מהנשמדע: מה היה חדש השבוע במדע?

מה חדש?

• הקרנפות האחרונות

• תאי העצב המתחדשים

• השמות החדשים של הירחים של צדק
• ננו-חלקיקי זהב לחיסול גידולים
• הבינה המלאכותית שמנצחת בפוקר
• הגנים שמשפיעים על תוחלת החיים
• כמה חשוב להתאמן?
• אנשים אופטימיים זוכים לאריכות ימים
• חומר שמשמיד את עצמו בפקודה
• מוטציה שמאפשרת לאנשים לישון פחות
• משנים את הסביבה, כבר 3,000 שנה

הקרנפות האחרונות

צוות בינלאומי של חוקרים ווטרינרים הצליח לקצור ביציות משתי הקרנפות הלבנות הצפוניות היחידות שנותרו בעולם. הצלחת הניתוח לא הייתה וודאית: ההליך הרפואי מעולם לא נוסה בקרנפים הלבנים הצפוניים בעבר, אף אחד לא ידע איך הקרנפות יגיבו להרדמה הממושכת והציוד הרפואי שנבנה במיוחד לא נבדק לפני כן. למרות זאת, הצוות הצליח לקצור 5 ביציות מכל קרנפית ללא סיבוכים. כעת, יוכלו החוקרים להפרות את הביציות עם הזרע של סודן - הקרנף הלבן הצפוני האחרון - שהוקפא לפני מותו. אך לפני שיוכלו להציל את המין הנכחד, עומדים בפני החוקרים עוד מכשולים רבים: שתי הקרנפות ככל הנראה לא ישרדו את ההריונות ולכן יהיה על החוקרים למצוא דרך אחרת לגדל את העוברים. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

שתי הקרנפיות הלבנות הצפוניות האחרונות בשמורת Ol Pejeta , בה הן גרות. צילום: Ami Vitale 

תאי העצב המתחדשים

חוקרים מהולנד מצאו שיטה חדשה לגרום לתאי עצב להתחדש לאחר פציעה. חלבון בשם PTEN מתבטא במוח ומעכב תהליכי התחדשות. אם מעכבים את פעילותו ישירות, תאי עצב פצועים יכולים להתחדש, אולם במקביל לתהליכי ההתחדשות הרצויים עיכוב שלו גורם לפגיעה במנגנוני בקרה תאית שעלולים להוביל לסרטן. על פי הדיווח בכתב העת Nature Communications Biology, בניסויי מעבדה בעכברים החוקרים מצאו דרך לעקוף את המנגנון של PTEN ולעודד התחדשות עצבית מבלי לעכב אותו ישירות ובכך להסתכן בסרטן. אם יאומתו בבני אדם, הממצאים הללו יפתחו דלת לפיתוח תרופות חדשות לפציעות עצביות. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

השמות החדשים של הירחים של צדק

לכוכב הלכת צדק – הגדול ביותר במערכת השמש שלנו – יש 79 ירחים מוכרים, וכעת ל-57 מהם יש שמות, לאחר שאיגוד האסטרונומיה הבינלאומי אישר את שמותיהם החדשים של חמישה מ-12 הירחים שהתגלו בשנה שעברה. הציבור התבקש להציע שמות במשאל של מכון המחקר "קרנגי" שאנשיו גילו את הירחים החדשים. כל השמות צריכים להיות קשורים לראש האלים במיתולוגיה הרומית, יופיטר, שמו הלועזי של כוכב הלכת, או לזאוס – מקבילו במיתולוגיה היוונית. הירחים קיבלו את השמות פנדיה (Pandia) –אלת הירח המלא, בתם של זאוס ואלת הירח סלנה; ארסה (Ersa) – אלת הטל ואחותה של פנדיה; איירינה, אלת השלום ובתם של זאוס ותמיס; פילופרוסינה (Philophrosyne), רוח הנדיבות ונכדתו של זאוס; ואחותה אאופימה (Eupheme)– רוח השבחים והמילים הטובות. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

