חוקרים משווייץ ומישראל פיתחו שיטה לבלימת התפתחות של גרורות סרטניות, באמצעות שינוי ייעודם של התאים הסרטניים
חוקרים הצליחו להפוך תאי סרטן שד אצל עכברים לתאי שומן ובלמו את היכולת שלהם להתפשט וליצור גרורות בגוף. ייתכן שמדובר בעוד צעד לקראת פיתוח סוג חדש של תרופות נגד השלבים המתקדמים של המחלה הממאירה.
אחת הדרכים שבהן גידולים סרטניים מתפשטים בגוף ושולחים גרורות לאיברים נוספים היא באמצעות מנגנון שמספק גמישות תפקודית לתאי הגידול. במקום להישאר מקובעים לתפקוד יחיד – למשל תאי שד – הם הופכים לתאים דמויי תאי גזע שיכולים לשנות את אופיים ולנדוד בזרם הדם לאיברים אחרים. שם התא הממאיר מתיישב ויוצר גידול חדש, הרחק ממקום הגידול המקורי.
המנגנון המתוחכם הזה, שמכונה EMT (ראשי תיבות של Epithelial-Mesenchymal Transition), אינו ייחודי לתאים סרטניים. זהו מנגנון ביולוגי חשוב שנועד לעודד התפתחות של רקמות חדשות אצל עוברים ולתקן פצעים או רקמות שניזוקו אצל יצורים בוגרים. כעת חוקרים מאוניברסיטת בזל בשוויץ, הצליחו לתמרן את המנגנון הזה בתאי סרטן של עכברים, ולאלץ אותם להפוך לתאי שומן שאינם יכולים להשתנות.
צוות המחקר מהמעבדה של גרהרד כריסטופורי (Christofori), בהובלת החוקרת הישראלית דנה ישי-רונן, בדק תחילה אם אפשר לגרום לתאי סרטן שד עכבריים שגודלו בתרבית להפוך לתאי שומן. לשם כך הוסיפו לתאים שלושה חומרים שאמורים לדחוף אותם להתפתח לתאי שומן. אחד מהם היה רוזיגליטזון (Rosiglitazone), שמפעיל את התוכנית התאית להתמיינות לתאי שומן.
שומן ירוק
תוצאות המחקר הראו שלאחר עשרה ימים כארבעים אחוזים מתאי הסרטן אכן הפכו לתאי שומן. בבחינה מקרוב נמצא שהתאים האלה הפעילו את מנגנון ה-EMT והפכו מתאים סרטניים לתאים דמויי תאי גזע, שהיו מסוגלים לאחר מכן להפוך לתאי שומן ולחמוק מהגורל הסרטני שלהם.
כדי לוודא שהתאים אכן יכולים לתפקד כתאי שומן, בחנו החוקרים את הפרופיל הגנטי שלהם וראו שהם מפעילים גנים שמאפיינים ספציפית את תאי השומן הרגילים בגוף. בנוסף, התאים המומרים הפרישו מולקולות שתאי שומן רגילים מפרישים בגוף. החוקרים זיהו גם ירידה בביטוי הגנים שמעודדים את התחלקות התא ועלייה בביטוי גנים שמעודדים הפסקה של חלוקות התא – ממצא מעודד, שכן תאי סרטן מתאפיינים בחלוקה בלתי מבוקרת.
בשלב הבא ביקשו החוקרים לבדוק אם אפשר לגרום לתהליך דומה גם בגוף. לשם כך הזריקו לעכברים תאי סרטן שד עכבריים צבועים בירוק, המתינו שהגידול יתבסס ואז החלו במתן טיפול שמעודד את תאי סרטן להפוך לתאי שומן. גם פה, כשבחנו את הגידולים במיקרוסקופ ראו החוקרים שתאי הסרטן הירוקים נראו כמו תאי שומן ונצבעו בסמנים האופייניים לתאים כאלה.
בנוסף, לעכברים שקיבלו את הטיפול המיוחד היו פחות גרורות ברֵיאוֹת לעומת אלה שלא קיבלו את הטיפול. בחינה מדוקדקת של הגידולים של העכברים שקיבלו את הטיפול הראתה שרוב התאים הסרטניים שבשולי הגידול, שהם גם אלה שנוטים לעזוב את הגידול המקורי וליצור גרורות באיברים אחרים, הפכו לתאי שומן, וכך נעצרו ולא יכלו לנדוד הלאה.
משמאל: תאי סרטן מבטאים חלבון ירוק ותאי שומן אדומים. מימין: הכתומים הם תאי סרטן שהפכו לתאי שומן | צילום: אוניברסיטת באזל
ומה לגבי תאי אדם?
כדי לבחון אם טיפול כזה יפעל גם על תאי סרטן של אדם, חזרו החוקרים על הניסוי עם תאי סרטן שד שנלקחו מגידול של אדם והשתילו אותם בעכברות. בניסוי זה הטיפול שניתן לעכברות כלל הוספת תרופה שאושרה כבר לשימוש על בני אדם ומעכבת חלבון בשם MEK שיכול למנוע התמיינות לתאי שומן. כשהשוו את יעילות הטיפול במעכב של MEK לבדו לעומת שילובו עם רוזיגליטזון, לא היה הבדל מובהק בגודל הגידולים. בחינה מדוקדקת יותר הראתה שהטיפול המשולב עצר טוב יותר התפתחות של גרורות ברֵיאוֹת העכברים.
תוצאות המחקר מראות שהטיפול המשולב יעיל בעצירה של חלוקות התא ובהפיכת תאים ממאירים לתאי שומן שאינם יכולים להפוך מחדש לתאים סרטניים. החוקרים מקווים לבחון בעתיד את יעילות הטיפול החדש על חולות סרטן שד מתקדם בשילוב עם טיפולי כימותרפיה ותרופות אימונותרפיות.