאפילו התכונות האלו לא נקבעו בלעדית על ידי הגנים: כשלושים או ארבעים אחוזים מהשונות בין הגזעים נבעו מהסביבה.
לתכונות אחרות, כמו למשל פחד מקולות רמים או מחפצים לא מוכרים, יש, לפי המחקר, בסיס גנטי חלש יותר, המסביר רק כחמישים אחוז מהשונות בין הגזעים. פירושו של דבר הוא שהתכונות האלו מושפעות עוד יותר מהסביבה – החינוך של הכלב, היחס שהוא מקבל מבעליו ומכלבים אחרים, ועוד.
החוקרים גם מצאו אזורים מסוימים בגנום שהראו מתאם עם תכונות התנהגות, כלומר גירסה מסוימת של גֵן כלשהו הופיעה לעתים קרובות יחד עם תכונה מסוימת, כמו תוקפנות או צורך בתשומת לב. באופן לא מפתיע, מרבית הגנים האלו מעורבים בהתפתחות המוח או בתיפקודו.
הממצאים מרמזים על כך שלגנים האלו יש תפקיד בקביעת תכונות ההתנהגות, אך זה לא אומר שגֵן מסוים גורם לכלב להיות, למשל, תוקפני יותר: תכונה מורכבת כל כך מושפעת מיחסי גומלין בין גנים רבים וגם, כאמור, מהסביבה. יידרשו מחקרים נוספים, כולל כאלה שיבדקו את הגנטיקה וההתנהגות של אותם כלבים, כדי להבין כיצד הגנים משפיעים על ההתנהגות.
בנוסף, העובדה שלתכונות התנהגות יש בסיס גנטי חזק אינה אומרת שאי אפשר לשנותן, וגם לא שכל הכלבים מאותו גזע יתנהגו באותה צורה – יש שונות רבה גם בתוך כל גזע. "בעלי כלבים לא צריכים להבין מכך שהאישיות של הכלב שלהם היא מולדת לחלוטין וקבועה מראש", אומר ווין. "עדיף להתייחס לכל כלב כאל אינדיבידואל, ולא כמייצג של הגזע שלו". הכלבה של אחותי, גולדן רטריבר שמעולם לא החזירה כדור ושנאה להירטב, הייתה כנראה מסכימה.