ננו-חלקיקי זהב לחיסול גידולים

חוקרים מארצות הברית פיתחו טיפול שמשתמש בננו-חלקיקי זהב ומחסל באופן ממוקד גידולים של סרטן הערמונית. בניסוי שנערך עם נבדקים בשלב מוקדם של המחלה, קיבלו החולים עירוי המכיל חלקיקים זעירים בעלי ליבת סיליקה ומעטפת זהב אשר מצטברים בתוך גידולים מוצקים. לאחר מכן החוקרים האירו קרן לייזר על הגידול שגרמה לחלקיקי הזהב להתחמם ולהרוג את תאי הגידול. תוצאות הניסוי הקליני היו מוצלחות: כשנה לאחר הטיפול, 87 אחוזים מהמטופלים הראו נסיגה ולא דיווחו על תופעות לוואי. השלב הבא יהיה לבחון את יעילות הטיפול בניסויים קליניים נוספים ועם מספר נבדקים גדול. לקריאה בהרחבה לחצו כאן.

הבינה המלאכותית שמנצחת בפוקר

חוקרים מאוניברסיטת קרנגלי-מלון וחטיבת המחקר של פייסבוק פיתחו תוכנת בינה-מלאכותית בשם Pluribus המסוגלת לנצח שחקני פוקר מקצועיים. בניגוד 0לתוכנות קיימות שיודעות לנצח במשחקים כמו שחמט או גו בהם כל המידע גלוי ועל התוכנה להתמודד רק עם שחקן אחד, היכולת ליצור תוכנה שתנצח במשחק פוקר מרובה משתתפים מהווה אתגר גדול יותר. המפתחים של Pluribus אימנו את התוכנה קודם כל במשחק מול עותקים של עצמה, בעודה מבצעת מהלכים אקראיים ומפתחת אסטרטגיה עצמאית. בשלב הבא, החוקרים בדקו את האסטרטגיה של התוכנה מול שחקני פוקר מקצועיים וראו שהצליחה להביס את המתמודדים בהצלחה. על פי החוקרים, היתרון הגדול של התוכנה נובע מהיכולת שלה ליישם מספר אסטרטגיות משחק באופן רנדומלי, דבר שבני אדם מתקשים בו. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

הגנים שמשפיעים על תוחלת החיים

מחקר בעכברים: צוות חוקרים בינלאומי טוען כי גילה גנים ששינוי בהם יכול להגדיל את תוחלת החיים. החוקרים, מרוסיה ומארצות הברית, בחנו שינויים ברמות ביטוי גנים בתגובה ל -17 פעולות שמאריכות את תוחלת החיים של עכברים, למשל הגבלת צריכת המזון ומתן תרופות מסוימות. הם הצליחו לזהות כמה גנים שרמות הביטוי שלהם משתנות באופן דומה ברוב הפעולות מאריכות החיים והסיקו שיש להם תפקיד בקביעת תוחלת החיים. כעת החוקרים בודקים אילו תהליכים ביולוגיים נוספים מושפעים מהגנים הללו ואם יש להם השפעה על תוחלת החיים של העכברים. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

כמה חשוב להתאמן?

בשנת 1993, פרסמו הפסיכולוג אנדרס אריקסון (Ericsson) ועמיתיו מאמר שהפך לאחד המשפיעים ביותר בספרות הפסיכולוגית. הם בחנו נגני כינור מקצועיים ומצאו התאמה חזקה בין משך האימונים של כל נגן התאמן לרמת הנגינה שלו. לטענתם, האימון הוא המשתנה העיקרי, והחשוב ביותר, בקביעת רמת הנגינה – לכישרון מולד יש לכל היותר תפקיד משני. מאז, "חוק עשרת אלפים השעות", הקובע שכדי להיות מומחה בתחום כלשהו עליך להקדיש עשרת אלפים שעות לאימון הפך למושג נפוץ בתרבות הפופולרית. כעת, חוקרים מארצות הברית שחזרו, בשינויים מסוימים, את המאמר המקורי, וגילו שתפקידו של האימון אינו כה גדול כמו שחשבנו. במחקר החדש מצאו החוקרים שבין הנגנים הטובים והמצוינים לא היה הבדל משמעותי והסיקו מכך שאימונים רבים חשובים מאוד כדי להביא אותך לרמה גבוהה – אבל מה שמבדיל בין נגן טוב לנגן יוצא מן הכלל הוא לאו דווקא מספר השעות שהם משקיעים באימונים. לכתבה המלאה על המחקר החדש באתר שלנו לחצו כאן.

אנשים אופטימיים זוכים לאריכות ימים

כך מציע מחקר חדש שפורסם במגזין המדעי PNAS. חוקרים מארצות הברית ביצעו מחקר ארוך טווח בו עקבו אחר נבדקים משני המינים במשך עשר עד שלושים שנים ומצאו מתאם בין רמת האופטימיות לבין אורך החיים של הנבדקים. אצל הנשים האופטימיות ביותר נרשמה תוחלת חיים ארוכה ב- 15 % מזו של הנשים הפסימיות ביותר. ממצאים דומים נצפו גם בקבוצת הגברים. בכלליות, החוקרים מסיקים שלאנשים אופטימיים יש סיכוי גבוה יותר לחיות לפחות עד גיל 85. למחקר המלא לחצו כאן.

חומר שמשמיד את עצמו בפקודה

חוקרים מהמכון הטכנולוגי בג'ורג'יה פיתחו פולימר שמתאדה לחלוטין תוך דקות ספורות כאשר הוא נחשף לאור השמש. יחידות המבנה של הפולימר החדש מכילות רכיבים רגישים לאור שמזרזים את פירוק החומר. החוקרים אף מצאו דרך לתזמן את פירוק הפולימר לזמן ספציפי. מלבד הפוטנציאל הצבאי שיש לחומר שמשמיד את עצמו בפקודה, ניתן יהיה להשתמש בו לבניית חיישנים סביבתיים ואמצעי משלוח אשר לא יהפכו לזבל בתום השימוש. הפיתוח הוצג השבוע בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לכימיה. לקריאה בהרחבה לחצו כאן.

מוטציה שמאפשרת לאנשים לישון פחות

חוקרים זיהו מוטציה שמאפשרת לאנשים לישון פחות, בלי לפגוע בתפקוד ובבריאות. רוב האנשים זקוקים לכ-7-8 שעות שינה ביממה כדי להשיג תפקוד אופטימלי ולהיות ערניים. המחקר החדש התמקד בכמה בני משפחה אחת שבאופן טבעי הסתפקו מאז ומעולם בשש שעות שינה בלבד. החוקרים זיהו אצלם מוטציה בגֵן האחראי לייצור קולטן של המוליך העצבי נוֹראַדְרֶנָלִין. בעכברים, החוקרים ראו שהמוטציה משפיעה על פעילות תאי עצב בגזע המוח הפעילים במצבי עֵרוּת, וכשיצרו אצלם את המוטציה, הם אכן נזקקו לשנת לילה קצרה יותר. החוקרים משערים כי המוטציה מגבירה את פעילות התאים האלו, ומתכוונים להמשיך לחקור כדי להבין כיצד היא משפיעה על שעות השינה שלנו. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

משנים את הסביבה, כבר 3,000 שנה

מחקר ענק, שאסף נתונים מ-255 חוקרים, בחן את השימוש בקרקע וכיצד הוא השתנה ב-10,000 השנים האחרונות. הממצאים מראים שהאדם החל להשפיע על הסביבה באופן עמוק הרבה לפני המהפיכה התעשייתית. "מתוך הנתונים האלו, אנחנו יכולים לראות שהייתה השפעה גלובלית על הסביבה דרך השימוש בקרקע כבר לפחות 3,000 שנים", אמר האנתרופולוג גארי פיינמן (Feinman) ממוזיאון פילד בשיקגו. לקריאה בהרחבה באתר שלנו לחצו כאן.